צ'ארלס ווטסון-ונטוורת', המרקיז השני מרוקינגהם

צ'ארלס ווטסון-ונטוורת, המרקיז השני מרוקינגהםאנגלית: Charles Watson-Wentworth, 2nd Marquess of Rockingham; ‏13 במאי 1730 - 1 ביולי 1782) היה מדינאי בריטי מהמפלגה הוויגית שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה. הוא היה פטרונם של רבים מחברי מפלגתו שהיו ידועים בכינוי "הוויגים של רוקינגהם" (Rockingham Whigs) ונחשב לאחת הדמויות המובילות במפלגה. במהלך חייו הוא כיהן רק בשתי משרות רמות, ראש הממשלה ומנהיג בית הלורדים, אך הוא היה מנהיג בעל השפעה מרובה במשך השנה וחצי שכיהן בהם.

צ'ארלס ווטסון-ונטוורת', המרקיז השני מרוקינגהם
Charles Watson-Wentworth, 2nd Marquess of Rockingham
צ'ארלס ווטסון-ונטוורת', 1768
צ'ארלס ווטסון-ונטוורת', 1768
לידה 13 במאי 1730
דרום יורקשייר
פטירה 1 ביולי 1782 (בגיל 52)
וימבלדון
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מקום קבורה קתדרלת יורק, יורק
השכלה
  • קולג' סנט ג'ון
  • בית הספר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הוויגית
בת זוג מרי
ראש ממשלת בריטניה ה־8
13 ביולי 176530 ביולי 1766
(שנה)
מונרך בתקופה ג'ורג' השלישי
27 במרץ 17821 ביולי 1782
(13 שבועות ו־6 ימים)
מונרך בתקופה ג'ורג' השלישי
פרסים והוקרה
מסדר הבירית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו עריכה

כצאצא של תומאס ונטוורת, הרוזן הראשון מסטפורד, גדל רוקינגהם בבית משפחתו שליד רותרהם (Rotherham) שבמחוז דרום יורקשייר. הוא התחנך בבית ספר וסטמינסטר שבלונדון. במהלך המרד היעקוביטי של 1745, הוא מונה כקולונל וארגן מתנדבים שילחמו בצ'ארלס אדוארד סטיוארט, "הטוען לכתר הצעיר" וזכה לתשבחות על תפקודו מהמלך ג'ורג' השני. מסעו של הצבא היעקוביטי גרם לסגל האחוזה של רוקינגהם להימלט והוא רכב מביתו לקרלייל (Carlisle) שבמחוז קאמבריה שבצפון אנגליה, כדי להצטרף לדוכס קמברלנד במרדף אחר סטיוארט. הוא עשה זאת ללא הסכמת אביו שקיבל מכתב מקמברלנד המשבח את פעולתו של בנו.

באפריל 1746 הוענק לאביו של רוקינגהם התואר מרקיז ולבנו הוענק התואר הרוזן ממלטון. תוארי כבוד אלה הוענקו להם בהשתדלותו של ראש הממשלה הנרי פלהם. באותה תקופה סייר רוקינגהם ברחבי אירופה בהדרכתו של ג'ורג' קווארם (Quarme), שכן אביו החליט שלא לשלוח אותו ללימודים בקיימברידג'. בהיותו בהנובר הוא פגש בג'ורג' השני שציין שמעולם לא ראה איש צעיר בעל אופי מבטיח כל כך.

ראשית הקריירה הפוליטית עריכה

ב-13 במאי 1751, יום הולדתו ה-21, ירש רוקינגהם את אחוזותיו של אביו. ההכנסה מהקרקעות שבבעלותו אפשרה לו לקבל הכנסה שנתית של 20,000 ליש"ט. ביולי אותה שנה הוא מונה כלורד לוטננט וכאחראי על הרשומות הציבוריות של ווסט רידינג שביורקשייר ושל העיר יורק. בין השנים 1751-1752 הוא הצטרף לארגונים חברתיים מכובדים ולחברה המלכותית.

בנאום הבכורה שלו במרץ 1752 הוא תמך בחוק שעסק במעמדם של קרקעות שהוחרמו בזמן המרד היעקוביטי. דודו של רוקינגהם סבר כי עליו להשלים את השכלתו והוא ביקש מקווארם לשמש כמורהו הפרטי. במשך ארבעה חודשים הוא למד את כתבי דמוסתנס ואת ההיסטוריה של האימפריות של אשור, פרס, יוון ורומא וכן היסטוריה מודרנית. שאיפתו של דודו של רוקינגהם הייתה שאחיינו ילך בדרכו של וולטר ראלי.

באותה שנה מונה רוקינגהם ללורד חדר המשכב (Lord of the Bedchamber) של ג'ורג' השני ונשא לאישה את מרי ברייט. ב-1755 מינה אותו המלך כתת-אדמירל של שייטת צפון האוקיינוס האטלנטי ואיי הודו המערבית. בזמן החשש מפלישה צרפתית ב-1756 הוא הקים מיליצית מתנדבים על חשבונו וכאשר פרצו מהומות כנגד הגיוס לצבא, הוא השיב את הסדר על כנו מבלי להזדקק לשימוש בכוח. ב-1760 הוענקו לו תואר אביר מסדר הבירית.

ב-1760 מת המלך ג'ורג' השני ונכדו ג'ורג' השלישי עלה לכס המלכות במקומו. רוקינגהם היה מבעלי בריתם של הדוכס מניוקאסל ושל תומכיו, בה בשעה שהמלך החדש העדיף את הלורד ביוט. רוקינגהם סבר שביוט וחסידיו מעוניינים לקחת לידיהם את השלטון והוא האמין שהמהפך הפוליטי שחל בעקבות עלייתו לשלטון של ג'ורג' השלישי יסב נזק למדינה, מאחר שבעקבותיו איבדו הוויגים את כוחם והם היו אלה שהשיגו את היציבות החוקתית והבטיחו את שלטונו של בית הנובר על כס מלכות בריטניה.

יחד עם חברי המפלגה הוויגית שהיו מקורבים לניוקאסל, התפטר רוקינגהם מתפקידו כלורד חדר השינה במחאה על מדיניותו של המלך. חודש לאחר מכן הדיח אותו המלך מכל תפקידיו הציבוריים. במשך השנים הבאות נעשה רוקינגהם מנהיגם של קבוצת תומכיו של ניוקאסל שסירבו להיות חלק מהממשל של ביוט ושל יורשו ג'ורג' גרנוויל.

כהונה ראשונה כראש ממשלה עריכה

עקב חוסר החיבה של המלך לגרנוויל ועקב חוסר התמיכה של הפרלמנט כלפי זה האחרון, הוא נאלץ להתפטר ב-1765. בעקבות משא ומתן בתיווכו של דודו של המלך הדוכס מקמברלנד, מונה רוקנגהם כראש ממשלה. תוארי הכבוד שנשללו ממנו שלוש שנים קודם לכן הושבו לו. הוא מינה את בעלי בריתו הנרי סימור קונוויי (Henry Seymour Conway) ואת אוגוסטוס פיצרוי (Augustus FitzRoy) כמזכירי המדינה. כמזכירו האישי הוא מינה את המדינאי והסופר האירי אדמונד ברק, שהיה ידידו, בעל בריתו הפוליטי ויועצו עד למותו של רוקינגהם.

הנושא שהעסיק ביותר את ממשלתו של רוקינגהם היו המושבות באמריקה. הוא ביקש לבטל את חוק הבולים וזכה בהצבעה על כך בבית הנבחרים. יחד עם זאת הוא העביר חוק שקבע כי זכות החקיקה במושבות יהיה אך ורק בידי הפרלמנט הבריטי. ב-1766 גרמו חילוקי דעות פנימיים בממשלה להתפטרותה.

באופוזיציה עריכה

את 16 השנים הבאות בילה רוקינגהם באופוזיציה. הוא היה תומך נלהב בזכויותיהם החוקתיות של תושבי המושבות בצפון אמריקה. הוא סבר כי המלחמה כנגדם תהיה חסרת תוחלת ותהווה סכנה לעתידה של בריטניה. ב-1769 הוא קיבל את האחריות לתפיסתם של כנופיית זייפני מטבעות.

כהונה שנייה כראש ממשלה עריכה

ב-1782 מונה רוקינגהם כראש ממשלה בפעם השנייה. הוא מינה את צ'ארלס ג'יימס פוקס ואת ויליאם פטי כמזכירי המדינה. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא דחף להכרה בריטית בעצמאותה של ארצות הברית ולסיום מעורבותה של בריטניה במלחמת העצמאות של ארצות הברית.

עקב העלייה באבטלה, דאגה ממשלתו של רוקינגהם בכהונתו השנייה לחקיקתו של חוק הסיוע לעניים (Relief of the Poor Act 1782). כהונתו השנייה של רוקינגהם כראש ממשלה הייתה קצרה. 14 שבועות לאחר מינויו לתפקיד מת רוקינגהם משפעת. תחתיו מונה ויליאם פטי שקיבל באי רצון את עצמאותה של ארצות הברית ונטה יותר להציע מעמד של דומיניון. בסופו של דבר נחתם באפריל 1783 הסכם שלום עם ארצות הברית שהיה ההישג של מורשתו של רוקינגהם.

לורד רוקינגהם נקבר בקתדרלת יורק.

קישורים חיצוניים עריכה