צ'יק קוריאה
ארמנדו אנתוני "צ'יק" קוריאה (באנגלית: Armando Anthony "Chick" Corea; 12 ביוני 1941 צ'לסי, מסצ'וסטס – 9 בפברואר 2021), היה פסנתרן ג'אז אמריקאי פורה ומשפיע, שהחל לפעול בשנות ה-60 של המאה ה-20.
.jpg) | |
| קוריאה בשנת 2018 | |
| לידה |
12 ביוני 1941 צ'לסי, מסצ'וסטס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 2021 (בגיל 79) אזור מפרץ טמפה, ארצות הברית |
| שם לידה | ארמנדו אנתוני קוריאה |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1962–2021 (כ־59 שנים) |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| עיסוק |
פסנתרן, מלחין, מוזיקאי ג'אז, אמן הקלטה |
| סוגה | ג'אז, פיוז'ן ג'אז, פוסט בופ, אוונגרד |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | פסנתר, קלידים, סינתיסייזר, ויברפון |
| חברת תקליטים | ECM, פולידור, וורנר מיוזיק גרופ |
| שיתופי פעולה בולטים | בובי מקפרין |
| בן או בת זוג |
גייל מורן |
| פרסים והוקרה |
22 פרס גראמי היכל התהילה של הג'אז |
| http://www.chickcorea.com | |
  | |
קוריאה היה שותף ליצירת זרם הפיוז'ן-ג'אז כנגן בלהקתו של מיילס דייוויס בסוף שנות ה-60. במהלך שנות ה-70 הקים קוריאה את להקת הפיוז'ן "Return to Forever" אשר נחשבת יחד עם להקות Weather Report ו-Mahavishnu Orchestra כאחת הלהקות המשפיעות ביותר בסצנת הפיוז'ן של שנות ה-70. יחד עם הרבי הנקוק, מק'קוי טיינר וקית' ג'ארט, קוריאה תואר כאחד מפסנתרני הג'אז החשובים והמרכזיים בעידן שאחרי ג'ון קולטריין וארבע מיצירותיו "Spain", "500 Miles High", "La Fiesta" ו-"Windows" נחשבות לסטנדרט ג'אז[1].
קוריאה הרבה לעבוד בשיתופי פעולה עם אמנים שונים לאורך הקריירה שלו, במקביל לעבודת הסולו שלו. הוא הוציא 76 אלבומי סולו במשך הקריירה שלו, הראשון "Tones for Joan's Bones" הוקלט ב-66' ויצא לאור ב-68'. בנוסף ניגן והוציא עוד 9 אלבומים עם ההרכב "Return to Forever", עוד 5 אלבומים עם ההרכב "Circle", ו-22 אלבומי הופעה חיה כאומן מוביל.
ביוגרפיהעריכה
נולד במסצ'וסטס. אביו היה חצוצרן ג'אז וכך היה השפעה מוזיקלית ראשונה עבורו. קוריאה למד נגינה בפסנתר מגיל ארבע. הוא גדל לצלילי צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, באד פאוול, לסטר יאנג והוראס סילבר, אך התעניין גם במוזיקה של בטהובן ומוצארט, שהשפיעו רבות על יצירותיו. לאחר כמה שנות התנסות עם הפסנתר ואף עם מערכת התופים, החל קוריאה לקחת שיעורים עם פסנתרן קונצרטים. במהרה החל לנגן עם נגנים רבים, בהם מונגו סנטמריה, סטן גץ ואחרים. החצוצרן הגדול מיילס דייוויס הזמין את קוריאה להרכבו וחשף בפניו את הפסנתר החשמלי, שבו השתמש קוריאה גם בהמשך הקריירה. בהמשך התנסה קוריאה גם בהקמת הרכב אוונגארד שנקרא "Circle", אך לאחר שלוש שנים שינה כיוון מוזיקלי.
בתחילת שנות ה-70 הקים את הרכב הג'אז-רוק-פיוז'ן "Return to Forever" שהיה אחד מההרכבים הבולטים בתחום בשנות ה-70. חברי הלהקה המקוריים היו: סטנלי קלארק (באס), ג'ו פארל (סקסופון, חליל), פלורה פורים (קולות וכלי הקשה), איירטו מוריירה (תופים, כלי הקשה) וצ'יק קוריאה (קלידים). הרכב זה ניגן מוזיקה מקורית שסגנונה היה בעיקר ג'אז משולב עם השפעות לטינו-אמריקניות. בתקופה זו התפרסמו יצירות רבות של קוריאה, בהן "Spain".
ב-1974 התחלפו מספר נגנים בהרכב: במקום פורים ומוריירה הצטרפו ביל קונורס (גיטרה) שעזב בשלב מסוים ובמקומו הצטרף הגיטריסט אל דימיולה ולני ווייט (תופים). ההרכב החדש ניגן בעיקר פיוז'ן חשמלי.
בשנות ה-70 הוציא קוריאה מספר אלבומים (בהם: "My Spanish Heart", "Mad Hatter"). האלבומים נעשו ביחד עם נגני ג'אז, בהם המתופף סטיב גאד, הקלידנים הרבי הנקוק, גארי ברטון ורבים אחרים.
קוריאה הוציא גם קונצ'רטו לפסנתר עם יצירות קלאסיות שכתב מאז היותו ילד ובו אוסף של 20 קטעי פסנתר קלאסיים עם השפעות נוספות.
ב-1985 הקים קוריאה הרכב בשם "The Chick Corea Elektric Band". ההרכב כלל מספר נגנים צעירים ומוכשרים: דייב ווקל (תופים), ג'ון פטיטוצ'י (באס), סקוט הנדרסון (גיטרה), וביחד עם קוריאה (קלידים) ניגנו מוזיקת פיוז'ן מקורית והוציאו מספר אלבומים. בהמשך הצטרפו גם אריק מריינטל (סקסופון) ופרנק גמבלה (גיטרה) במקום הנדרסון.
ב-1989, כהמשך ישיר ל-Chick Corea Elektric Band, קוריאה עזב את הסאונד האלקטרוני לטובת האקוסטי, וביחד עם ווקל ופטיטוצ'י הקים את הטריו "Chick Corea Akoustic band". הטריו ניגן ג'אז ופיוז'ן אקוסטי במשך מספר שנים.
ב-1992 הקים לייבל פרטי בשם Stretch Records, שלימים הפיק במסגרתו כמה מאלבומיו הבאים וכן אלבומים של אמנים נוספים ובכך אפשר חשיפה ופיתוח הקריירה של אמנים צעירים רבים שעבדו איתו.
בשנות ה-90 ניגן קוריאה עם מספר אמנים כמו בובי מקפרין, גארי ברטון, אל ג'ריאו ואחרים והוציא אלבומים נוספים, בהם גם במסגרת המשך העבודה עם Chick Corea Elektric Band. בסביבות 1997 הקים הרכב שישייה אקוסטית בשם "Origin", שגם הוא הורכב, נוסף לקוריאה (פסנתר), מכישרונות צעירים חדשים: אבישי כהן (קונטרבס), אדם קרוז שהוחלף לאחר מכן בג'ף בלרד (תופים), בוב שפרד (מגוון כלי נשיפה), סטיב וילסון (מגוון כלי נשיפה) וסטיב דייוויס (טרומבון). כמו Chick Corea Elektric Band, מאוחר יותר צומצמה שישיית Origin להרכב טריו בשם "Chick Corea New Trio", שכלל את אבישי כהן וג'ף בלרד, וב-2001 יצא אלבום הבכורה והיחיד של הטריו החדש, "Past, Present & Futures".
קוריאה זכה בלמעלה מעשרים פרסי גראמי במהלך הקריירה והיה מועמד ליותר מ-60 פרסים[2].
ב-2010 נבחר בסקר המבקרים של המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז.
בסוף שנת 2020 התגלה אצלו גידול סרטני נדיר שהיה כבר בשלבים מתקדמים. הוא נפטר בגיל 79 ב-9 בפברואר 2021[3]. המוות הגיע במפתיע, שכן רק שבועות אחדים קודם לכן היה פעיל ואף יצא להופעות שונות[4].
דיסקוגרפיהעריכה
| שנה | זכה בקטגוריה | אלבום/שיר |
|---|---|---|
| 1976 | Best Jazz Performance by a Group | No Mystery |
| 1977 | Best Instrumental Arrangement | Leprechaun's Dream |
| 1977 | Best Jazz Performance by a Group | The Leprechaun |
| 1979 | Best Jazz Instrumental Performance, Group | Friends |
| 1980 | Best Jazz Instrumental Performance, Group | Duet |
| 1982 | Best Jazz Instrumental Performance, Group | In Concert, Zürich, October 28, 1979 (with Gary Burton) |
| 1989 | Best R&B Instrumental Performance | "Light Years" |
| 1990 | Best Jazz Instrumental Performance, Group | Chick Corea Akoustic Band |
| 1999 | Best instrumental Solo | "Rhumbata" with Gary Burton |
| 2000 | Best Jazz Instrumental Performance, Individual or Group | Like Minds |
| 2001 | Best Instrumental Arrangement | "Spain for Sextet & Orchestra" |
| 2004 | Best Jazz Instrumental Solo | "Matrix" |
| 2007 | Best Jazz Instrumental Album, Individual or Group | The Ultimate Adventure |
| 2007 | Best Instrumental Arrangement | "Three Ghouls" |
| 2008 | Best Jazz Instrumental Album, Individual or Group | The New Crystal Silence |
| 2010 | Best Jazz Instrumental Album, Individual or Group | Five Peace Band Live |
| 2012 | Best Improvised Jazz Solo | "500 Miles High" |
| 2012 | Best Jazz Instrumental Album | Forever |
| 2013 | Best Improvised Jazz Solo | "Hot House" |
| 2013 | Best Instrumental Composition | "Mozart Goes Dancing" |
| 2015 | Best Improvised Jazz Solo | "Fingerprints" |
| 2015 | Best Jazz Instrumental Album | Trilogy |
| 2020 | Best Latin Jazz Album | "Antidote" |
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צ'יק קוריאה
צ'יק קוריאה, ברשת החברתית פייסבוק
צ'יק קוריאה, ברשת החברתית טוויטר
צ'יק קוריאה, ברשת החברתית אינסטגרם
צ'יק קוריאה, סרטונים בערוץ היוטיוב
צ'יק קוריאה, באתר AllMusic (באנגלית)
צ'יק קוריאה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
צ'יק קוריאה, באתר Discogs (באנגלית)
צ'יק קוריאה, באתר Songkick (באנגלית)- צ'יק קוריאה, באתר DNCI
צ'יק קוריאה, באתר בנדקמפ
.svg){kind=icon}
צ'יק קוריאה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עמי פרידמן, "מהפעם הראשונה יחד זה היה טבעי, כמו בית", באתר ynet, 21 ביולי 2015
- צ'יק קוריאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Chick Corea דף אומן באתר בלו נוט (באנגלית)
- ^ Chick Corea דף אומן באתר פרסי גראמי (באנגלית)
- ^ פסנתרן הג'אז צ'יק קוריאה הלך לעולמו בגיל 79, ynet, 11 בפברואר 2021
מעריב אונליין, פרידה מאגדת מוזיקה: יוצר הג'אז "צי'ק" קוריאה מת בגיל 79, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2021
צ'יק קוריאה, מגדולי פסנתרני הג'אז בעולם, מת בגיל 79, באתר וואלה! NEWS, 11 בפברואר 2021
בן שלו, רכבת הרים בפעולה: כך הפך צ'יק קוריאה ממוזיקאי ג'ז לכוכב, באתר הארץ, 12 בפברואר 2021 - ^ Live with Chick Corea - 4/9/2020, יוטיוב