צ'ואטה
צ'ואטה (בעצם צריך לקרוא "שׁוּאֵטָה", בקטלאנית: "Xueta", ברבים "Xuetons" ולפעמים אף מאוית כ-"Chuetas" בכתיב הספרדי) היא קהילה ספרדית של תושבי האי מיורקה אשר שורשיה באנוסים מיהדות ספרד שישבה באי בטרם גירוש ספרד.
לפי ההערכות נאמד מספר בני הקהילה כיום בכ-20,000 נפש.[1] בני הקהילה דגלו באנדוגמיה ונישאו בתוך הקהילה ולצד זאת קיימו בעבר מין דת סינקרטיסטית ששילבה אלמנטים ממורשתם היהודית עם נצרות קתולית, שמכונה "נצרות צ'ואטאיסטית" (אנ'). הכל היה בסתר, כמובן, ולא נשאר זכר ממנהגים אלה מעבר למה שנכתב בפרוטוקולים של האינקויזיציה על אותם xuetons שנאשמו ב"כפירה" בנצרות.
אטימולוגיה עריכה
החוקרים חלוקים על מקור המילה צ'ואטס. אפשר שמקורה במילה "Juetó" שפירושה בשפה הקטלאנית “כינוי חיבה“ ליהודים: "יהודונים"; או במילה "xulla" שפירושה חזירים כמו כינוי הגנאי "Marranos" שניתן לאנוסים בכלל בספרד הנוצרית שלאחר הרקונקיסטה.
פרופ' מיכאל קורינאלדי, יו"ר המכון הבינלאומי לחקר היהודים הנסתרים במכללה האקדמית נתניה, בחר בפירוש השני, פירוש שיש בו כדי להעצים את הפן הנוגה בסיפור התנצרותם של הצ'ואטס.
צאצאית לבני הצ'ואטה שמתגוררת בארץ סיפרה לחוקרת עינת טלמון ממכון סרוונטס כי בין חברי הקהילה מקובל דווקא ההסבר הנייטרלי יותר.[2]
בגנות הצ'ואטס הומצא השיר: "Xueta xueta! Cames tortes i cul rodó!" שבספרדית מביע: "צ'ואטה, צ'ואטה! רגליים מעוקלות וישבן עגול!"[3] - מה שמעיד על תפישה גזענית כלפי מראה היהודים.
היסטוריה עריכה
בשנת 1677, בעקבות הלשנה של משרתת שעבדה בשכונתם של האנוסים, נעצרו רבים מבני הקהילה על ידי האינקויזיציה ובעקבות המאורע נידונו יותר מ-200 אנשים לעונשים קלים יחסית (כמה מהם נפטרו בתוך הכלא), לאחר מכן חייהם השתנו והם היו תחת עינה הפקוחה של האינקוויזיציה. בשנת 1688, נעצרו פדרו אונופרה קורטז ומשפחתו, בעקבות הלשנה. המעצר הניע רבים מבני הקהילה לתכנן את בריחתם מהאי מחשש שפדרו יישבר בחקירותיו וילשין עליהם. בלילה שבין ה-7 ל-8 במרץ 1688 נכשל ניסיון הבריחה ורבים מבני הקהילה נעצרו ונחקרו במשך שלוש שנים. בארבעה משפטי אמונה שנערכו בין אפריל ליולי בשנת 1691, נשפטו רבים לעונשים שונים, 37 מהם נידונו למוות מתוכם שלושה הועלו חיים על המוקד.[4]
זה הטיל ספק שהוטל בנאמנותם לדת הנוצרית וב-1691 הוכנה רשימה של משפחות הצ'ואטס[5],וfl לאורך ההיסטוריה קופחו ואף הופלו בני ובנות הקהילה ולא הותר להם לבוא בקהל המתפללים המקומיים שאינם ממוצא יהודי או להינשא להם. האיסור נשמר עד למאה העשרים), ולכן שימרו את עצמם כקהילה סגורה במשך יותר מ-500 שנה.
עד הכיבוש הצרפתי של האי מיורקה בתחילת המאה ה-19 החזיקה מעמד האינקוויזיציה שפעלה כנגד הצ'ואטס באי. לאחר הכיבוש נתוודעו למצבם של הצ'ואטס שחיו באי גם זרים. הסופרת הצרפתייה, ז'ורז' סאנד, והסופר האנגלי, רוברט גרייבס, כתבו לחיוב על קהילת הצ'ואטה והביעו חוסר השלמה עם השנאה שרוכשים תושבי מיורקה שאינם ממוצא יהודי כלפי הצ'ואטס.[3]
ילדי הצ'ואטס לא התקבלו לבתי הספר הממלכתיים באי עד שנת 1873. צעירים שהיו בנים לצ'ואטס גם לא התקבלו לסמינרים לכמורה נוצרית, אף על פי שהוריהם קתולים. אפילו כמרים שבאו ממשפחות של צ'ואטס זכו להפליה קשה. לא נתנו להם להדריך את התפילות בכנסיות המקום, והיו מקרים שלאחר דרשות על ידי כמרים שהיו צאצאי צ'ואטס דאגו המאמינים לשרוף את הדוכן. רק במחצית המאה ה-20 השתנה מצב זה.[6]
בשנת 1942 פנו הנאצים לבישוף של פלמה דה מיורקה וביקשו לקבל את רשימת השמות של הצ'ואטס, כחלק מתהליך "טיהור הדם" שביקשו לקיים באירופה. לפי הידוע, הבישוף דחה פנייה זו.[6]
ב-1994 פרסם מיגל סגורה, עיתונאי מקומי עם טור בעיתון בעיר פלמה דה מיורקה, את סיפור הפיכתו לצ'ואטה גאה בספר "זיכרון צ'ואטה". בספר פרסם כי הוא צאצא למשפחת מומרים שעברה את משפט האינקוויזיציה במאה ה-17, וכי באי מיורקה החלה תופעת ניצור היהודים באינוס כבר בתחילת המאה ה-15 ולא בשלהי אותה העת כמו בשאר ספרד. עם יציאת הספר החלה, לדבריו, הכנסייה הקתולית במיורקה להתנכל לו. הכומר המקומי הכריז חרם על חנותה של אשתו, וגם צאצאי צ'ואטה נוספים שמתאמצים להסתיר את זהותם יצאו נגדו.[7]
אולם גם לאחר ביטול החוקים נגד הצ'ואטס בשנת 1921, עדיין קיימת הפליה סמויה וחלקית. במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת פלמה דה מיורקה בשנת 2001, 30% מבני האי אישרו שלא היו רוצים להתחתן עם צ'ואטס, ו-5% אף טענו שלא היו רוצים להיות בחברת צ'ואטס.[6]
טוני פינה שנודע כאחד מהשפים הבכירים במיורקה הוא נצר לצ'ואטה מצד אמו ולאחר שחווה בחייו אנטישמיות עוד בילדותו בשל מוצאו היהודי למחצה, החליט לאמץ את זהותו כיהודי ולהתגייר בשנת 2013, הוא הכריז את המהלך כ"חזרה ליהדות" מכיוון שלא הרגיש כזר שמאמץ תרבות ודת שאין לו קשר עמם, ונקרא שמו פינחס.[3]
שמות משפחה עריכה
הצ'ואטה נבדלים משכניהם הנוצרים המקומיים בכך ששמות משפחתם ייחודיים להם ומעידים על היותם בני הקהילה, לבני הקהילה 15 שמות משפחה[1] מתועדים: Aguiló, Bonnin, Cortès, Fortesa, Fuster, Martí, Miró, Picó, Pinya/Piña, Pomar, Segura, Tarongí, Valentí, Valleriola ו-Valls.[8] השמות ברובם הם שמות שהורו נציגי האינקוויזיציה לאבותיהם שנאנסו להתנצר לקחת. היו עוד הרבה משפחות של צאצאי האנוסים שהצליחו להתבולל, ושמות המשפחות האלה אינם נחשבים כצ'ואטה, כגון Salom, Salomó, Maimó, Abraham, Duran, חלקם מופיעים בפרוטוקולים של המרת הדת שהתקיימו בשנת 1391.
גנטיקה עריכה
במשך השנים נערכו מחקרים גנטיים על קהילת הצ'ואטה, בעיקר מטעם "המחלקה לגנטיקה של המין האנושי" מאוניברסיטת האיים הבלאריים שקבעו כי בני ובנות הקהילה קשורים גנטית הן מבחינת כרומוזום Y והן מבחינת דנ"א מיטוכונדריאלי ליהודי המזרח התיכון ואף ליהודי אשכנז ויהדות צפון אפריקה.[9] עוד נמצא כי קהילת הצ'ואטה חולקים מחלה גנטית בשם "קדחת ים תיכונית משפחתית" עם בני יהדות ספרד ואף עודף בברזל שייחודי לקהילה זו.[10]
מעמד הלכתי עריכה
הרב ניסים קרליץ הכיר בבני קהילת הצ'ואטה כזרע ישראל ופסק כי עליהם לעבור השבה ליהדות[11] במידה ורוצים להיות מוכרים כיהודים מבחינה הלכתית, מה שיקנה להם לעלות לישראל מכורח חוק השבות.[1] כך היה גם הדבר מצד הרב הראשי האשכנזי לישראל, יונה מצגר, שבביקורו באי מיורקה הסכים עם רב הקהילה היהודית המודרנית במיורקה, שאול פריברג, כי לאור האנדוגמיה של בני ובנות הקהילה הרי שהם יהודים לפי ההלכה שכן אמהותיהם הקדומות משני צדי המשפחה היו יהודיות מומרות.[5]
לדברי עינת טלמון שראיינה את ד"ר שולמית הלוי, רבים מבין האנוסים בכלל והצ'ואטס בפרט המבקשים לחזור ליהדותם נדחים על ידי גופים אורתודוקסיים שמבקשים מהם לחיות ברמת דתיות קשוחה שאין לה חפיפה עם רמת האדיקות הדתית שהייתה נהוגה ביהדות שאותה קיימו אבותיהם.[2]
נכון ל-15 בספטמבר 2016 מעטים מבין בני הקהילה עברו שיבה ליהדות ועלו לארץ ישראל.
אחד מבני הקהילה, ניסן בן אברהם (נולד כ"ניקולאו אגילו")[8], עלה לארץ כבר בשנת תשל"ח (1977) ואף הוסמך לרבנות[7] בשנת תשנ"א (1991) ובמשך שש שנים קדם שיעורי הכרה במורשתם היהודית לבני ובנות הקהילה תחת חסות הארגון "שבי ישראל" בעיר פלמה דה מיורקה[12], אם כי כעת נאלץ ללמד אותם בשיעורים און-ליין.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
- ^ 1 2 "יהודי בביתך, מסורתי בצאתך / עינת טלמון". מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 2012-11-03. נבדק ב-2018-10-26.
- ^ 1 2 3 "Majorca's master chef returns to the Jewish people". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2018-10-26.
- ^ LOS CHUETAS Y LA INQUISICION - VIDA Y MUERTE EN EL GHETTO DE MALLORCA - by Angela Selke | Libreria 7 Soles, www.abebooks.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Ynet האנוסים חוזרים. בפלמה דה מיורקה - יהדות, באתר ynet, 11 ביוני 2008
- ^ 1 2 3 ספרד, פלמה דה מיורקה - סיפורן של חמש עשרה משפחות / אליהו בירנבוים, באתר www.daat.ac.il
- ^ 1 2 News1 | האנוסים תחת השלטון הספרדי באיים הבליאריים, באתר www.news1.co.il
- ^ 1 2 "Some Spaniards return to Judaism". Public Radio International (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-26.
- ^ Universitat de les Illes Balears, Direcció de l'Estratègia de Comunicació i Promoció Institucional - Estructura - Coneix la UIB - Universitat de les Illes Balears, www.uib.es (בקטלאנית)
- ^ Enllaç Campus UIB, Universitat de les Illes Balears, 2003, Entrevista / Adolf Tobeña participà en el cicle Cervell, Conducta i Societat
- ^ ודור אחרון ישובו • מיוחד: מסע בעקבות קהילות אנוסי ספרד השבות ליהדות – JDN – חדשות, באתר www.jdn.co.il
- ^ Chuetas of Majorca recogniz... JPost - Jewish World - Jewish News, 2012-12-10