צ'חה (שפה)

שפה

צ'חה או צ'אחה (ቸሃ, בתעתיק: čehā או čexā) הוא ניב של שפת סבת-בית, אחת משפות גוראגה המדוברת במרכז במרכז אתיופיה, בעיקר באזור גוראגה שבמדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום בדרום אתיופיה. היא מדוברת גם על ידי אנשי גוראגה בערים באתיופיה ובמיוחד באדיס אבבה. צ'חה מוכרת בבלשנות בשל המורפופונולוגיה המורכבת מאוד שלה.

צֶ'חָה
ቸሃ [čehā / čexā]
מדינות אתיופיה
דוברים 130,000 מספר לא מתוארך[1]
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

קוד שפה

ISO 639-3: –אין–

גלוטולוג: chah1248
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוברים

עריכה

על פי מאגר אתנולוג,[2] הניבים של סבת-בית הם: צ'חה, אֵזַ'ה, גוּמֵר (או גְװֵּמַרֵה), גוּרַה, גְײֵטוֹ (או גְײֵטַה) ומוּחֵר (או מוּהֵר, מװַּחֵר או מװַּהֵר). עם זאת, חלקן נחשבות לפעמים לשפות בפני עצמן. בפרט, מוּחֵר שונה כל כך מיתר הניבים, עד כדי כך שרוברט חצרון, בדעת יחיד, אינו מסווג אותו בקבוצת שפות גוראגה המערבית כלל.[3]

פונולוגיה ומורפולוגיה

עריכה

עיצורים

עריכה

הפונולוגיה של השפות האתיו-שמיות דומה למדי, ובמיוחד בתוך שפת סבת-בית. בדרך כלל יש מערך של עיצורים מסודקים, ובחלקן יש גם עיצורים משופתתים ומחונככים. בצ'חה יש יותר עיצורים מחונככים ומשופתתים מאשר ביתר השפות האתיו-שמיות. מספר הפונמות המדויק אינו מוסכם על כלל החוקרים, בשל המורכבות הגדולה של המורפופונולוגיה בצ'חה.[4]

בטבלאות הבאות, הצלילים מובאים באלפבית הפונטי הבינלאומי, ובסוגריים משולשים התעתיק השמי/אתיופי. הטבלה הראשונה מראה את העיצורים בצ'חה.

העיצורים בצ'חה
שִפתיים שינִיים בתר-מכתשיים חכיים / מחונככים וילוניים סדקיים
מקום חיתוך פשוט משופתתים מקום חיתוך פשוט משופתתים
אפיים m n
סותמים/

מחוככים

קוליים b d d͡ʒ ⟨ǧ⟩ ɟ ⟨gʸ⟩ ɡ ɡʷ
אטומים p t t͡ʃ ⟨č⟩ c ⟨kʸ⟩ k
מסודקים ⟨ṭ⟩ t͡ʃʼ ⟨č̣⟩ ⟨ḳʸ⟩ ⟨ḳ⟩ kʼʷ ⟨ḳʷ⟩
חוככים קוליים z ʒ ⟨ž⟩
אטומים f s ʃ ⟨š⟩ ç ⟨xʸ⟩ x h
מקורבים β̞ l j ⟨y⟩ w
רוטטים r

תנועות

עריכה

מלבד שבע התנועות הטיפוסיות בשפות אתיו-שמיות, יש בשפת סבת-בית התנועה הקדמית החצי-פתוחה /ɛ/ והתנועה האחורית החצי-פתוחה המעוגלת /ɔ/. בחלק מהניבים יש הן תנועות פונמיות ארוכות הן קצרות, ובחלקם יש תנועות מאונפפות.

הטבלה הבאה מראה את התנועות בצ'חה.

התנועות בצ'חה
קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות i ɨ ⟨ə⟩ u
חצי-סגורות e o
חצי-פתוחות ɛ ɐ ⟨ä⟩
פתוחות a

מורפופונולוגיה

עריכה

בנוסף למורכבות במורפולוגיית הפועל, האופיינית לכל השפות השמיות, שפת סבת-בית גוראגה מציגות מורכבות נוספת, בגלל הקשר בין העיצורים בשורש הפועלי וכיצד הם מתממשים במשקל/בניין מסוים של כל פועל, או בשמות עצם גזורי-פועל. לדוגמה, השורש של הפועל "פתח" הוא כּ-פֿ-ת {kft}, כמו ברוב השפות האתיו-שמיות. בחלק מהצורות המשתמשות בשורש הזה, שלושת העיצורים מופיעים כמו שהם; לדוגמה, בנטיית הסופיות (אספקט מושלם) גוף 3-יחיד-זכר בצ'חה "פָּתַח" היא [כֵּפֵתֵם] /käfätä-m/. עם זאת, בצורת הסתמי של הפועל, "פותחים ~ נפתח", שניים מעיצורי השורש משתנים: [כֵּפְוֵּצ'ים] kääč-i-m.

לפחות שלושה תהליכים פונולוגיים שונים ממלאים תפקיד במורפופונולוגיה של שפת סבת-בית.

ביטול קוליות ו"הכפלה"

עריכה

ברוב השפות האתיו-שמיות, הכפלה, כלומר התארכות עיצור, ממלאת תפקיד בהבחנת מילים זו מזו ובדקדוק של פעלים (יש לציין שהמִכְפָּל אינו משתקף בכתב געז).

לדוגמה, באמהרית, העיצור השני של שורש פועל משלושה עיצורים מוכפל בנטיית הסופיות (האספקט המושלם): למשל מהשורש ס-ד-בּ "להעליב" – säddäbä "הוא העליב". בצ'חה ובכמה דיאלקטים של סבת-בית (אבל לא בניבים אז'ה ומוחר), במקום הכפלה מתבצע ביטול קוליות (devoicing). לדוגמה, שורש הפועל שמשמעותו "להעליב" זהה בסבת-בית (רק שבמקום b יש β), אך באספקט המושלם העיצור השני הופך ל-[t] בדיאלקטים שאינם מבצעים הכפלה: sätäβä-m "הוא העליב".

העיצורים הקוליים הבאים עוברים את תהליך ביטול הקוליות: b/β→p, d→t, g→k, bʷ→pʷ, ǧ→č, gʸ→kʸ, gʷ→kʷ, z→s, ž→š.

הצורה ה"בלתי קולית/מוכפלת" של /r/ היא /n/. עיצורים קוליים אחרים אינם עוברים ביטול קוליות.

שִׂפְתוּת

עריכה

מספר תהליכים מורפולוגיים גורמים לשִׂפְתוּת (עיגול שפתיים) של עיצורים. לדוגמה, מהשורש ג-כּ-ר "להיות ישר", שם הוא נגזר התואר ǝǝr "ישר". תהליכים כאלה מתרחשים גם באמהרית, למשל אם המשקל/תבנית כוללת תנועה מעוגלת o/u, אזי עיגול השפתיים יעבור לעיצור.

עיצורים וילוניים ושפתיים יכולים לעבור שִׂפְתוּת: p→pʷ, b→bʷ, β→w, f→fʷ, k→kʷ, ḳ→ḳʷ, g→gʷ, x→xʷ.

חנכוך, ביטול חנכוך

עריכה

מספר תהליכים מורפולוגיים גורמים לעיצורים לעבור תהליך חנכוך (להתחנכך). לדוגמה, צורת יחיד נקבה בגוף שני של פעלים בלא מושלם ובז'וסיב/אימפרטיבי גורמת לאחד מעיצורי השורש להתחנכך (אם הוא אכן ניתן לחנכוך): [כּ-פֿ-ת] שמשמעותו "פ-ת-ח", tǝkäft "אתה פוֹתח", tǝkäfč "את פותחת".

עיצורים שיניים ועיצורים וילוניים יכולים לעבור תהליך חנכוך:

t → č, ṭ → č̣, d → ǧ, s → š, z → ž, k → kʸ, ḳ → ḳʸ, g → gʸ, x → xʸ.

בנוסף, r מתחנכך ל-y.

בסביבה מורפולוגית אחת, מתרחש דווקא התהליך ההפוך, ביטול-חנכוך. בצורת הציווי/תילוי (יוסיב) של אחד הבניינים, העיצור הראשון בשורש עובר ביטול-חנכוך (אם הוא אכן ניתן לחנכוך). לדוגמה, הפועל היוצא "לחזור" מהשורש [ז'-פּ-ר] באספקט המושלם žäpärä-m "חָזַר", אבל ž עובר ביטול חנכוך z בציווי zäpǝr "חזור!".

אלופונים

עריכה

הקשר בין הצלילים [n], [r] ו-[l] מורכב. לפחות בתוך בסיסי הפועל, ניתן להתייחס אל [n] ו-[r] כאלופונים של אותה פונמה. זו מתממשת כאלופון [n] בתחילת מילה, או בסביבה של "הכפלה" (ראו סעיף על הכפלה לעיל), או כשהיא בסוף ההברה הלפני-אחרונה של המילה. בכל יתר המקרים יתממש האלופון [r].

  • עם השורש נ-מ-ד~ר-מ-ד "אהב": nämädä-m "הוא אהב" לעומת tä-rämädä-m "הוא נאהב".
  • עם השורש ב-ר-(ר) "אכל", בגזרת הכפולים: yǝ-βära הוא אוכל", bäna-m "הוא אכל".
  • עם השורש ס-מ-בּ-ת~ס-ר-פּ-ת "לבלות זמן" (אולי מקביל לשורש ש-ב-ת העברי): sǝräpätä-m "הוא בילה זמן", wä-sämbǝt "לבלות זמן" ([n] עוברת שִׂפְתוּת ל-[m] בהשפעת [b] שאחריה).

בנקסירה כותב גם כי [k] הוא אלופון של /x/ ו-[b] אלופון של /β/.[4]

צ'חה נכתבת בכתב געז האתיופי, עם כמה התאמות קטנות. הכתב פותח במקור לשפת געז, שנכחדה, וכיום משמש לאמהרית ותיגרינית. על אף שבינתיים פורסמו רק מעט טקסטים בשפת סבת-בית, לפחות שלושה רומנים הופיעו בניב צ'חה, ביניהם מאת סַהְלֶה סֶלַּאסֶה ומאת גֵבְּרֵיֵסוּס הַיילֵמַרְיַם).

כתיבת צ'חה נעשית באמצעות כתב געז ההברתי, באופן כללי כפי שהותאם לכתיבת השפות המודרניות אמהרית ותיגרינית. עם זאת, לצורך ייצוג העיצורים המחוככים שאינם קיימים בגעז, באמהרית או בתיגרינית, הותאמו מספר אותיות, למשל בהוספת סימן וי קטן ◌̌ בראש האות (Caron, háček). האותיות המיוחדות הוכנסו לשימוש בתחילה לצורך תרגום הברית החדשה לצ'חה, בידי "החברה האתיופית לביבליה", אחר כך לתרגום הביבליה כולה, ולבסוף הן אומצו באופן נרחב. בטבלה להלן, האותיות המיוחדות לצ'חה מסומנות בצהוב.

הכתב ההברתי של צ'חה
ä

[ə]

u i a e ə

[ɨ]~∅

o ʷä
[ʷ]
ʷi ʷa ʷe ʷə

[ʷɨ]

x
l
m
r
s
š
ḳʸ
b
β
t
č
n
ñ
ʾ
k
w
z
ž
y
d
ǧ
g
č̣
f
p
ä

[ə]

u i a e ə

[ɨ]

o ʷä
[ʷ]
ʷi ʷa ʷe ʷə

[ʷɨ]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Banksira, Degif Petros. (2000). Sound Mutations: the Morphophonology of Chaha. Amsterdam: John Benjamins. ISBN 90-272-2564-8.
  • Bustorf, Dirk and Carolyn M. Ford. (2003). "Chaha Ethnography”, in: Siegbert Uhlig (ed.): Encyclopaedia Aethiopica, vol. 1: A-C, Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, p. 664.
  • Cohen, Marcel (1931). Études d'éthiopien méridional. Société Asiatique, Collection d'ouvrages orientaux. Paris: Geuthner.
  • Ford, Carolyn M. (2003). "Chaha language", in: Siegbert Uhlig (ed.): Encyclopaedia Aethiopica, vol. 1: A-C, Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, p. 663f.
  • Goldenberg, Gideon. (1974). "L'étude du gouragué et la comparaison chamito-sémitique", in: Accademia Nazionale dei Lincei, Roma – Problemi attuali di Scienza e di Cultura, Quaderno N. 191 II, pp. 235–249 [=Studies in Semitic Linguistics: Selected Writings by Gideon Goldenberg, Jerusalem: The Magnes Press 1998, pp. 463–477].
  • Goldenberg, Gideon. (1977). "The Semitic Languages of Ethiopia and Their Classification", in: Bulletin of the School of Oriental and African Studies 40, pp. 461–507 [=Selected Writings, pp. 286–332].
  • Goldenberg, Gideon. (1987). "Linguistic Interest in Gurage and the Gurage Etymological Dictionary". Review article of W. Leslau, Etymological Dictionary of Gurage (see below). in: Annali, Istituto Universitario Orientale di Napoli 47, pp. 75–98 [=Selected Writings, pp. 439–462].
  • Hetzron, Robert (1972). Ethiopian Semitic: studies in classification. Manchester: Manchester University Press. ISBN 0-7190-1123-X.
  • Hetzron, Robert. (1977). The Gunnän-Gurage Languages. Napoli: Istituto Orientale di Napoli.
  • Hudson, Grover. (ed.) (1996). Essays on Gurage Language and Culture. Dedicated to Wolf Leslau on the occasion of his 90th birthday. Wiesbaden: Harrassowitz. ISBN 3-447-03830-6.
  • Leslau, W. (1950). Ethiopic Documents: Gurage. Viking Fund Publications in Anthropology, No. 14. New York: The Viking Fund.
  • Leslau, Wolf. (1965). Ethiopians Speak: Studies in Cultural Background. Berkeley: University of California Press.
  • Leslau, Wolf. (1979). Etymological Dictionary of Gurage (Ethiopic). 3 vols. Wiesbaden: Otto Harrassowitz. ISBN 3-447-02041-5
  • Leslau, Wolf. (1981). Ethiopians Speak: Studies in Cultural Background. Part IV : Muher. Äthiopistische Forschungen, Band 11. Wiesbaden: Franz Steiner Verlag. ISBN 3-515-03657-1.
  • Leslau, Wolf. (1983). Ethiopians Speak: Studies in Cultural Background. Part V : Chaha – Ennemor. Äthiopistische Forschungen, Band 16. Wiesbaden: Franz Steiner Verlag. ISBN 3-515-03965-1
  • Leslau, Wolf. (1992). Gurage Studies: Collected Articles. Wiesbaden: Otto Harrassowitz. ISBN 3-447-03189-1ISBN 3-447-03189-1.
  • Polotsky, H.J. (1938). "Études de grammaire gouragué", in: Bulletin de la Société de Linguistique de Paris 39, pp. 137–175 [=Collected Papers by H.J. Polotsky, Jerusalem: The Magnes Press 1971, pp. 477–515].
  • Polotsky, H.J. (1939). "L labialisé en gouragué mouher", in: GLECS 3, pp. 66–68 [=Collected Papers, pp. 516–518].
  • Polotsky, H.J. (1951). Notes on Gurage grammar. Notes and Studies published by the Israel Oriental Society, No. 2 [=Collected Papers, pp. 519–573].
  • Shack, William A. and Habte-Mariam Marcos (1974). Gods and heroes, Oral Traditions of the Gurage of Ethiopia. Oxford: Clarendon Press. ISBN 0-19-815142-X.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סבת-בית במאגר אתנולוג (מהדורה 15, 2005)
  2. ^ שפת סבת-בית במאגר אתנולוג, באתר www.ethnologue.com (באנגלית)
  3. ^ Hetzron, Robert (1972). Ethiopian Semitic: studies in classification. Manchester: Manchester University Press. ISBN 0-7190-1123-X. But his conclusions are not accepted by all. Refer Etymological Dictionary of Gurage by Wolf Leslau.
  4. ^ 1 2 Degif Petros Banksira, Sound mutations: the morphophonology of Chaha, Amsterdam: J. Benjamins Pub, 2000, ISBN 9027225648