צאלים
ערך זה עוסק בקיבוץ בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צֶאֶלִים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-12 קילומטר דרומית-מזרחית לצומת מגן. משתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ נקרא על שם עצי השיטים הנפוצים באזור, שזוהו בטעות כעצי צאלים מקראיים.
 חזית בניין חדר האוכל
| |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 140 מטר |
| תאריך ייסוד | 1947 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1] | |
| - אוכלוסייה | 471 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה עד סוף 2019 |
(למפת צפון הנגב רגילה)   צאלים  | |
היסטוריהעריכה
הקיבוץ נוסד בינואר 1947 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה. חלק מחברי הקיבוץ הקימו את הנקודה בנגב והתיישבו בה בחודש זה, ושאר חברי הקיבוץ התיישבו בינתיים, ב-4/1947, ליד רחובות, מערבית לגבתון, כקבוצות עבודה. עד שהנקודה תוכשר לקלוט את כולם.[2] היישוב הוקם בהמשך למגמה שהנחתה את ייסוד אחד-עשר היישובים בנגב, ואיתו הוקמו גם מבטחים ועלומים. חשיבותם של יישובים אלו היה שהם עלו כהיאחזויות שעל קו המים לנגב. קו מים זה היה עורק החיים של יישובי הנגב טרום הקמת המדינה ובעת מלחמת העצמאות. ביישוב הוקמו גם מתקנים לאגירת מים ומגדל מים אליו הוזרמו מים מהשלוחה המערבית של קו המים.[3] שם הקיבוץ בנגב היה בהתחלה שרשים. לאחר זמן קצר נאלצו לשנות את השם לצאלים, כי הייתה פעם קבוצה בשם שרשים.[4] אך המשיכו לקרוא למקום שרשים במשך זמן מה. במלחמת העצמאות, שכנה בו מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב. לאחר המלחמה, ב-3/1949, עברו כל חברי צאלים, הן אלה שבנגב והן אלה שליד רחובות, אל הקיבוץ כפר החורש שליד נצרת, שסבל מעזיבת חושבים.[5] עם עזיבת אנשי צאלים את הנקודה בנגב, או קצת לפני עזיבתם, הגיעה במקומם, קבוצה של עולים צעירים, רובם מרומניה ויישבו את המקום.[6] מיקומו הקבוע של הקיבוץ הוא מעט מדרום למיקומו בהתחלה. במקום המקורי נשארו כמה שרידים, אחד מהם הוא בית הביטחון הישן, שהוכרז כאתר לאומי.
הקיבוץ היוםעריכה
אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-430 תושבים. הגישה לקיבוץ מתבצעת דרך כביש 222, המחבר בין יישובי המועצה האזורית אשכול לבין יישובי המועצה האזורית רמת הנגב.
בקרבת הקיבוץ שוכן המרכז הלאומי לאימונים ביבשה של צה"ל, המכונה על שם הקיבוץ גם בשם "מחנה צאלים".
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[7]
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר קיבוץ צאלים
- אתר תיירות ונופש - קיבוץ צאלים
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על חדר האוכל בקיבוץ צאלים, באתר 'חלון אחורי', 30.1.2014
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ על המשמר 18/4/1947 שני קיבוצים משתכנים ברחובות
- ^ המשרד להגנת הסביבה - בית הביטחון בצאלים
- ^ עיתון דבר 4/7/1947 דפי נגב
- ^ עיתון דבר 25/3/1949 "צאלים" מצטרפים לכפר-החורש
- ^ עיתון דבר 4/12/1949 יצחק אוירא, צאלים;עיתון הבקר 26/6/1949 יחסם של אנשי הקיבוץ לקברות גיבורים
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
