פאול לנדאו

סופר ישראלי
(הופנה מהדף פ. לאנדאו)

פאול לנדאו (לאנדאו) (בגרמנית: Paul Landau;‏ 17 באוגוסט 1880, נַמסלאו, שלזיה, גרמניה15 במרץ 1951, תל אביב) היה מבקר אמנות (אמנות פלסטית, תיאטרון וספרות), עיתונאי וסופר יהודי-גרמני-ישראלי.

פאול לנדאו
Paul Landau
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 באוגוסט 1880
Namysłów, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 1951 (בגיל 70)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

פאול לנדאו נולד להדוויג (מצאצאי ר' יחזקאל לנדא) ולפרדיננד, עורך דין ונוטריון, בעיירה נמסלאו (Namslau) שבשלזיה, גרמניה (כיום נמיסלוב (Namysłów) בפולין). סיים את לימודיו התיכוניים בברסלאו. למד בתחילה משפטים, ואחר פנה ללמוד היסטוריה, תולדות הספרות והאמנות במינכן, לייפציג וברסלאו, שם קיבל ב-1904 תואר דוקטור, על עבודה שעסקה ברומנים של הסופר הגרמני בן המאה ה-19 קארל פון הולטיי (אנ').[1] בין מוריו אריך שמידט (אנ') לאמפּרֶכט (אנ').[2] בתום לימודיו נמשך לחוגי הספרות והעיתונות, מ-1905 עבד בסוכנות ידיעות בברלין ומ-1909 היה עורך ומבעלי הסוכנות "Welt und Wissen", שסיפקה לעיתונות הערכת ספרות וסקירות על הישגים בתחומי הרוח והמחקר, ובמסגרת זו כתב מאמרים ופיליטונים רבים בנושאי ספרות, אמנות, תיאטרון והיסטוריה תרבותית, שהתפרסמו ביומונים ובכתבי עת רציניים. בנוסף, שימש כמבקר התיאטרון של כמה עיתונים והרבה לכתוב בעיתוני ברלין על שירה בלשונות שונות, תולדות התיאטרון, ציור ופיסול. הוא היה מהראשונים בגרמניה שהעריכו את יצירותיו של פול סזאן, והיה מיודד עם רנואר ואימפרסיוניסטים חשובים אחרים.[3] מ-1921 כתב למגזין התרבות "פאוסט" (Faust), וב-192325 שימש כמו"ל וכעורך שלו. באותה עת פרסם כמה עבודות מחקר, בהן מונוגרפיות על הצייר ואמן התחריטים דניאל חודובייצקי ועל המייסטרזינגר (אנ') הנס זאקס.

ב-7 במרץ 1935, שנתיים לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל עם רעייתו כשבאמתחתו ספרייתו העשירה, בת אלפי כרכים, והתיישב בתל אביב. בארץ שימש כמבקר אמנות עד מותו, תחילה ב"על המשמר", ואחר-כך ב"הדור", "בטרם" ו"ידיעות חדשות" (בשפה הגרמנית), שם פרסם בקביעות רשימות על אמנות ותערוכות. לנדאו נישא ב-1909 לסופיה לבית ברסלאואר. לשניים נולדה בת אחת, אווה.

לנדאו נפטר ב-1951, בשנה ה-71 לחייו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4] אלמנתו סופיה נפטרה ב-1985, ונטמנה לצדו.

אוסף על שמו הופקד בספרייה הלאומית על ידי שתי נכדותיו ב-2013 כאשר הספרייה הפרטית שלו נתרמה על ידי משפחתו מספר שנים לאחר מותו[5].

ספריו עריכה

  • Art and Women Artists in Israel, הוצאת ויצו, תל אביב, 1949.
  • הומניסטים: (דיוקנאות של גדולי הספרות); עברית: צבי בר-מאיר; פתח דבר מאת ק' וורמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תל אביב: דביר ('ספרית דביר לעם'), תשי"ח 1958.[6]

לקריאה נוספת עריכה

  • "לנדאו, ד"ר פאול", אנציקלופדיה כללית יזרעאל, כרך ו, תל אביב: יזרעאל, תשי"ג, עמ' 1661.

קישורים חיצוניים עריכה

ממאמריו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Karl von Holteis romane. Ein beitrag zur geschichte der deutschen unterhaltungs-Litteratur im XIX. Jahrhundert.
  2. ^ פ. גץ, לדמותו של ד"ר פאול לנדאו: (שבעה לפטירתו), דבר, 23 במרץ 1951.
  3. ^ "לנדאו, ד"ר פאול", אנציקלופדיה כללית יזרעאל, כרך ו, תל אביב: יזרעאל, תשי"ג, עמ' 1661.
  4. ^ פאול לנדאו באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  5. ^ ארכיון אסף פאול לנדאו, בספרייה הלאומית
  6. ^ סקירה: ספרים חדשים מן האצטבה: "הומאניסטים", מעריב, טורים 1–2, 14 במרץ 1958.