צבי ברגמן

מקודחי הבארות העבריים הראשונים בארץ ישראל בעת החדשה

צבי ברגמן (190819 במרץ 1984) היה מקודחי הבארות הראשונים בארץ ישראל, על שמו רחוב בעיר פתח תקווה.[1]

צבי ברגמן
לידה 1908
פתח תקווה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במרץ 1984 (בגיל 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ברגמן נולד בפתח תקווה בשנת 1908 למשפחה מסורתית, הוא הבן השני מתוך שבעת ילדיהם של יצחק שעלה לארץ ישראל מרוסיה הקיסרית ולחיה, בת למשפחת שמרלינג מחברון. אחיו הצעיר זלמן היה לוחם באצ"ל והשתתף בפריצה לכלא עכו. אחותו הצעירה דובה היא יקירת העיר פתח תקווה לשנת 1997.[2] עם התקדמות הבריטים לארץ ישראל, גורש אביו יחד עם עוד מתיישבים, ונכלא בידי הטורקים.

הוא דור שביעי בארץ ישראל, למד בבית הספר נצח ישראל ופרש לעבודה בגיל צעיר כדי לעזור לפרנס את משפחתו, לאחר שאביו יצחק נפצע מקליע אקדח. הוא החל את דרכו כקדח בארות עצמאי לאחר מספר שנים שבהן תכנן ובנה בעצמו מכונת קידוח.

הוא הקים חברה לקידוחי מים ולמשאבות בשם "צבי ברגמן ושו"ת" שחוסלה בשנת 2003[3]. בערים פתח תקווה, כפר סבא, ראשון לציון ובערבה ובמקומות רבים נוספים נמצאות בארות שקדח.

גם לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 המשיך לקדוח בארות עד שפרש לגמלאות.

ברגמן נפטר בצאת פורים ה'תשמ"ד, 1984 בגיל 76, הוא נקבר בבית הקברות סגולה.

חיים אישיים עריכה

ברגמן היה נשוי לרחל לבית גרינברג ונולדו להם שלושה ילדים: יוכבד (19342018), רותי (נולדה ב-1936) ושמואל.

הערות שוליים עריכה