פר גינט (גריג)

יצירה מוזיקלית מאת אדוורד גריג

פר גינט אופוס 23 ברשימת יצירותיו של המלחין הנורווגי אדוורד גריג, היא המוזיקה שכתב גריג בשנת 1875 למחזה פר גינט, לבקשת כותב המחזה, הנריק איבסן. ביצוע הבכורה של היצירה חפף את זה של המחזה ב-24 בפברואר 1876 בכריסטיאניה (כיום אוסלו).[1]

בהמשך יצר גריג שתי סוויטות מן המוזיקה ל"פר גינט". חלקים מסוויטות האלה נעשו פופולריים מאוד במשך השנים.

רקע עריכה

אדווארד גריג (1907-1843) היה מראשי המוזיקאים הסקנדינבים. אף כי הלחין מספר רב של יצירות קצרות לפסנתר ויצירות מוזיקה קאמרית, המוזיקה שכתב גריג למחזה של איבסן בלטה במכלול יצירתו. במקור הלחין 90 דקות של מוזיקה תזמורתית למחזה, ולאחר זמן חזר אליה ושלף ממנה קטעים מסוימים לסוויטות. מסעות פר גינט סביב העולם ובארצות רחוקות מיוצגים בכלי הנגינה שגריג ראה כמתאימים למטרה זו.

כשאיבסן ביקש מגריג להלחין מוזיקה למחזה בשנת 1874, ניתנה הסכמתו של גריג באי-רצון. הסתבר, שהמשימה הייתה קשה לגריג עוד יותר מששיער בנפשו, כפי שכתב לידיד:

"פר גינט" מתקדם באיטיות, ואין כל אפשרות לסיים אותו עד הסתיו. זהו נושא סורר להחריד.

אדוורד גריג, אוגוסט 1874[2]
 
מכתב מהנריק איבסן לאדוורד גריג, 23 בינואר 1874.

אשתו, נינה גריג, כתבה על אדוורד והמוזיקה שלו:

ככל שהוסיף ורווה מן הפואמה רבת העוצמה, כן ראה שהוא האדם המתאים ליצירה מכשפת כל כך וחדורה כל כך ברוחה של נורווגיה.

[3]

על אף "הצלחתה המסחררת" של הבכורה, מצא גריג לנכון לקבול מרה על הנהלת התיאטרון השוודית, שהנחיתה עליו הוראות מפורטות באשר לאורך כל אחד מקטעי המוזיקה והסדר בו יושמעו:

משום כך נאלצתי לכתוב טלאי על טלאי... בשום מקרה לא הייתה לי הזדמנות לכתוב כפי שרציתי... זו הסיבה לכך שהקטעים קצרים כל כך.

במשך שנים רבות היו רק הסוויטות החלקים זמינות להאזנה מכל המוזיקה, משום שהפרטיטורה המקורית לא יצאה לאור עד 1908, שנה לאחר מותו של גריג, בידי יוהאן הלוורסן.

הפרטיטורה המקורית, אופוס 23 עריכה

הקלטות רבות נערכו למוזיקה זו. בחלק מן ההקלטות המתיימרות להכיל את מלוא המוזיקה למחזה יש 33 קטעים נבחרים; ההקלטה בניצוח אולה קריסטיאן רוד מחולקת ל-49 פריטים.[4] שתי ההקלטות כוללות כמה בתי-שיר מן הדרמה, בביצוע שחקנים.

הפרטיטורה המקורית מכילה 26 פרקים. הפרקים המסומנים בהבלטה הם אלה שגריג בחר לשתי סוויטות.

  • מערכה I
    • פרלוד: בחתונה (I brudlaupsgarden)
    • תהלוכת הכלולות (Brudefylgjet dreg forbi)
    • הולינג (Halling)
    • מחול אביב (Springdans)
  • מערכה II
    • פרלוד: חטיפת הכלה. קינת אינגריד (Bruderovet / Ingrids klage)
    • פר גינט והבוקרות (Peer Gynt og seterjentene)
    • פר גינט והאישה בירוק (Peer Gynt og den grønkledde
    • לפי ההר שלו יישפט (På ridestellet skal storfolk kjennes)
    • בהיכל מלך ההר (I Dovregubbens hall)
    • מחול בת מלך ההר (Dans av Dovregubbens datter)
    • פר גינט נרדף על ידי הטרולים (Peer Gynt jages av troll)
    • פר גינט והבויג (Peer Gynt og Bøygen)
  • מערכה III
    • פרלוד: בעובי היער (Dypt Inne I Barskogen)
    • שירת סולוויג (Solvejgs sang)
    • מות אוזה (Åses død)
  • מערכה IV
    • פרלוד: שיר בוקר (Morgenstemning)
    • הגנב והמקבל (Tjuven og heilaren)
    • מחול ערבי (Arabisk dans)
    • מחול אניטרה (Anitras dans)
    • הסרנדה של פר גינט ('Peer Gynts serenade)
    • פר גינט ואניטרה (Peer og Anitra)
    • שירת סולוויג (Solvejg's sang)
  • מערכה V
    • פרלוד: שיבת פר גינט (Peer Gynts heimfart)
    • הספינה נטרפת (Skipsforliset)
    • תמונת יום
    • סולוויג שרה בבקתה (Solvejg syngjer i hytta)
    • תמונת לילה (Nattscene)
    • מזמור לחג שבועות (Pinsesalme)
    • שיר הערש של סולוויג

באולם מלך ההר (מתוך המערכה השנייה) עריכה

  ערך מורחב – באולם מלך ההר
"בארמון מלך ההר" מבוצע על ידי התזמורת הסימפונית הלאומית של צ'כיה

המוזיקה מתחילה במשלב נמוך, שקטה ואיטית מאוד. ככל שהשמחה גדלה, כך גם המוזיקה מתגברת והולכת ונעשית שמחה וסוערת. התפתחות המוזיקה מתבטאת בהרחבה במנעד, בעוצמת הנגינה ובמהירות. בהתחלה אופי הקטע כבד, אך הוא נעשה קליל יותר לקראת הסוף. המבנה המוזיקלי מורכב מאותו קטע החוזר על עצמו מבחינה מלודית בגבהים שונים.

שירתה של סולויג (מתוך המערכה השלישית) עריכה

פתיחת השיר מורכבת משני חלקים: חלק איטי המנוגן בכלי קשת, וחלק קצבי יותר שמנוגן בכלים בעלי רגיסטר נמוך יותר (בס). השיר עצמו מחולק גם־כן לשני חלקים: החלק האיטי, העצוב ומלא הגעגועים, מול החלק המז'ורי, השמח, והריקודי, המבטא את שמחתה של סולויג לקראת חזרתו של פר גינט מהמסע. המשקל מתחלף גם הוא: מארבעה רבעים לשלושה רבעים. פרק זה שייך לסוויטה מס' 2 של היצירה. גם סוויטה מס' 2 מורכבת מ־4 פרקים. שירתה של סולויג הוא הפרק השני.

מות אוזה (מתוך המערכה השלישית) עריכה

"מות אוסה" מבוצע על ידי התזמורת הסימפונית הלאומית של צ'כיה

הפרק מבוסס על משפט מוזיקלי שחוזר על עצמו מבחינה מלודית וקצבית. בחלק הראשון של הפרק המנגינה עולה אחרי כל שני משפטים יחד עם קרשנדו (עלייה בעוצמה), ולבסוף מגיעה לפורטיסימו (עוצמה גבוהה מאוד). בחלק השני של הפרק משתנה כיוון המנגינה, והיא מתחילה לרדת. המוזיקה מתחילה במשלבים נמוכים, בנגינת צ'לו וקונטרבס, ועולה באיטיות. לקטע אופי מלנכולי. קיימים ניגודים בין הפרק הראשון לשני בסולם, בעוצמה, במבנה, במפעם, בגובה ובאופי. ריבוי ניגודים זה מאפיין את הסוויטה.

"בוקר" מבוצע על ידי התזמורת הסימפונית הלאומית של צ'כיה

בוקר (מתוך המערכה הרביעית) עריכה

המוזיקה מתארת את גלי הים הקטנים והגדולים, המתנפצים על הסלעים במזח. המלחין (גריג) משתמש בעוצמה כדי לתאר את הגלים (גלים קטנים – עוצמה נמוכה, גלים גדולים – עוצמה גבוהה). המוזיקה קיבלה את השראתה מהנוף הנורווגי שמורכב מפיורדים, הרים, איילות ושלגים והנוף האנושי המכיל את תושבי הכפר הפשוטים והעניים.

"ריקוד אניטרה" מבוצע על ידי התזמורת הסימפונית הלאומית של צ'כיה

ריקוד אניטרה (מתוך המערכה הרביעית) עריכה

המוזיקה קלילה יותר מהמוזיקה בפרק השני ומתארת את ריקודה המרהיב של אניטרה.

הפרטיטורה השלמה של המוזיקה למחזה כוללת כמה שירים וקטעי מקהלה. עד שנות ה-80' של המאה ה-20 סברו, שהפרטיטורה השלמה אבדה, ורק אז זכתה לראשונה לביצוע מלא.[5][6] לרשימת הפקות חשובות, כולל ביצועים קונצרטנטיים של המוזיקה למחזה, ראו פר גינט.

תזמור במקור עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פר גינט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה