צ'יזבט

צ'יזבט, סיפור מפחיד דמיוני

צ'יזבט הוא סיפור דמיוני בעל אופי פולקלוריסטי עוד מתקופת הפלמ"ח, שהיה נהוג לספר בעבר בשעת הלילה סביב המדורה[1].

אטימולוגיהעריכה

מקורו של המילה 'צ’יזבט' נגזר מהמילה הערבית: كِذْبَات (כִּדְ'בַּאת; כִּזְבְּ ביחיד) שפירושה כזבים. ישנה תת-קבוצה קטנה, בקרב ערביי ישראל, שמבטאת בערבית מדוברת, את האות כ"ף, בתחילת מילים כמו צ', ומהם הושאלה 'צ’יזבט'[2][3].

היסטוריהעריכה

המונח צ'יזבט היה נפוץ בקרב בני המושבות וראשוני הפלמ"ח, המורשת הקיבוצית ודור הפלמ"ח אימצו את מנהג סיפור ה'צ’יזבטים'.

הסיפורים היו בנויים מעלילה מפוברקת שהייתה בנויה מהווי תקופת המחתרות המרתקת את השומעים, אך בסיומה הגיעה שורת הפתעה המפוגגת את המתח, או מציגה את הסיפור כולו באור קומי. כך גם תיאר אותו הפזמונאי אבשלום כהן בשירו "הסבתא בנגב":

”וְהִגְזַמְתְּ בְּוַדַּאי לֹא מְעַט – / אֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית: זֶה צִ'יזִבָּט!“

לרוב, העלילה הייתה בנויה סביב סיטואציות מהווי תקופת המחתרות. בהווי הפלמ"ח מצויים צ’יזבטים על המחלקה הערבית והמחלקה הגרמנית, על בני מרשק 'הפוליטרוק', על קרבות ועל 'סחיבות' מלולים, על דמויות מיוחדות, על בנות, על 'שפת הקודש' ועל עוד המון נושאים שהיו חלק מחייהם של לוחמי הפלמ"ח הצעירים.

רוב הסיפורים שהיו בעלי אופי פולקלוריסטי. תוכנם היה "אנטי מסורתי" והם היו אמורים לשקף את רוח דור הפלמ"ח הצעיר, שהתנער מרוח המסורת היהודית ולקח חלק בבניית הזהות הישראלית החדשה.

אימהעריכה

כיום יש המקשרים את השם "צ'יזבט" דווקא לסיפורי אימה (כגון: 'צ’יזבטים' – אוסף של סיפורים מפחידים מתורגמים לעברית, 2016[4]), ככל הנראה בעקבות המנהג לספר סיפורים מפחידים בעת הישיבה בלילה סביב מדורה, בניסיון ליצור בהלה למרות תוכנו הדמיוני בעליל של הסיפור.

צ’יזבטים בדפוסעריכה

ה'צ'יזבטים' הועברו בדרך כלל בעל פה, אך ישנם כמה חיבורים/ליקוטים של 'צ'יזבטים' כתובים או משוכתבים.

שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת פרט למספר עצמו. מתיחה היא כשכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה. כזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל-זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב. צ’יזבט הוא כשכולם יודעים שהמדובר בסיפור המצוץ מן האצבע ובכל זאת מוכנים לשמוע אותו שוב ושוב.

דן בן אמוץ
  • "לאהוב עד מוות" – דבורה עומר, 1980
  • "זה הולך לכאוב בחגים" – אדם קיי, מתורגם הכורסה הוצאה לאור[5]
  • "בחיי" – אדם קיי, מתורגם הכורסה הוצאה לאור[5]
  • "תן חיוך" – "מיטב הכזבים שלא הכזיבו בעיתונות הצבאית", העורך בחר מאות צ'יזבטים שנבחרו מתוך כ-6000 שהתפרסמו בכתבי העת הצבאיים. זאב ענר, 1989, הוצאת משרד הביטחון
  • "צ'יזבט" – שיר שכתב חיים חפר והלחין משה וילנסקי
  • צ'מעו צ'יזבט, אוסף ציזבטים, ליקטה וסיפרה אורית שרייבר שטח, מרץ 2022, הוצאה פרטית

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה