צ'וצ'קו לוי

שמואל צ'וצ'קו לוי
מידע אישי
לידה	24 בינואר 1940 (בן 84); סופיה, ממלכת בולגריה
שם מלא	שמואל צ'וצ'קו לוי
עמדה	בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1970–1971 ; 1971–1974 ; 1974–1975 ; 1975–1977 ; 1978–1979 ; 1980–1981 ; 1981–1982 ; 1982–1983 ; 1983–1984 ; 1984–1985 ; 1987–1988 ; 1989–1990 ; 2007–2012; 2012–2018	מכבי בת ים ; הפועל צפון תל אביב ; מכבי רמת השקמה ; מכבי יפו ; הפועל מרמורק ; בית"ר רמלה ; מכבי יפו ; הפועל קריית מלאכי ; איחוד צעירי יפו ; מכבי יפו ; מכבי עירוני אשדוד ; מכבי יפו ; הפועל נחלת יהודה (מחלקת נוער); עירוני ראשון לציון (ילדים)
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

שמואל צ'וצ'קו לוי (נולד ב-24 בינואר 1940) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ישראלי, ששיחק בעמדת הבלם ומזוהה עם קבוצת מכבי יפו.

קריירת משחק עריכה

שמואל צ'וצ'קו לוי נולד בסופיה. אביו היה זגג וממקצועו של אביו נולד הכינוי שלו. צ'וצ'ו (בבולגרית: שובר) וצ'וצ'קו משמעו: "השובר הקטן". ב-1949 עלה עם משפחתו לישראל, תחילה למעברת פרדס חנה ולאחר מכן ליפו בסמוך ל"מגרש הפחים". כילד השתתף בהכשרת המגרש אשר שכן בתוך "פרדס דג'אני", למשחקי כדורגל. אביו שיחק בשורות מכבי יפו והפועל יפו. ב-1951 החל צ'וצ'קו להתאמן בשורות קבוצת הילדים של מכבי יפו. ב-1955 עלה לסגל קבוצת הבוגרים בליגה הלאומית וזאת מבלי ששיחק קודם לכן בקבוצת הנוער. משחק הליגה הראשון שלו בשורות מכבי יפו היה ב-8 בדצמבר 1956 מול הפועל חיפה. הוא שיחק גם במשחק גמר גביע המדינה 1956/1957. צ'וצ'קו לוי שיחק תחילה בעמדת הקשר האחורי ובהמשך בעמדת הבלם.^[1] משחק הליגה האחרון שלו בשורות מכבי יפו היה ב-16 בנובמבר 1969 מול הכח מכבי רמת גן, במחזור התשיעי של עונת 1969/1970 בליגה הלאומית.

לוי הוזמן על ידי המאמן ג'רי בית הלוי ושיחק בנבחרת מכבי ישראל במסגרת המכביה החמישית.^[2] הזימון לנבחרת ישראל בכדורגל הגיע בשנת 1959 על ידי המאמן גיולה מאנדי.^[3]^[4] לזכותו של צ'וצ'קו רשומות שתי הופעות בשורות נבחרת ישראל בכדורגל. הראשונה ב-21 באוקטובר 1959 מול נבחרת יוגוסלביה בכדורגל, והשנייה ב-5 בדצמבר 1959 מול נבחרת איראן בכדורגל.^[1]

לוי קיבל פעמיים הצעות לעבור לקבוצות אחרות. ב-1961 מהפועל פתח תקווה, ואף על פי שרצה לעבור בכדי לשפר את מצבו הכלכלי, ויתר על ההצעה לאחר לחץ כבד שהפעילה הנהלת מכבי יפו ואוהדיה. ב-1963 קיבל הצעה לשחק בדרום אפריקה תמורת שכר גבוה, אך שוב לאחר לחץ של ההנהלה והאוהדים ויתר עליה. בשנת 1968 החליף לתקופה קצרה את המאמן הבולגרי אלכסנדר פופוב שהתפטר ושימש כמאמן-שחקן. במהלך עונת 1969–1970 עבר לשחק במכבי בת ים מליגה ב' דרום א' ובסיום העונה פרש ממשחק.^[5]

ב-2019 זכה בפרס מפעל חיים מטעם מכבי ישראל על פועלו לחינוך ואימון בוגרים, ילדים ונוער בקבוצות כדורגל לאורך כחמישים שנים. הפרס הוענק לו ב-2 בספטמבר 2019 בטקס שנערך בכפר המכביה.^[1]

קריירת אימון עריכה

לאחר פרישתו ממשחק פעיל, עבר לוי קורס מאמנים בהדרכתו של עמנואל שפר.^[1] בתחילת דרכו כמאמן ראשי, אימן לוי בעונת 1970–1971 את מכבי בת ים, איתה העפיל מליגה ב' לליגה א'. בעונות 1971–1974 אימן בהפועל צפון תל אביב מליגה ב'.^[6]

בעונת 1974–1975 אימן את מכבי רמת השקמה מליגה ב' דרום א' ובסיום העונה העפילה הקבוצה לליגה א' מהמקום הראשון.^[7]

בעונות 1975–1978 חזר למכבי יפו ואימן את קבוצת הבוגרים בליגה הלאומית.^[8] בעונה הראשונה סיים במקום ה-11, בעונה השנייה סיים במקום השני והעפלה לגביע האינטרטוטו ובעונה השלישית התפטר לוי מתפקידו בסוף חודש דצמבר.^[9]

בעונת 1978–1979 החל לאמן את הפועל מרמורק שעלתה לליגה הארצית. בסיום העונה ירדה מרמורק בחזרה לליגה א'. בעונת 1980–1981 אימן את בית"ר רמלה בליגה הארצית. לאחר מכן אימן את הפועל קריית מלאכי וצעירי יפו.

בעונת 1984–1985 חזר שוב לאמן את מכבי יפו בליגה הלאומית וסיים איתה במקום ה-12.^[10] בעונת 1987–1988 אימן את מכבי עירוני אשדוד מליגה ב' וסיים איתה במקום החמישי.

בעונת 1989–1990 אימן את מכבי יפו בליגה הארצית וסיים איתה במקום השמיני.^[11]

בהמשך אימן לוי במחלקות הנוער של קבוצת מכבי יפו, הפועל נחלת יהודה, מ.ס שיכון המזרח, הפועל נחלת יהודה ועירוני ראשון לציון.