צבי דינשטיין

צבי דינשטיין
	צבי דינשטיין, 1965
לידה	24 ביולי 1926; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	10 באפריל 2012 (בגיל 85); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
השכלה	אוניברסיטת ז'נבה; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מפלגה	המערך
סיעה	מפלגת העבודה הישראלית, המערך
	22 בנובמבר 1965 – 21 בינואר 1974; (8 שנים)
כנסות	6 - 7
	סגן שר האוצר; סגן שר הביטחון;
	סגן שר האוצר; סגן שר הביטחון;

צבי דינשטיין (24 ביולי 1926 - 10 באפריל 2012) היה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה והמערך וסגן שר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

צבי דינשטיין נולד בתל אביב בשנת 1926. הוא למד בבית הספר התיכוני למסחר ושירת כנוטר במשטרת היישובים העבריים בכפר גלעדי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1947 עבר ללמוד משפטים באוניברסיטת ז'נבה. בינואר 1948 גויס על ידי שאול אביגור לפעולות "ההגנה" באירופה, ובמאי 1948 החל לעסוק בפעילות רכש ולאחר זמן קצר הגיע פנחס ספיר כדי לעמוד בראשה^[1] (קשרי העבודה בין דינשטיין לספיר נמשכו שנים רבות). בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת ז'נבה. בהמשך הקריירה עבד במשרד האוצר במגוון תפקידים. בין השאר היה מנהל לשכת המענק באוצר^[2] וסגן המפקח על מטבע חוץ. באוגוסט 1955 מונה לסמנכ"ל משרד האוצר^[3] והחל מ-1 בינואר 1956 היה המפקח על מטבע חוץ^[4], תפקיד בו החזיק עד אמצע שנות ה-60. באמצע שנת 1959 הביע את דעתו שביטול הפיקוח על מטבע חוץ בתנאים הקיימים עלול להיות הרה אסון, אך פעל להקלות במנות קטנות^[5]. בינואר 1960, עם הקמת רשות ההשקעות במשרד האוצר, הועמד בראשה, במקביל לתפקידו כמפקח על מטבע חוץ^[6]. בתפקידו זה ביקר בארצות הברית ובאירופה כדי לשכנע משקיעים להשקיע בישראל. כן עסק בהכנת תשתית של הטבות למשיכת המשקיעים^[7].

בדצמבר 1962 מונה על ריכוז ענייני הדלק במשרד האוצר^[8]. כן עמד בראש ועדה שבחנה את שירותי הטלפון בישראל והמליצה להעבירם לידי חברה שבשלב ראשון יהיו מניותיה בידי הממשלה. להמלצות התנגדו עובדי משרד הדואר, מנכ"ל המשרד, חיים בן מנחם והשר אליהו ששון ולא יושמו^[9] (הן יושמו כעבור 22 שנה, עם הקמתה של חברת "בזק"). בינואר 1965 צורף למשלחת שניהלה שיחות עם השוק האירופי המשותף^[10].

לאחר פרישתו של שמעון פרס מתפקיד סגן שר הביטחון, מונה במאי 1965 ליועץ מיוחד לשר הביטחון לוי אשכול לריכוז פעולות הרכש, הפיתוח המדעי והמחקר במשרד^[11].על פי חוקר הגרעין הישראלי, אבנר כהן, בתקופה זו שימש דינשטיין כאחראי גם על תחום הגרעין במשרד הביטחון ופעל לביצוע שינויים מבניים לאיחוד הגופים שעסקו בפיתוח הגרעין הצבאי בארץ. בכך הציב עצמו כיריב של מנכ"ל הרשות לפיתוח אמצעי לחימה דאז, מוניה מרדור. דינשטיין לא צלח בניסיונו להשלים את האיחוד המסגרות, אולם על פי עדויות חוקרים, בתקופת כהונתו בתפקיד הפכה ישראל למעצמה גרעינית^[12]^[13]

ב-1965 נבחר לכנסת השישית מטעם המערך וב-1969 נבחר בשנית לכנסת השביעית. כיהן כסגן שר הביטחון עם הקמת הממשלה ה-13, אך התפטר מהתפקיד כאשר משה דיין התמנה לשר הביטחון. ביולי 1967 התמנה לסגן שר האוצר תפקיד בו החזיק עד תום כהונת ממשלות ישראל ה-13 והממשלה ה-14. בתפקידו מונה לאחראי על העניינים הכלכליים של השטחים המוחזקים ועל גיוס השקעות הון בחוץ לארץ^[14]. היה מעורב במגעים עם איראן להקמתו של קו צינור אילת-אשקלון.

היה ראש משלחת משרד הביטחון באירופה וכן יו"ר ונשיא המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה משנת 1960 ועד לשנת 1989. היה חבר הוועדה לאנרגיה אטומית. כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של הבנק לפיתוח התעשייה בין השנים 1972 ו-1977 והיה הציר הכלכלי של ישראל לארצות צפון-אמריקה במשך כשנתיים, החל משנת 1977.

כן כיהן כיו"ר חברת "ויטה, טית-בית - יצהר", היה בין מייסדי מת"ב וכיהן בה כדירקטור. כיהן כדירקטור גם ב"מרכז בלפור למחקר האנרגיה", בבתי הזיקוק, הפניקס חברה לביטוח, פ.י.ב.י. אחזקות והדר, וכחבר במועצות המנהלים של מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית^[15]. בשנת 1999 רכש תמורת 31 מיליון ש"ח 64% מהחברה הציבורית פיכה פלסט, ושמה הוסב לדורות נכסים. החברה, שבה היה פעיל גם חתנו, גדעון ישפה, ביצעה השקעות שונות, בהן בנכסים בבריטניה, אך הסתבכה כלכלית, ודינשטיין היה נתון לחקירה של רשות ניירות ערך^[16]^[17]^[18].

רחוב בהרצליה נקרא על שמו של דינשטיין.

משפחתו

קברו של צבי דינשטיין

דינשטיין היה נשוי לאיה (בתו של ארתור רופין) עד למותה ב-2009. גיסו היה יגאל ידין. אחיו הוא פרופ' יורם דינשטיין, מומחה למשפט בינלאומי, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב. דינשטיין נפטר ב-10 באפריל 2012. אמו, ריבה (רבקה) דינשטיין לבית פישלין, ילידת 1904, נפטרה כשנתיים אחריו, בת 110.

בתו היא העיתונאית והסופרת גילי דינשטיין. בשנת 2020 פרסמה את הביוגרפיה של אביה - "הפקיד".

לקריאה נוספת

יובל אליצור, צבי דינשטיין - בשירות המט"ח והנפט, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת כרמל, עמודים 153 - 161
גילי דינשטיין, הפקיד: סיפורו הלא ייאמן של צבי דינשטיין, שהניע במשך שנים את גלגלי הביטחון, הכלכלה והאנרגיה של מדינת ישראל, חבל מודיעין: כנרת, זמורה, דביר, 2020^[19]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי דינשטיין בוויקישיתוף

צבי דינשטיין, באתר הכנסת
צבי דינשטיין, באתר כנסת פתוחה
אמיר אורן, מת צבי דינשטיין, שכיהן כסגן שר במשרדי הביטחון והאוצר, באתר הארץ, 11 באפריל 2012
דוד תדהר (עורך), "ד"ר צבי דינשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4484
דינשטיין על התמוטטות רבין, סרטון באתר יוטיוב
ביקור רה"מ לוי אשכול בצה"ל לפני מלחמת ששת הימים -ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרטון באתר יוטיוב - צבי דינשטיין מלווה את רה"מ בביקור ביחידות צה"ל לפני מלחמת ששת הימים
אמיר אורן‏, מכתבים לרופא ירושלמי ופקיד נשכח חושפים כיצד תיראה המלחמה הגרעינית, באתר וואלה, 5 ביוני 2020
רונן ברגמן, אבי הסוד, באתר "ידיעות אחרונות", 11 ביוני 2020
תום שגב, "הפקיד" משקף את חלקה המרכזי של תחמנות הישראבלוף בתולדות הציונות, באתר הארץ, 23 ביוני 2020
מרדכי חיימוביץ, ‏יומני הפקיד: ספר על חייו של צבי דינשטיין, מבכירי המערכת הכלכלית בקום המדינה, באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2020

הערות שוליים

^ אהרן כידן, ד"ר צבי דינשטיין חזר ל"אהבתו הראשונה", מעריב, 26 במאי 1965
^ עוד לא נקבע גובה המענק, דבר, 15 בדצמבר 1954
^ מינויים במשרד האוצר, דבר, 26 באוגוסט 1955
^ צ. דינשטיין מפקח על מטבע חוץ, דבר, 26 בדצמבר 1955
^ דינשטיין: אין לבטל הפיקוח על המטבע ברמת החיים הקיימת, דבר, 28 ביוני 1959
^ הממשלה אישרה הקמת רשות ההשקעות, דבר, 25 בינואר 1960
^ צ. דינשטיין - מפקח ומטפח, דבר, 26 במאי 1960
^ ד"ר צ. דינשטיין ירכז ענייני הדלק באוצר, דבר, 24 בדצמבר 1962
^ הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית, דבר, 28 בינואר 1964
סליחה, טעות במספר, חרות, 3 בפברואר 1964
בן עמי שילוני, רשת הטלפונים לא תועבר לחברה מסחרית, הַבֹּקֶר, 8 במאי 1964
^ השיחות עם ה"שוק" מתחדשות, דבר, 13 בינואר 1965
^ דוד ליפקין, צבי חוזר למשרד הבטחון, דבר, 28 במאי 1965
^ מאמרו של אבנר כהן אודות הפרויקט הגרעיני
^ מוניה מרדור, רפא"ל - בנתיב המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1981, עמ' 377–409, 497-498
^ דינשטיין יטפל בעניינים הכלכליים בשטחים המוחזקים, דבר, 24 ביולי 1967
^ שי שלו, ‏זה נראה כאילו סגן שר האוצר לשעבר הסתבך בבריטניה, באתר גלובס, 3 בינואר 2005
^ עמית בן-ארויה, פרשת דורות: רשות ניירות ערך העבירה את חומר החקירה לפרקליטות, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2009
^ יצחק דנון, ‏צבי דינשטיין, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת דורות, נעצר על ידי הרשות לני"ע, באתר גלובס, 14 ביולי 2005
^ אמיר הלמר, צבי דינשטיין נחקר אתמול ברשות ני"ע, באתר הארץ, 14 ביולי 2005
^ תום שגב, "הפקיד" משקף את חלקה המרכזי של תחמנות הישראבלוף בתולדות הציונות, באתר הארץ, 23 ביוני 2020

ה

[1] אהרן כידן, ד"ר צבי דינשטיין חזר ל"אהבתו הראשונה", מעריב, 26 במאי 1965

[2] עוד לא נקבע גובה המענק, דבר, 15 בדצמבר 1954

[3] מינויים במשרד האוצר, דבר, 26 באוגוסט 1955

[4] צ. דינשטיין מפקח על מטבע חוץ, דבר, 26 בדצמבר 1955

[5] דינשטיין: אין לבטל הפיקוח על המטבע ברמת החיים הקיימת, דבר, 28 ביוני 1959

[6] הממשלה אישרה הקמת רשות ההשקעות, דבר, 25 בינואר 1960

[7] צ. דינשטיין - מפקח ומטפח, דבר, 26 במאי 1960

[8] ד"ר צ. דינשטיין ירכז ענייני הדלק באוצר, דבר, 24 בדצמבר 1962

[9] הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית, דבר, 28 בינואר 1964
סליחה, טעות במספר, חרות, 3 בפברואר 1964
בן עמי שילוני, רשת הטלפונים לא תועבר לחברה מסחרית, הַבֹּקֶר, 8 במאי 1964

[10] השיחות עם ה"שוק" מתחדשות, דבר, 13 בינואר 1965

[11] דוד ליפקין, צבי חוזר למשרד הבטחון, דבר, 28 במאי 1965

[12] מאמרו של אבנר כהן אודות הפרויקט הגרעיני

[13] מוניה מרדור, רפא"ל - בנתיב המחקר והפיתוח לביטחון ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1981, עמ' 377–409, 497-498

[14] דינשטיין יטפל בעניינים הכלכליים בשטחים המוחזקים, דבר, 24 ביולי 1967

[15] שי שלו, ‏זה נראה כאילו סגן שר האוצר לשעבר הסתבך בבריטניה, באתר גלובס, 3 בינואר 2005

[16] עמית בן-ארויה, פרשת דורות: רשות ניירות ערך העבירה את חומר החקירה לפרקליטות, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2009

[17] יצחק דנון, ‏צבי דינשטיין, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת דורות, נעצר על ידי הרשות לני"ע, באתר גלובס, 14 ביולי 2005

[18] אמיר הלמר, צבי דינשטיין נחקר אתמול ברשות ני"ע, באתר הארץ, 14 ביולי 2005

[19] תום שגב, "הפקיד" משקף את חלקה המרכזי של תחמנות הישראבלוף בתולדות הציונות, באתר הארץ, 23 ביוני 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]