פתיחת התפריט הראשי

צבי בנימין אוירבך

רבי צבי בנימין (הירש וולף) אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; בראשי תיבות: הצב"א; Auerbach; כ"ז באייר תקס"ח, 22 ביוני 1808, נויוויד - ליל כ"ז באלול תרל"ב, 30 בספטמבר 1872, הלברשטאדט) היה רב גרמני, בן למשפחת הרבנים אוירבך, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה ביהדות גרמניה במאה ה-19. נודע על שם ספרו ה"נחל אשכול". מקובל לראות בו אחד מראשוני רבני הנאו-אורתודוקסיה.

רבי צבי בנימין אוירבך
Benjamin Hirsch Auerbach.jpg
לידה 22 ביוני 1808
כ"ז באייר תקס"ח
נויוויד
פטירה 30 בספטמבר 1872 (בגיל 64)
כ"ז באלול תרל"ב
הלברשטאדט
מקום פעילות דרמשטאדט, פרנקפורט והלברשטאדט, גרמניה
השתייכות יהדות גרמניה
תחומי עיסוק ספרות הראשונים, תלמוד והלכה
תפקידים נוספים רב מדינת הסן, רבן של דרמשטאדט והלברשטאדט
רבותיו הרב יהודה ליב קרלבורג, הרב יעקב קופל במברגר
חיבוריו "נחל אשכול" על ספר האשכול
חיבורים נוספים בפרק "ספריו"

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1808 בנויוויד לרב אברהם אוירבך ולאשתו השנייה, אסתר רבקה לבית אופנהיים-ליפשיץ, והיה אחד משישה עשר ילדים מנישואיו אלו של אביו. בהיותו כבן שנתיים עקרה המשפחה לבונא, עם התמנותו של אביו לרבה של העיר ושל חבל הריין כולו.

בצעירותו למד אצל אביו, וכשגדל נשלח ללמוד אצל רבי יהודה ליב קרלבורג, רבה של קרפלד ותלמידם של רבי נתן אדלר ורבי מאיר ברבי. מאוחר יותר למד אצל הרב יעקב קופל במברגר, רבה של וורמס. במקביל ללימודיו התורניים רכש השכלה כללית באוניברסיטת מרבורג. נישא לרייזכא בתו של יוסף הירש, יהודי תורני אמיד. ב-1834 התמודד מול לאופולד צונץ על רבנות דרמשטאדט ומדינת הסן וזכה בה. במשך כל שנותיו ברבנות דרמשטאדט והסן התפלמס עם מתקני הדת הרפורמים, ולאחר 23 שנים (1857) הצליחו מתנגדיו להביא לפיטוריו מן הרבנות.

לאחר פיטוריו פרש לפרנקפורט דמיין והתרכז במחקריו התורניים. בשנת תרכ"ג (1863) התמנה לרבנות הלברשטאדט, בה כיהן עד פטירתו בלילה שבין ראשון לשני, כ"ז באלול ה'תרל"ב, 30 בספטמבר 1872. הוא נקבר למחרת היום בהלברשטאט במעמד קהל רב.

בנו היה רבי אביעזרי זליג אוירבך שמונה אחריו לרבנות הלברשטאדט. חתנו היה הרב ד"ר אלעזר לאב (Löw), רבה של אלטונה.

פולמוס האשכולעריכה

באמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ"ח) יצא ספר האשכול לאור על ידי הרב צבי בנימין אוירבך (הרב הצב"א) מגרמניה, שהוסיף לו ביאור בשם "נחל אשכול". אוירבך כתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה' שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.

לאחר מותו של אוירבך פרסם שלום אלבק מאמר נגד ספר האשכול במהדורת אוירבך, וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שספר האשכול המקורי קיים בספריות ידועות בשני כתבי יד דומים, בהם יש רק כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של אוירבך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של אוירבך, או רעיונות שהעתיק מספרי זמנו. אלבק טען: "היכן כתב היד הזה?".

בשעתו, עם פרסום הספר על ידי אוירבך, הוא התקבל ללא עוררין, מפני שאוירבך היה דמות רבנית, ולא היה ניתן להעלות על הדעת אפשרות של חשד בזיוף. הספר, במהדורת אוירבך, צוטט כמה פעמים גם בספרי הלכה מקובלים כגון "משנה ברורה". עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. מאוחר יותר פירסמו הרב חנוך ארנטרוי והרב יעקב שור כתב הגנה על הרב אוירבך בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג", שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א), בו חזר על טענותיו בהרחבה.

ספריועריכה

  • ברית אברהם (פרנקפורט תר"כ) - סדר דיני המילה, עם תפילות ופיוטים, ומבוא על נוסח התפילות והפיוטים ותולדות מחבריהם.
  • הצופה על דרכי המשנה - קונטרס נגד חיבורו של הרב זכריה פרנקל "דרכי המשנה"
  • משנת רבי נתן - חידושיו של רבי נתן אדלר, שפיענח מכתיבתו הקצרה והמרומזת
  • ספר האשכול עם פירוש נחל אשכול - על גירסתו לספר האשכול התנהל פולמוס רחב
  • שו"ת נחל אשכול - מלוקט מכתביו. יצא לאור בשנת 2014.
  • חיל הצבא - דברי תורה על פרשיות השבוע, הנ"ך והתפילה.

הוא כתב ספרים נוספים בגרמנית, וספרים אחרים שלו נותרו בכתובים.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב רפאל נתן אויערבך, שומרי משמרת הקודש - הרבנים למשפחת אויערבך באשכנז, ירושלים: פלדהיים, תש"ע, ח"א, שער שמיני, עמ' 223–392.
  • משפחת אויערבך - צאצאי ה"נחל אשכול", באר שבע, תשס"ג.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צבי בנימין אוירבך בוויקישיתוף
ספריו