צ'ארלס טיילור (מנהיג ליברי)

רודן ליבריה לאחר מלחמת האזרחים הראשונה

צ'ארלס מקארתור גאנקיי טיילור (אנגלית: Charles McArthur Ghankay Taylor; נולד ב-28 בינואר 1948) הוא פוליטיקאי ליברי שכיהן כנשיא ורודן ליבריה בשנים 19972003. במהלך מלחמת האזרחים הליברית הראשונה בשנות ה-90 המוקדמות, היה טיילור מפקד ומצביא בולט. לאחר סיום המלחמה, נבחר טיילור לנשיאות, אולם תקופת נשיאותו אופיינה באי יציבות פוליטית ושלטונית וכן במרידות והתנגשויות אלימות רבות, שבעקבותיהן פרש מתפקיד הנשיא וגלה מארצו אל ניגריה בשנת 2003.

צ'ארלס טיילור
Charles McArthur Ghankay Taylor
לידה 28 בינואר 1948 (בן 76)
ארת'ינגטון, ליבריה
מדינה רפובליקת ליבריה
השכלה
  • אוניברסיטת בנטלי
  • The Newman School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית הפטריוטית
דת בשנת 2009 המיר את דתו ליהדות
בת זוג ג'ול טיילור
נשיא רפובליקת ליבריה ה־22
2 באוגוסט 199711 באוגוסט 2003
(6 שנים)
פרסים והוקרה
  • המסדר ההומני לגאולת אפריקה
  • מסדר חלוצי ליבריה
  • מסדר הכוכב של אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2006 הועמד טיילור למשפט בפני בית דין מיוחד של האו"ם לפשעי מלחמה בסיירה לאון, והוגש נגדו כתב אישום חמור הכולל בין היתר אישומים ברצח, אונס, ושימוש צבאי בילדים ובנערים. ביוני 2006, לבקשת בית הדין ובאישור מועצת הביטחון של האו"ם, נקבע כי משפטו של טיילור ייערך בהאג. המשפט נפתח ב-4 ביוני 2007, וטיילור הואשם ב-11 סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. טיילור החרים את הדיון, והוא התנהל בהיעדרו. עורך-דינו הקריא מכתב בשמו, בו נכתב כי לא הגיע לדיון מפני שסבר שבמציאות הנוכחית לא יזכה למשפט הוגן. ב-2012 הורשע בכל 11 הסעיפים, ונידון לחמישים שנות מאסר.

תחילת דרכו עריכה

צ'ארלס טיילור נולד ב-28 בינואר 1948, השלישי מבין 15 ילדים במונרוביה, בירת ליבריה. אביו היה אמריקאי-ליברי שכיהן כשופט במונרוביה, ואמו ליברית משבט גולה.

ב-1972 נסע טיילור למסצ'וסטס ולמד כלכלה באוניברסיטת בוסטון. במהלך לימודיו עבד כמאבטח, נהג משאית וטכנאי. עוד בזמן לימודיו היה ידוע כבעל דעות קיצוניות בכל הנוגע לפוליטיקה הליברית. טיילור הצטרף לארגון ULA ‏(Union of Liberian Associations) והפך ליו"ר הארגון.

ב-1980 חזר טיילור לליבריה בזמן שהמדינה הייתה במתח רב בעקבות הירצחו של נשיא המדינה ויליאם טולברט ועלייתו לשלטון בהפיכה של רב-סמל סמואל דו. טיילור מונה למשרה בכירה בשלטון החדש כאחראי על הוצאות הממשלה במשרד הכלכלה. ב-1983 הואשם טיילור במעילה בסך יותר מ-900,000 דולר, ובאוקטובר של אותה שנה נמלט לארצות הברית. לבקשת ממשלת ליבריה נתפס טיילור בארצות הברית ונכלא ל-15 חודשים. בספטמבר 1985 ברח מהכלא וחזר למערב אפריקה בניסיון להדיח בכוח את סמואל דו מהשלטון.

עלייתו לשלטון עריכה

ב-1989 הגיע טיילור לחוף השנהב, שכנתה המזרחית של ליבריה, שם הצליח לגייס מספר רב של מורדים שהשתייכו לארגון בראשותו: NPFL ‏ (National Patriotic Front of Liberia). אנשי הארגון עברו אימון צבאי וקיבלו מימון מלוב בהנהגתו של מועמר קדאפי. בנוסף זכה הארגון לתמיכה של המדינות בורקינה פאסו וחוף השנהב וכן של מממנים פרטיים.

בערב חג המולד 1989 פלש טיילור לליבריה, מלווה בתומכים משבט גיו ומאנו (Gio) בנוסף לחיילים סדירים מבורקינה פאסו וליברים שהוגלו מארצם. הפלישה הייתה תחילתה של מלחמת אזרחים עקובה מדם שפגעה קשות במדינת ליבריה.

בתחילת הפלישה, הצליח דו לעצור את המרד שהנהיג טיילור, אך לאחר מספר חודשים עלה מספר הלוחמים תחת מנהיגותו של טיילור מ-170 ל-10,000 והם התקדמו אל עבר הבירה מונרוביה. בספטמבר 1990 כבש טיילור את מונרוביה, בעזרתו של פרינס ג'ונסון שחטף את סמואל דו, עינה אותו באכזריות והרג אותו. הריגתו של דו שכללה עינויים וכריתת איברים הוקלטה ונצפתה בחדשות העולם. בהמשך הורה טיילור לרצוח למעלה מ-200,000 איש. רבים נוספים נפצעו ויותר ממיליון ליברים ברחו למדינות שכנות.

טיילור סחף אחריו המון רב לא רק בזכות היותו אדם כריזמטי אלא גם משום שקודמו, סמואל דו, דיכא את האוכלוסייה הליברית, רדף אחר משכילים והגלה אותם וכן היה אחראי לרצח רבים משבטי גיו ומאנו, אשר היו בסכסוך עם שבט קרהן (Krahn) אשר דו נמנה עליו. בתגובה רצח טיילור בברוטליות חברים בשבט קרהן שתמכו בדו.

כ-15,000 איש מלוחמיו של טיילור היו "ילדים-חיילים" אשר גויסו בכפייה או נחטפו בדרכם לבית הספר ונשלחו למחנות אימונים, שם סוממו, הוכו והושפלו על מנת לגרום להם לבצע משימות מזוויעות. חלק מן ה"ילדים-חיילים" היו מתחת לגיל 9. מרבית ה"ילדים-חיילים" סבלו לאחר המלחמה מהתמכרות לסמים ומטראומות קשות.

המלחמה הסתיימה זמנית בשנת 1997 כאשר טיילור נבחר בבחירות דמוקרטיות-לכאורה לנשיא ה-21 של ליבריה. הבחירות נחשבו לאמינות יחסית ונכחו בהן כ-500 משקיפים בינלאומיים. למרות זאת, היו הבחירות שנויות במחלוקת מכיוון שנעשה שימוש בהפחדת האזרחים, שרבים מהם עייפו מהמלחמה ופחדו מחידוש ההרג אם טיילור לא ייבחר ולכן בחרו בו.

כאשר טיילור עלה לשלטון הוא ניסה ליצור רושם של אדם טוב לב, סולידרי ובעל ערכי משפחה בניגוד לקודמו דו, והוא הציג עצמו כנוצרי פרוטסטנטי מאמין שאינו מעשן ואינו שותה משקאות חריפים.

מעורבות במלחמות אזרחים באזור עריכה

בנוסף למלחמת האזרחים בין השנים 1989-1996, בה התרחשה לחימה בין כוח ה-AFL תחת פיקודו של הנשיא סמואל דו, לבין כוח ה-NPFL בהנהגתו של טיילור - היה טיילור מעורב במלחמת אזרחים נוספת, בין השנים 1999–2003, בזמן כהונתו כנשיא ליבריה. בתקופה זו, עקורים ליברים שברחו מערבה לגינאה השכנה בזמן מלחמת האזרחים הראשונה, חזרו ותקפו את ליבריה מכיוון גינאה. באותו הזמן ניסה להשיג טיילור שליטה על אוצרות הטבע, בעיקר יהלומים, של מדינת סיירה לאון, במטרה להתעשר מבלי לערער את המדינה.

טיילור סיפק תמיכה פיננסית, אימון צבאי, נשק, כוח אדם ועידוד ל-RUF ‏(Revolutionary United Front) – צבא מורדים מסיירה לאון בהנהגת פודאי סאנקו (Foday Sankoh). צבא מורדים זה עסק בהתקפות נרחבות ושיטתיות כנגד האוכלוסייה בסיירה לאון, על מנת להשתלט על מכרות היהלומים. המורדים של סיירה לאון מימנו את לחימתם באמצעות חטיפת רבבות אזרחים אותם הכריחו באיומי נשק לעבוד במכרות יהלומים; היהלומים שנכרו הועברו לטיילור, שבתמורה דאג לספק נשק לארגון דרך בורקינה פאסו. יהלומים אלו כונו בשם "יהלומי הדמים".

במקרים רבים כאשר כוחות המורדים הללו כבשו טריטוריה, הם פעלו באכזריות כדי להוכיח את כוחם ולהטיל אימה על המקומיים - ביצעו מעשי ביזה, שרפת מבנים ציבוריים, אונס ורצח, הענישו את אלו שנחשדו בתמיכה בכוחות הנגדיים ועוד. דוגמה אחת לאכזריותו של טיילור עצמו כלפי נשים בתקופה זו, הוצגה בעדותו של זיגזג מארזה, אחד מחייליו הבכירים, במהלך משפטו בהאג מספר שנים אחר כך:

"הוא הורה לנו למצוא אישה בהריון. היא הייתה אמורה לשמש חלק מטקס פולחני. עצרנו מישהי והכנסנו אותה למכונית עם זגוגיות כהות. אני חושב שהיא הייתה בחודש השישי או השביעי. לפי הוראותיו לקחנו אותה לאחוזה הנשיאותית 'הפרח הלבן', ואחר כך לקחנו אותה לחוף הים שמאחורי האחוזה. שומרי הראש חפרו בור עמוק. הפשטנו אותה ושמנו אותה בתוך הבור. האישה התחננה על חייה בפני טיילור; הוא ענה לה 'תשכחי מזה'. אז כיסינו אותה בחול". התובע: "האישה נקברה בחיים?" -"כן". -"ואיפה היה טיילור?" -"הוא היה הראשון שערם חול ושפך אותו לתוך הבור".

עדותו של זיגזג מארזה, מתוך משפטו של טיילור, 2010[1]

בנוסף עודד טיילור שימוש ב"ילדים חיילים" - אנשיו חטפו ילדים, סיממו אותם, ואיימו עליהם על מנת שיבצעו כרצונם בלחימה. במקרים רבים היו אלה ילדים יתומים שהוריהם נהרגו במלחמות העבר. אנשיו של טיילור נקטו כלפי הילדים במקרים רבים בשיטת ענישה בשם "שרוול קצר שרוול ארוך": ילד שלא היה מוכן לבצע מעשי עוולה כרצונם או "חטא" חטא קטן מבחינתם - קיבל ענישת "שרוול ארוך" בה נגדעה כף ידו, ואילו אם "חטא" חטא גדול - קיבל ענישת "שרוול קצר" בה נגדעה ידו עד מעל המרפק.

דוגמה אחת לשימוש בילדים חיילים הוצגה בעדות של ילד בן 12 במשפטו של טיילור בהאג:

"מפקד בשם קאבילה לקח אותי ועוד ילד לחווה באזור. פגשנו שם אישה זקנה, וקאבילה פקד עלי לאנוס אותה. התחלתי לבכות. אמרתי שאני לא יכול לעשות את זה. בזמן ההוא עוד לא התחלתי לקיים יחסי מין. אפילו לא הייתה לי חברה. בגלל שסירבתי, קאבילה הורה לי לשכב על האדמה ולבהות בשמש עד אחרי שהם גמרו לאכול... אחרי זה הוא עשה את צרכיו והורה לי לאכול את זה. אם לא הייתי עושה את זה הוא היה הורג אותי. עשיתי את זה... בהמשך נתנו לי שני כדורים כחולים. אחרי שלקחתי אותם העיניים שלי נהיו אדומות והתחלתי להרגיש אמיץ. במהלך פשיטה על כפר אמרו לנו לבזוז ולהרוג את כל האנשים. הלכנו לבית שהיו בו שני גברים, אישה ושני ילדים. קאבילה הדגים לנו מה לעשות. הוא היכה את הגבר הראשון במצ'טה בצוואר. אני היכיתי את האישה בעורף, ואז בחזה עם המצ'טה. חתכתי את הילד בצוואר ובצד הגוף. אחד מהם התחנן שלא אעשה את זה, אבל קאבילה אמר לי שאם לא אהרוג אותם, הוא יהרוג אותי. אז הכיתי את הילד וגם ערפתי את הראש שלו".

עדותו של ילד בן 12, מתוך משפטו של טיילור, 2010[1]

הגליה והבאתו לדין עריכה

בשנת 2003 הוציא בית המשפט המיוחד לסיירה לאון כתב אישום נגד טיילור באשמת פשעים נגד האנושות. טיילור, ששהה באותו זמן בגאנה במסגרת שיחות שלום, נמלט חזרה לליבריה מחשש שייעצר. כעבור חודשיים נכנע טיילור ללחצים ליציאתו מליבריה שהפעילו האו"ם, ארצות הברית, האיחוד האפריקאי והקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS), שהתקיימו במקביל להתקדמותם של כוחות מורדים יחד עם כוח נחתים של צבא ארצות הברית לעבר הבירה מונרוביה; הדבר הפתיע את טיילור והוא סיכם עם חברו נשיא ניגריה כי ייצא ל"גלות" בניגריה כ"מחווה" להזמנת נשיאהּ. טיילור לקח איתו סכום גדול של כסף ויצא לניגריה, שם ניהל עסקים רחבים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-2006, הוסגר טיילור לבית המשפט המיוחד לסיירה לאון, על ידי שני אנשי עסקים ניגרים אשר גפיהם נכרתו על ידי כוחותיו של טיילור בליבריה. זאת לאחר שהאינטרפול הוציא צו מעצר בינלאומי המגובה בצווי האו"ם על מנת שייעצר. המשטרה הניגרית מצאה ועצרה את טיילור, אך הוא הצליח להימלט כעבור 48 שעות, וכל 22 השוטרים שעצרו אותו נעצרו לאחר מכן. טיילור נתפס על ידי הרשויות הניגריות בגבולה הדרומי של ניגריה במרץ 2006 בעודו מנסה לחצות את הגבול לקמרון. הוא הועבר לידי גוף בינלאומי והוטס למונרוביה במטוס ממשלתי ניגרי תחת שמירה, ומשם הוטס במסוק של האו"ם לבית הדין המיוחד בסיירה לאון.

טיילור היה מבוקש בידי בית המשפט המיוחד לסיירה לאון והואשם בפשעים שבוצעו כנגד האנושות. ב-2006 הועמד לראשונה לדין בפני שופטי בין המשפט המיוחד לסיירה לאון. בהמשך הועלתה הצעה בדבר העברת משפטו למבנה בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מחשש כי קיום המשפט בסיירה לאון יוביל לאי-יציבות במדינה ומהומות בליבריה השכנה. ממשלת הולנד קיבלה את הסכמת מועצת הביטחון של האו"ם למעבר, וביצעה אותו בתנאי שמדינה אחרת תסכים מראש לקבל את טיילור לאחר שמשפטו יסתיים - בריטניה הסכימה לקבל את טיילור כאשר יסתיים המשפט. ביוני 2006 מועצת הביטחון החליטה פה אחד כי על טיילור להישפט על ידי בית הדין בהאג. בנוסף מועצת הביטחון החליטה כי כל המדינות צריכות לשתף פעולה על מנת להביא לסיום המשפט ולהבטיח שכל ראייה ועדות יובאו ויעמדו לרשות בית הדין על פי בקשתו למטרת המשפט. בסופו של יום, הוקצה אולם מיוחד במבנה בית הדין הפלילי הבינלאומי ובהמשך במבנה בית הדין המיוחד ללבנון בו ישב למעשה בית הדין המיוחד לסיירה לאון ושם טיילור הועמד לדין.

משפטו עריכה

 
Monrovia news board

לוח מודעות במונרוביה, ליבריה, ב-2008, המודיע על החדשות האחרונות ממשפטו של טיילור בהאג (בליבריה לוחות אלו משמשים מקור מרכזי לחדשות עבור תושבי המדינה, שמרביתם לא יכולים להרשות לעצמם כלכלית לקנות עיתון יומי)

לאחר עיכובים רבים, החל בינואר 2008 משפטו של טיילור בבית המשפט המיוחד לסיירה לאון (בשבתו בהאג כאמור). בשלב התביעה העידו 91 עדים, וב-2009 החל שלב ההגנה במשפטו. טיילור לא עומד לדין על מה שאירע במלחמת האזרחים בליבריה מסוף שנות ה-80, אלא הוא נאשם באחריות לליבוי מלחמת האזרחים בסיירה לאון השכנה במהלך שנות ה-90.

17 סעיפי האישום מ-2003 תוקנו לאחר מכן ל-11 סעיפים בגין פשעי מלחמה, פשעים כנגד האנושות ועוד הפרות חמורות, וזאת כפי שנכתב בבית הדין בשטחה של סיירה לאון, בין השנים 1996–2002. טיילור הואשם בגיבוי ארגון המורדים RUF שנלחמו בסיירה לאון על ידי הכשרה, תמיכה, סיוע, ליבוי הלחימה, קשירת קשרים עם מנהיגי ה-RUF וקשרים עם מספר ארגוני לחימה נוספים. בנוסף הואשם טיילור כאחראי ללחימתם של כוחות ליברים שתמכו בלוחמי סיירה לאון. כמו כן, הוא נאשם בגריפת רווחים מ"יהלומי דמים" שהופקו ממכרות שאזרחים הוכרחו לעבוד בהם עבור מורדי ה-RUF.

ההאשמות כנגד טיילור הן: 5 סעיפים של פשעי מלחמה – טרור כנגד אזרחים, רצח, מעשי התעללות, יחס אכזרי וביזה; 5 סעיפים של פשעים כנגד האנושות הכוללים מעשי רצח, אונס, קניבליזם, עבדות מינית, גרימת מומים וקטיעת איברים, הכאות, בצע יהלומי דמים ושעבוד; סעיף נוסף הוא גיוס כפוי של ילדים–חיילים ושימוש בהם.

התובע טוען כי על טיילור לשאת באחריות על הפשעים שלקח בהם חלק על ידי תכנון, ייזום, סיוע, הוראה וביצוע במטרה להשתלט על סיירה לאון – כאשר במהלכה הפשעים בוצעו. טיילור כפר בכל ההאשמות וטען שניסה להשיג שלום אזורי.

באפריל 2012 הורשע טיילור בכל 11 סעיפי האישום, וחודש לאחר מכן נידון לחמישים שנות מאסר.[2]

באוקטובר 2021, צ'ארלס טיילור, שנידון ל-50 שנות מאסר בגין פשעים נגד האנושות ב-2012 על תפקידו במלחמת האזרחים בסיירה לאון, תבע את ליבריה על "אי תשלום פיצויי פיטורים". התלונה הוגשה לבית המשפט לצדק של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS).

חיים אישיים עריכה

טיילור נישא לג'ול, פוליטיקאית ליבריאנית, ב-1997, ולהם בן אחד. ג'ול טיילור מילאה מספר תפקידים בכירים במהלך תקופת נשיאותו של טיילור, בהם סגנית נשיא הבנק המרכזי של ליבריה. היא הגישה בקשה לגירושין מטיילור ב-2005, שאושרה ב-2006. כיום היא מכהנת כסנאטורית מטעם מחוז בונג בסנאט של ליבריה.

לטיילור בן נוסף, צ'ארלס מק'ארתור עמנואל, שנולד ב-1977 במהלך שהותו של טיילור בארצות הברית. עמנואל גדל בארצות הברית עד גיל 17 עם אמו, שהייתה סטודנטית בקולג' בו למד טיילור. אז הצטרף עמנואל לאביו בליבריה, ומילא מספר תפקידים במשטרו, בהם מפקד ATU ‏(Anti-Terrorist Unit), יחידת צבא שנודעה לשמצה באכזריותה כלפי אזרחים. הוא נעצר ב-2006 ונשפט למאסר של 97 שנים בארצות הברית, על הפרת זכויות אדם שביצע במהלך תפקידו בליבריה.

בשנת 2009, המיר דתו ליהדות ולמעשה ניהל את משפטו בהאג, כיהודי. יש הטוענים, שטיילור ביצע מהלך זה, כדי "ליהנות" מהיתרונות המוקנים ליהודים, כגון אוכל מיוחד, אי-קיום דיונים בשבת והאפשרות לגשת לספרי קודש.[3]

ייצוגים בקולנוע עריכה

  • דמותו של הרודן האפריקני אנדרה בפטיסט, בסרט "שר המלחמה", מבוססת על דמותו של טיילור.
  • בסרט התיעודי "Pray the Devil Back to Hell", המתאר פעולת ארגון הנשים של ליבריה הפועלות למען שלום, מופיע טיילור כדמות מרכזית.

לקריאה נוספת עריכה

  • Harris, David. From `warlord' to `democratic' president: how Charles Taylor won the 1997 Liberian elections. Cambridge University Press, 1999.
  • Huband, Mark. The Liberien Civil War. Great Britain: Frank Cass, 1998.
  • Pham, John-Peter. Child solidiers, Adult Intervests. New York: Nova Science, 2005.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס טיילור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אסף אוני, יהודי טוב, באתר ynet, 23 במרץ 2010
  2. ^ אי-פי, 50 שנות מאסר נגזרו על נשיא ליבריה לשעבר, באתר הארץ, 30 במאי 2012
  3. ^ A. B. C. News, Charles Taylor Has Become a Jew, His Wife Says, ABC News (באנגלית)