צאלים
צֶאֶלִים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-12 קילומטר דרומית-מזרחית לצומת מגן. משתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ נקרא על שם עצי השיטים הנפוצים באזור, שזוהו בטעות כעצי צאלים מקראיים.
 חזית בניין חדר האוכל
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 140 מטר |
| תאריך ייסוד | 1947 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 492 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 469 תושבי ישראל |
(למפת צפון הנגב רגילה)   צאלים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכההקיבוץ נוסד בינואר 1947 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה. חלק מחברי הקיבוץ הקימו את הנקודה בנגב והתיישבו בה בחודש זה, ושאר חברי הקיבוץ התיישבו בינתיים, באפריל 1947, ליד רחובות, מערבית לגבתון, כקבוצות עבודה, עד שהנקודה תוכשר לקלוט את כולם.[3] היישוב הוקם בהמשך למגמה שהנחתה את ייסוד אחד-עשר היישובים בנגב, ואיתו הוקמו גם מבטחים ועלומים[דרושה הבהרה]. חשיבותם של יישובים אלו הייתה שהם עלו כהיאחזויות שעל קו המים לנגב. קו מים זה היה עורק החיים של יישובי הנגב טרום הקמת המדינה ובעת מלחמת העצמאות. ביישוב הוקמו גם מתקנים לאגירת מים ומגדל מים אליו הוזרמו מים מהשלוחה המערבית של קו המים.[4] שם הקיבוץ בנגב היה בהתחלה שרשים. לאחר זמן קצר נאלצו לשנות את השם לצאלים, כי הייתה פעם קבוצה בשם שרשים.[5] אך המשיכו לקרוא למקום שרשים במשך זמן מה.
במלחמת העצמאות שכנה במקום מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב.
לאחר המלחמה עברו במרץ 1949 כל חברי צאלים, הן אלה שבנגב והן אלה שליד רחובות, אל הקיבוץ כפר החורש שליד נצרת, שסבל מעזיבת תושבים.[6] עם עזיבת אנשי צאלים את הנקודה בנגב, או קצת לפני עזיבתם, הגיעה במקומם קבוצה של עולים צעירים, ניצולי השואה ממזרח אירופה, ויישבו את המקום.[7] מיקומו הקבוע של הקיבוץ הוא מעט מדרום למיקומו בהתחלה. באתר המקורי נשארו כמה שרידים, אחד מהם הוא בית הביטחון הישן, שהוכרז כאתר לאומי.
היישוב לא פונה במלחמת חרבות ברזל בשל היותו רחוק מ 7 ק"מ מהגבול אך על רקע היותו חלק מהמועצה האזורית אשכול עתר לבג"ץ ביוני 2024 בדרישה לקבל את אותן הזכויות שקיבלו היישובים המפונים .[8]
הקיבוץ כיום
עריכהאוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-430 תושבים. הקיבוץ שוכן עלכביש 222, המחבר בין יישובי מועצה אזורית אשכול לבין יישובי המועצה האזורית רמת הנגב.
בקרבת הקיבוץ שוכן המרכז הלאומי לאימונים ביבשה של צה"ל, המכונה על שם הקיבוץ גם בשם "מחנה צאלים".
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[9]
בקיבוץ נמצאת חברת UBQ שפיתחה טכנולוגיה להפיכת פסולת ביתית לחומר גלם ירוק לתעשייה.
בחודש ספטמבר 2023 הודיעה החברה כי היא גייסה 70 מיליון דולר.[10]
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר קיבוץ צאלים
- תולדות צאלים באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- צאלים, באתר מועצה אזורית אשכול
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על חדר האוכל בקיבוץ צאלים, באתר 'חלון אחורי', 30 בינואר 2014
- צאלים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
מוזיאון מורשת צאן ברזל, צאלים, סרטון בערוץ "מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל", באתר יוטיוב (אורך: 24:43)- מידע על צאלים בקטלוג הספרייה הלאומית
צאלים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מיזם אבני מורשת, בית הביטחון
- מיזם אבני מורשת, מוזיאון מורשת צאן ברזל
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שני קיבוצים משתכנים ברחובות, משמר, 18 באפריל 1947
- ^ אתר לאומי בית הביטחון בצאלים, באתר iNature
- ^ דפי נגב, דבר, 4 ביולי 1947
- ^ "צאלים" מצטרפים לכפר-החורש, דבר, 25 במרץ 1949
- ^ יצחק אוירא, צאלים, דבר, 4 בדצמבר 1949
יחסם של אנשי הקיבוץ לקברות גיבורים, הַבֹּקֶר, 26 ביוני 1949 - ^ דודי פטימר, הקיבוצים מהדרום שלא הוגדרו כמפונים: “המדינה הפנתה לנו גב”, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2024
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ מאיר אורבך, חברת UBQ מקיבוץ צאלים לטיפול בפסולת גייסה 70 מיליון דולר: "נקים עוד מפעלים", באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2023
