צ'ארלס וילסון (פיזיקאי)
צ'ארלס תומסון ריס וילסון (באנגלית: Charles Thomson Rees Wilson; 14 בפברואר 1869 – 15 בנובמבר 1959) היה פיזיקאי סקוטי ומטאורולוג שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927 על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (תא הערפל).
 | |
| צ'ארלס וילסון | |
| לידה |
14 בפברואר 1869 גלנקורס, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1959 (בגיל 90) קרלופס, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | סקוטלנד |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ג'יי ג'יי תומסון |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
ססיל פאוול |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Jessie Fraser |
| תרומות עיקריות | |
| המצאת תא הערפל | |
  | |
חייועריכה
וילסון נולד בקהילת גלנקורס שבמידלות'יאן לג'ון וילסון שעבד כחוואי ולאנני קלארק הרפר. המשפחה עברה למנצ'סטר לאחר מותו של האב ב-1873. וילסון למד ביולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר ושאף להיות רופא. לאחר שסיים את התואר שם, למד בסידני סאסקס קולג' בקיימברידג', שם התעניין בפיזיקה ובכימיה.
לאחר לימודיו בסידני סאסקס החל וילסון להתעניין במטאורולוגיה, וב-1893 החל ללמוד על עננים ותכונותיהם. הוא עבד במשך תקופה במצפה הכוכבים שבבן נוויס, שם ערך תצפיות על היווצרות עננים. וילסון ניסה לשחזר את היווצרות העננים בקנה מידה קטן יותר במעבדה בקיימברידג', על ידי פיזור אוויר לח במכל אטום. לאחר מכן התנסה ביצירת עקבות עננים בתא שנגרמו על ידי יונים וקרינה. על המצאת תא הערפל זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1927.
וילסון נישא ב-1908 לג'סי פרסר, בתו של כומר מגלאזגו, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. הוא נפטר ביישוב הסמוך לאדינבורו, מוקף במשפחתו.
אותות הוקרהעריכה
- זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1927.
- זוכה מדליית קופלי לשנת 1935.
- מכתש וילסון שעל פני הירח קרוי על שמו, על שם אלכסנדר וילסון ועל שם ראלף אלמר וילסון.
- האגודה למדעים מדויקים בסידני סאסקס קולג' בקיימברידג',, נקראת על שמו "אגודת וילסון".
קישורים חיצונייםעריכה
- צ'ארלס וילסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
- צ'ארלס וילסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- צ'ארלס וילסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)