פתיחת התפריט הראשי

פשע מאורגן בישראל

פשע מאורגן בישראל (לעיתים מכונה גם "פשיעה מאורגנת") הוא כינוי לפעילות הלא-חוקית והעבריינית של ארגוני פשע היררכיים בישראל, בדרך כלל במטרה להשיג רווח כספי.

היסטוריהעריכה

בתחילת שנות השבעים פרסם העיתונאי רן כסלו ב"הארץ" סדרת כתבות שנגעו להתבססותו של פשע מאורגן בישראל, תוך כדי פירוט התחומים בהם עסקו המעורבים, ובהם הימורים בלתי חוקיים, גביית דמי חסות וגביית חובות. ועדת בדיקה בראשות מאיר שמגר סתרה את הטענות, וקבעה כי אין פשע מאורגן בישראל.

בשנת 1977 פרסם העיתונאי אבי ולנטין סדרה של כתבות תחקיר ב"הארץ", ובהן קבע, כי לא זו בלבד שקיים בישראל פשע מאורגן, אלא שיש לו קשרים עם אישי ציבור מכובדים ובהם קציני צבא בכירים. קביעתו לגבי בצלאל מזרחי, אחד מהאנשים שהופיעו ברשימת ה-11, כי "הפרצוף האחר של בצלאל מזרחי כאחת הדמויות המרכזיות של הפשע המאורגן בארץ, ידוע לציבור פחות מדמותו המכובדת של איש העסקים המיליונר..."[1] הביאה לתביעת דיבה של מזרחי נגד "הארץ", בה זכה מזרחי בפיצוי של 300,000 לירות, לאחר ש"הארץ" לא הצליח להוכיח את הנטען בכתבות. כתבה זו התבססה בין השאר על הדלפה של תוצאות ועדת בדיקה משטרתית בראשות ניצב משנה מיכאל בוכנר, אשר קבעה שאין ארגון על של פשיעה בישראל, אך ציינה בנספח לעבודתה את שמותיהם של 11 עבריינים בכירים.[2]

במהלך המשפט (1978) קבעה ועדת חקירה ממשלתית, ועדת שימרון, שמונתה בעקבות הכתבות, כי קיים פשע מאורגן בישראל. הקרימינולוג מנחם אמיר, ששימש כיועץ לוועדת שימרון ואף העיד במשפט הדיבה, טוען כי כתבותיו של ולנטין, שפרש מאז ממקצועו כעיתונאי, השפיעו על ההכרה הציבורית בקיומו של פשע מאורגן.[3]

בסוף שנות התשעים ובעיקר בתחילת שנות האלפיים התגבשו בישראל מספר קבוצות של פשע מאורגן, שפעילותן החלה להיות מורגשת על ידי הציבור הרחב על רקע חיסולי חשבונות אלימים שחלקם פגעו גם בקורבנות תמימים, בין היתר ניסיון לחיסולו של זאב רוזנשטיין שבמהלכו נרצחו שלושה עוברי אורח בשנת 2003 וחיסולו של יעקב אלפרון ב-2008.

המצב הנוכחיעריכה

 
זאב רוזנשטיין, שהוגדר על ידי משטרת ישראל כאחד מראשי הפשע המאורגן בישראל, מוסגר לארצות הברית

עד לאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 שלטו בשוק הפשע המאורגן בישראל משפחות רוזנשטיין, אבוטבול ואברג'יל[4]. על פי הערכת המשטרה, שווי עסקיהן של משפחות אלה היה כ-3 מיליארד שקלים. עיקר עיסוקיהן היה שוק ההימורים הלא חוקי בארץ ובחו"ל, סחר בסמים, גביית דמי חסות, הלוואות בשוק האפור והלבנת הון.

כיום (2016), ההכנסות של ארגוני הפשיעה בישראל מוערכות בכ-50 מיליארד שקלים בשנה[5]. תחומי הפעילות העיקריים הם גביית חובות והלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות, הימורים, ניהול בתי בושת, סחר בסמים, סחר במתכות, הפעלת רשתות להימורים לא חוקיים על משחקי כדורגל בארץ ובעולם והברחת כספים. בשנים האחרונות נוספו פעילויות חדשות, ביניהן ניהול הימורים באינטרנט, שליטה בשוק חלפנות הכספים והפצת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברות קש. תחומי פשע נוספים הם ניהול משחטות רכב והפצת ומכירת החלקים למדינות שונות, ומאבקי שליטה על עסקים שונים, בעיקר כאלה המתאפיינים בהכנסות גבוהות במזומן, כמו מסעדות וברים.

בשנת 2010 נחשף בוויקיליקס מסמך שנכתב בידי עובד שגרירות ארצות הברית ובו סקירה של הפשע המאורגן בישראל. במסמך, בין השאר, נכתב: "חמש או שש משפחות פשע שלטו באופן מסורתי בפשע המאורגן בישראל, משפחות אברג'יל, אבוטבול, אלפרון ורוזנשטיין הן בין הידועות ביותר, אבל המעצרים האחרונים וההתנקשויות יצרו ואקום בפסגה, כך ששמות חדשים כמו מולנר, שירזי, כהן ודומרני סגרו במהירות את הפער. קבוצות אחרות שהולכות ונהיות בולטות הן משפחות הררי, אוחנה וקדושים. ישנן גם כמה משפחות יריבות שפעילות בעולם התחתון של המגזר הערבי[6]."

חוק המאבק בארגוני פשיעהעריכה

ב-9 ביוני 2003 אישרה הכנסת את "חוק המאבק בארגוני פשיעה"[7]. עיקר הגדרתו של "ארגון פשיעה" בחוק זה היא "חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות".

דברי ההסבר להצעת החוק מציינים:

ההצעה באה להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת ועם המבנה של ארגוני פשיעה, הגורם לעיתים קרובות קושי בהוכחת הקשר בין ראשיהם ומוביליהם של ארגונים מסוג זה לבין ביצוען של עבירות שנעברו על ידי אחרים; זאת לאור המבנה ההיררכי של אחדים מארגונים אלו, היוצר מרחק בין מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות לבין מבצעי העבירות. ההצעה קובעת עבירות הקשורות לפעילות בארגוני פשיעה ולסיוע לארגונים כאלו; היא אינה מוגבלת לארגונים שמטרתם השגת רווח כלכלי, וחלה גם על ארגוני טרור וארגונים אחרים, המבצעים עבירות שאופיין אידאולוגי; כמו כן, יוצרת הצעת החוק מנגנון של חילוט רכוש שהושג כתוצאה מפעילות בארגון פשיעה.

פירוט חלקי של הסכסוכים והחיסולים של אנשי ארגוני הפשע בישראל בשנים האחרונותעריכה

לפי נתונים שהתפרסמו, המעמדות בארגוני הפשע והמלחמות ביניהן עברו לשלב של התפרקות הארגון ורציחות פנימיות, בעקבות מעצרם של חלק מראשי הכנופיות, ובראשם איציק אברג'יל.[8] הארגונים המעורבים הם:

ארגון משפחת אברג'יל, בשיתוף פעולה עם משפחת עבד אל-קאדר מטייבה.
ארגון זה התפרק לשלשה ארגונים עצמאיים:
ארגון רוחן - בכירים פורשי ארגון הפשע של אברג'יל.
כנופיית מערב ראשון - בעיתונות מייחסים את דודו מויאל ורועי ניר כראשי הארגון.
כנופיית מזרח ראשון - בעיתונות מייחסים את ראשות כנופיה זו לניצן בן שושן. הכנופיה עברה לעבוד תחת חסותו של יוסי מוסלי.

והארגונים המסוכסכים עם משפחת אברג'יל:'[9]

ארגון משפחת אבוטבול - עוינים את אנשי אברג'יל. פרנסואה אבוטבול נרצח, אסי אבוטבול הותקף פעמים אחדות בניסיון התנקשות, ועוזרו איציק גפן נרצח בידי אנשי אברג'יל[10].
ארגון יוסי מוסלי - המתמחה בהימורים. מוסלי כיום בכלא מאז 2007 במסגרת עסקת טיעון, אך מנהל את ארגון הפשע דרך משפחתו ואנשיו. הוא גייס אליו רבים מפורשי אברג'יל.
ארגון זאב רוזנשטיין - ארבעה ימים אחרי סוכות ה'תשס"ג, נתפסו חמישה חמושים מאנשי אברג'יל אורבים לרוזנשטיין במסעדה פרסית באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, בעקבות סכסוך בענייני הימורים.
האחים אוחנה מגני תקווה - לאחר שנים של מסעי רצח הדדיים נעצרו קבוצת כל הנוגעים בדבר, אך שוחררו. כיום המשפחה עוסקת בקנייה ומכירה של מתכות מפירוק.
ארגון ריקו (אריה) שירזי מנתניה - שיתף בעבר פעולה עם אברג'יל. רמי עמירא (אמירה) חצה את השורות לארגונו ונרצח[11].
ארגון משפחת אלפרון ובראשם יעקב אלפרון מרמת החייל - ב-2007 הוכה אברג'יל בידי אנשי אלפרון. ב-2010 דווח שאבנר הררי, רוצח שכיר בשירות ארגון אברג'יל עבר לעבוד עם משפחת אלפרון, כנראה על מנת לנקום את רצח בני משפחתם[12].
ארגון משפחת ברנס מפרדס כ"ץ - מעורבים בניסיונות התנקשות הדדיים.
ארגון אלי (קוסם) נעים מירושלים - היו שקשרו את ניסיון ההתנקשות באלי אריש מתחרהו של נעים, עם אברג'יל שדרש שת"פ לקראת שחרורו של נעים מכלא שאטה.[13]

ארגונו של אברג'יל שיתף פעולה עם ארגונו של עבד אל-קאדר מטייבה ובכך עיין את "הכנופיות הערביות" המתחרות:[14][15]

משפחת יחיא חרירי מטייבה. יחיא חרירי נרצח.[16]
משפחת זייאד ג'רושי מרמלה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הארץ, 5.12.2008
  2. ^ ועדת בוכנר לבדיקת תופעת הפשע המאורגן בישראל, באתר .xn--7dbl2a.com.
  3. ^ בשנות השבעים התקיים ויכוח בנושא האם קיים פשע מאורגן בישראל. נושא זה מפורט במאמר הבא של הקרימינולוג אבי דוידוביץ: פשע מאורגן בארץ ובעולם: תאוריות ומציאות, יולי 1993, עמ' 69-28 .
  4. ^ שמעון איפרגן, ‏האלפרונים החדשים, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באוגוסט 2013‏.
  5. ^ שמעון איפרגן, mako, כמה כסף שוות משפחות הפשע בישראל, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2016
  6. ^ יובל מן, אלפרון מככב בויקיליקס: "ארץ מובטחת לפשע?", באתר ynet, 2 בדצמבר 2010.
  7. ^ חוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, באתר הכנסת.
  8. ^ יניב קובוביץ, הפשע הישראלי זקוק למבוגר אחראי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
  9. ^ שמונה מיליון תושבים, תשעה ארגוני פשיעה (2013) באתר הארץ
  10. ^ אין להם אויבים - מי יחיה יותר משנה? כתבת דה מרקר מ-2006
  11. ^ העבריין רמי אמירה חוסל בראשון לציון סרטון חדשות ערוץ 2, באתר מאקו
  12. ^ הערכה - הררי נטש את אברג'יל לטובת אלפרון
  13. ^ הראש הקשה של אלי אריש (2005) אתר הארץ
  14. ^ 'אין להם אויבים', דה מרקר
  15. ^ כבוד המשפחה אמיר זוהר (אתר ויי נט)
  16. ^ בכתבת 'אין להם אויבים' של דה מרקר - צויין ירי על סוכת האבלים, אך נראה שזה היה במסגרת סכסוכי הכנופיות הערביות.