צ'זארה בורג'ה

צ'זארה בורג'ה (באיטלקית: Cesare Borgia; ‏13 בספטמבר 1475 - 12 במרץ 1507), דוכס ולנטינו (Duca Valentino), היה בנו של רודריגו בורג'ה (לימים, האפיפיור אלכסנדר השישי) ופילגשו וָנוֹצַה דֶיי קָטָנִי. אחיה של לוקרציה בורג'ה. הוא היה קרדינל וקונדוטיירו (מנהיג שכיר חרב) איטלקי.

צ'זארה בורג'ה
Cèsar de Borja i Catanei

לידה	13 בספטמבר 1475 סוביאקו, מדינת האפיפיור
נהרג	12 במרץ 1507 (בגיל 31) ויאנה, ממלכת נווארה
מדינה	מדינת האפיפיור
מקום קבורה	ויאנה
השכלה	אוניברסיטת פיזה אוניברסיטת פרוג'ה
תפקיד	cardinal-deacon (23 בספטמבר 1493–18 באוגוסט 1498) apostolic administrator (20 בינואר 1495–6 בספטמבר 1499) apostolic administrator (4 בנובמבר 1493–20 בינואר 1495) Captain General of the Church (14 ביוני 1497–1 בנובמבר 1503) apostolic administrator (1495–6 בספטמבר 1499) בישוף פמפלונה (12 בספטמבר 1491–31 באוגוסט 1492) בישוף ולנסיה (31 באוגוסט 1492–6 בספטמבר 1499) Gonfalonier of the Church (29 במרץ 1500–18 באוגוסט 1503) abbot of Cuixá (1494–1499) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
בן או בת זוג	שרלוט ד'אלבר
פרסים והוקרה	מסדר סן-מישל
חתימה

חייו

משפחתו הגיעה לאיטליה מספרד ב-1443, בעקבות הכיבוש הספרדי. בעקבות לחץ מצד אביו מונה בגיל שבע למשרה ציבורית שבצידה תגמול כספי. באיטליה של אותה תקופה, שחיתות שכזו הייתה עניין של יום יום. עד גיל 12 חי ברומא והתחנך על ידי מורים פרטיים שסיפק אביו.

הוא טופח מגיל צעיר לקריירה כנסייתית, ולמד משפטים ותאולוגיה באוניברסיטת ספיאנצה. אביו דאג לו בגיל 15 למשרת בישוף, ובגיל 17 למשרת ארכיבישוף. בגיל 18, בעת שאביו הוכרז כאפיפיור, הוא מינה אותו לקרדינל. ב-17 באוגוסט 1498, צ'זארה התפטר ממשרה זו, והחליף את חיי הכנסייה בקריירה צבאית. באותו יום, לואי ה-12 מצרפת קרא לצ'זארה להצטרף לשורותיו.

הקריירה של צ'זארה הושתתה על כוחו של אביו, כמו גם על בריתו עם צרפת (שנחתמה על ידי נישואיו עם שרלוט ד'אלבר, אחותו של ז'אן השלישי מנווארה), במהלך מלחמות איטליה. מנישואין אלה נולדה לו בת אחת. בנוסף נולדו לו שני ילדים, בן ובת, מפילגשיו. בנו מחוץ לנישואים המשיך בדרכו של אביו ונודע כרוצח. בשלב זה נתן לו אביו מדינה קטנה באיטליה, שאותה ניסה להרחיב על ידי הקמת צבא משלו. לצורך ביסוס שלטונו של בנו, ביטל האפיפיור את כל מינויי הכמרים במדינה, וצ'זארה נתפס על ידי האוכלוסייה המקומית כמושיע, שכן אותם כמרים היו מושחתים.

צ'זארה ניהל כמה וכמה מלחמות במקומות שונים ברחבי איטליה וספרד, חלקן בשירות האינטרסים של הכתר הצרפתי. הוא נודע באכזריותו, וברצח מתנגדיו.

נטען כי ניקולו מקיאוולי ששימש כשגריר לחצר צ'זארה מטעם עירו, פירנצה, התרשם משיטותיו. בספרו "הנסיך", מוזכר צ'זארה כמודל לדמות הנסיך, העושה כל מה שמועיל לשלטונו ולארצו, גם במקרה של סתירה עם עקרונות דתיים ואתיים, ולהפריד בין מוסר לפוליטיקה. עם זאת, מקיאוולי משתמש בבורג'ה כדוגמה כדי להבהיר את הסכנות שברכישת נסיכות תוך הישענות על כוח חיצוני.

צ'זארה סייע לתככי אביו ואף הוסיף משלו. הוא הואשם בכך ששכב עם אחותו ומהרומן נולד בנה ג'ובאני בורג'ה. צ'זארה נהג לשעשע את תושבי רומא במחזות פומביים דוגמת הוצאה להורג של פושעים על ידו. אדם שפרסם ביקורת על מעשיו הוטבע בנהר. בעקבות מחלת אבעבועות קשה צולקו פניו. צ'זארה החל ללבוש על פניו מסיכות, דבר שהוסיף לתדמיתו השלילית.

לאחר מות אביו ב-1503 ירד כוחו של צ'זארה, הוא איבד את ממלכתו וברח לנאפולי, לאחר שנתפס שם הועבר לספרד ומשם ברח אל ממלכת נווארה, שם מת כשניהל קרב בשירות גיסו, מלך נווארה.

קישורים חיצוניים

יהודה בלו, תורת המידות על פי משפחת בורג'ה, בבלוג רשימות מן התיבה הלבנה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'זארה בורג'ה בוויקישיתוף

• biography/Cesare-Borgia צ'זארה בורג'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צ'זארה בורג'ה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)