צ'יק קוריאה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
ארמנדו אנתוני "צ'יק" קוריאה (באנגלית: Armando Anthony "Chick" Corea; נולד ב-12 ביוני 1941 בצ'לסי (Chelsea), מסצ'וסטס), הוא פסנתרן ג'אז אמריקאי פורה ומשפיע, שהחל לפעול בשנות ה-60. קוריאה, היה שותף ליצירת זרם הפיוז'ן-ג'אז כנגן בלהקתו של מיילס דייוויס בסוף שנות ה-60. במהלך שנות ה-70, קוריאה הקים את להקת הפיוז'ן "Return to Forever" אשר נחשבת יחד עם להקות Weather Report ו-Mahavishnu Orchestra כאחת הלהקות המשפיעות ביותר בסצנת הפיוז'ן של שנות ה-70. יחד עם הרבי הנקוק, מק'קוי טיינר וקית' ג'ארט, קוריאה תואר כאחד מפסנתרני הג'אז החשובים והמרכזיים בעידן שאחרי ג'ון קולטריין ולראייה ארבע מיצירותיו "Spain", "500 Miles High", "La Fiesta" ו-"Windows" נחשבות לסטנדרט ג'אז[1]. קוריאה מרבה לעבוד בשיתופי פעולה עם אמנים שונים לאורך הקריירה שלו, במקביל לעבודת הסולו שלו. הוא הוציא 76 אלבומי סולו במשך הקריירה שלו, הראשון "Tones for Joan's Bones" הוקלט ב-66' ויצא לאור ב-68'. בנוסף ניגן והוציא עוד 9 אלבומים עם ההרכב "Return to Forever", עוד 5 אלבומים עם ההרכב "Circle", ו-22 אלבומי הופעה חיה כאומן מוביל.
 | |
| קוריאה בשנת 2004 | |
| לידה |
12 ביוני 1941 (בן 78) צ'לסי, מסצ'וסטס, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה | ארמנדו אנתוני קוריאה |
| בן/בת זוג |
גייל מורן |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| שנות פעילות | 1962 - הווה |
| סוגה | ג'אז, פיוז'ן ג'אז, פוסט בופ, אוונגרד |
| עיסוק |
פסנתרן, מלחין, מוזיקאי ג'אז |
| כלי נגינה | פסנתר, קלידים, סינתיסייזר, ויברפון |
| חברת תקליטים | ECM, פולידור, וורנר מיוזיק גרופ |
| פרסים והוקרה |
מדליית החירות של התאחדות הסיינטולוגים הבינלאומית |
| http://www.chickcorea.com | |
  | |
חייועריכה
נולד במסצ'וסטס. אביו היה חצוצרן ג'אז וכך היווה כהשפעה מוזיקלית ראשונה עבורו. קוריאה למד פסנתר מגיל ארבע. הוא גדל לצלילי צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, באד פאוול, לסטר יאנג והוראס סילבר, אך התעניין גם במוזיקה של בטהובן ומוצארט, שהשפיעו רבות על יצירותיו. לאחר כמה שנות התנסות עם הפסנתר ואף עם מערכת התופים, החל קוריאה לקחת שיעורים עם פסנתרן קונצרטים. במהרה החל לנגן עם נגנים רבים, ביניהם מונגו סנטמריה, סטן גץ ואחרים. החצוצרן הגדול מיילס דייוויס הזמין את קוריאה להרכבו וחשף בפניו את הפסנתר החשמלי, שבו ישתמש קוריאה גם בהמשך הקריירה. בהמשך התנסה קוריאה גם בהקמת הרכב אוונגארד שנקרא "Circle", אך לאחר שלוש שנים שינה כיוון מוזיקלי.
בתחילת שנות השבעים הקים את הרכב הג'אז-רוק-פיוז'ן "Return to Forever" שהיה אחד מההרכבים הבולטים בתחום בשנות השבעים. חברי הלהקה המקוריים היו: סטנלי קלארק (באס), ג'ו פארל (סקסופון, חליל), פלורה פורים (קולות וכלי הקשה), איירטו מוריירה (תופים, כלי הקשה) וצ'יק קוריאה (קלידים). הרכב זה ניגן מוזיקה מקורית שסגנונה היה בעיקר ג'אז משולב עם השפעות לטינו-אמריקניות. בתקופה זו התפרסמו יצירות רבות של קוריאה, ביניהן "Spain".
ב-1974 התחלפו מספר נגנים בהרכב: במקום פורים ומוריירה הצטרפו ביל קונורס (גיטרה) שעזב בשלב מסוים ובמקומו הצטרף הגיטריסט אל דימיולה ולני ווייט (תופים). ההרכב החדש ניגן בעיקר פיוז'ן חשמלי.
בשנות השבעים הוציא קוריאה מספר אלבומים (ביניהם: “My Spanish Heart”, “Mad Hatter”). האלבומים נעשו ביחד עם נגני ג'אז כמו: המתופף סטיב גאד, הקלידנים הרבי הנקוק, גארי ברטון ורבים אחרים.
צ'יק קוריאה הוציא גם קונצ'רטו לפסנתר עם יצירות קלאסיות שכתב מאז היותו ילד ובו אוסף של 20 קטעי פסנתר קלאסיים עם השפעות נוספות.
ב-1985 הקים צ'יק קוריאה הרכב בשם "The Chick Corea Elektric Band". ההרכב כלל מספר נגנים צעירים ומוכשרים: דייב ווקל (תופים), ג'ון פטיטוצ'י (באס), סקוט הנדרסון (גיטרה), וביחד עם קוריאה (קלידים) ניגנו מוזיקת פיוז'ן מקורית והוציאו מספר אלבומים. בהמשך הצטרפו גם אריק מריינטל (סקסופון) ופרנק גמבלה (גיטרה) במקום הנדרסון.
ב-1989, כהמשך ישיר ל-Chick Corea Elektric Band, קוריאה עזב את הסאונד האלקטרוני לטובת האקוסטי, וביחד עם ווקל ופטיטוצ'י הקים את הטריו "Chick Corea Akoustic band". הטריו ניגן ג'אז ופיוז'ן אקוסטי במשך מספר שנים.
ב-1992 הקים לייבל פרטי בשם Stretch Records, שלימים הפיק במסגרתו כמה מאלבומיו הבאים וכן אלבומים של אמנים נוספים ובכך אפשר חשיפה ופיתוח הקריירה של אמנים צעירים רבים שעבדו איתו.
בשנות התשעים ניגן קוריאה עם מספר אמנים כמו בובי מקפרין, גארי ברטון, אל ג'ריאו ואחרים והוציא אלבומים נוספים, ביניהם גם במסגרת המשך העבודה עם Chick Corea Elektric Band. בסביבות 1997 הקים הרכב שישייה אקוסטית בשם "Origin", שגם הוא הורכב, נוסף לקוריאה (פסנתר) מכשרונות צעירים חדשים: אבישי כהן (קונטרבס), אדם קרוז שהוחלף לאחר מכן בג'ף בלרד (תופים), בוב שפרד (מגוון כלי נשיפה), סטיב וילסון (מגוון כלי נשיפה) וסטיב דייוויס (טרומבון). כמו Chick Corea Elektric Band, מאוחר יותר צומצמה שישיית Origin להרכב טריו בשם "Chick Corea New Trio", שכלל את אבישי כהן וג'ף בלרד, וב-2001 יצא אלבום הבכורה והיחיד של הטריו החדש, "Past, Present & Futures".
קוריאה זכה בלמעלה מעשרים פרסי גראמי במהלך הקריירה והיה מועמד ליותר מ-60 פרסים[2].
ב-2010 נבחר בסקר המבקרים של המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צ'יק קוריאה
צ'יק קוריאה, ברשת החברתית פייסבוק
צ'יק קוריאה, ברשת החברתית טוויטר
צ'יק קוריאה, ברשת החברתית אינסטגרם
צ'יק קוריאה, סרטונים בערוץ היוטיוב
צ'יק קוריאה, באתר Allmusic (באנגלית)
צ'יק קוריאה, באתר MusicBrainz (באנגלית)- צ'יק קוריאה, באתר Discogs (באנגלית)
צ'יק קוריאה, באתר Songkick (באנגלית)- צ'יק קוריאה, באתר DNCI
.svg){kind=icon}
צ'יק קוריאה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עמי פרידמן, "מהפעם הראשונה יחד זה היה טבעי, כמו בית", באתר ynet, 21 ביולי 2015
הערות שולייםעריכה
- ^ Chick Corea דף אומן באתר בלו נוט (באנגלית)
- ^ Chick Corea דף אומן באתר פרסי גראמי (באנגלית)