צ'ונגראד
צ'ונגראד (בהונגרית: Csongrád, בסרבית: Чонград/Čongrad, ברומנית: Ciongrad, ביידיש: טשאנגראד) היא עיר במחוז צ'ונגראד-צ'נאד על גדות נהר הטיסה בדרום הונגריה.
| |||
 | |||
| כנסיית הבתולה הקדושה בצ'ונגראד | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול | ||
| מחוז |
 צ'ונגראד-צ'נאד | ||
| נפה | נפת צ'ונגראד | ||
| ראש העיר | Tamás Bedő | ||
| שטח | 173.89 קמ"ר | ||
| גובה | 83 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 15,454 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 46°42′N 20°08′E / 46.700°N 20.133°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.csongrad.hu/ | |||
היסטוריה עריכה
בתקופת הכיבוש המדיארי במאה ה-9 היה האזור בשליטה בולגרית. המבצר "צ'ורני גראד" (Chorniy Grad, מונח סלאבי שפירושו "טירה שחורה") היה עמדת ספר בולגרית-סלבית. במאה ה-11 הפך אישטוון הראשון, מלך הונגריה, את העיר למרכז מנהלי ארצי, והעניק את שמה למחוז. היישוב נשאר מקום מושבם של שלטונות המחוז עד הפלישה המונגולית להונגריה באמצע המאה ה-13. העיירה והטירה נפגעו קשה והמלך בלה הרביעי העביר את מושב שלטונות המחוז לסגד. המהלך השפיע על מעמדה של צ'ונגראד והיא לא שבה לקבל מעמד עיר עד 1920.
אתרים בעלי חשיבות עריכה
בעיר חלקים שהשתמרו כפי שהיו במאה ה-18, בהם בתים עם קירות עשויי לבנים וגגות קש, והם מעניקים לעיר צביון של עיירת דיג הונגרית מהמאה ה-18. בעיר שדרות עם עצים עתיקים, וכיכר העיר השתמרה בצורתה המקורית מהמאה העשירית. על גדת הנהר טיסה שליד העיר נמצאים שרידי מנזר בנדיקטיני מהמאה ה-11. לחלק מגדת הנהר מראה של חוף ים, כולל חול, וחלק זה מושך מתרחצים רבים. בעיר מסלולים רבים המיועדים לרכיבה על אופניים. כמו כן נמצא בעיר כנסיות רבות, אחת מהן, זו הממוקמת בכיכר המרכזית, נבנתה במאה ה-18. בעיר מוזיאונים מקומיים רבים, ביניהם בית מסורתי, מוזיאון אוספי אמנות, מוזיאון להיסטוריה של העיר וכן פארק אמנים.
בימי הקיץ מתקיימים בעיר מספר פסטיבלים, בהם פסטיבל יין שנמשך שבוע.
קהילה יהודית עריכה
בשנות הת"ר כיהנו בה הרבנים משה רובינשטיין ויהודה היילבורן. לאחר הקרע ביהדות הונגריה, הפכה הקהילה לנאולוגית.
בתחילת שנות ה-40, לפני כיבוש הונגריה על ידי גרמניה, היו בעיר 286 יהודים שהיו חברים בקהילה הנאולוגית.
עם הכיבוש הגרמני במרס 1944 גורשו מספר יהודים ויהודיות למחנה מעצר בקישטרצ'ה (Kistarcsa), ומשם לאושוויץ. במאי רוכזו יהודי העיר בגטו. ביוני הם הועברו לנקודת איסוף במפעל בקצ'קמט ומשם גורשו לאושוויץ.
ילידי המקום עריכה
מיקלוש פַרַגוֹ (בהונגרית: Faragó Miklós, עד 1902 שניצר, צ'ונגראד, 24 בפברואר 1884 - תל אביב, 15 במרץ 1972) היה עיתונאי הונגרי-יהודי, מוציא לאור, ניצול שואה שעלה לישראל בשנת 1946 מקים הוצאת "הרומן הזעיר", יחד עם שני בניו שעלו לישראל בתחילת מלחמת העולם השנייה.
לקריאה נוספת עריכה
- אלכסנדרה לוזה, צ'ונגראד, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 333), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צ'ונגראד (בהונגרית)- צ'ונגרד (Csongrád), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
צ'ונגרד (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
