צבי האוזר

פוליטיקאי ישראלי

צבי (צביקה) האוזר (נולד ב-5 ביולי 1968, ט' בסיון ה'תשכ"ח) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת דרך ארץ ומפלגת תל"ם ברשימת כחול לבן, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכמזכיר הממשלה.

צבי האוזר
צבי האוזר ב-2019
האוזר ב-2019
לידה 5 ביולי 1968 (בן 52)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה
סיעה
בן או בת זוג דליה בודינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
30 באפריל 20196 באפריל 2021
(שנתיים)
כנסות ה־2123
מזכיר הממשלה ה־16
אפריל 2009מאי 2013
(כ־4 שנים ו־4 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לפני כן שימש בתפקיד יושב הראש של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, היה חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים וכן מילא שורה של תפקידי מפתח בשוק התקשורת והשידורים בישראל. האוזר הוא מיוזמי חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי,[1] כיהן שנתיים כחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב[2] יוזם ויו"ר התכנית הלאומית "ציוני דרך"- התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית,[3] שימש חבר הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי[4] וכיהן כיו״ר מוזיאון ארץ ישראל ויושב ראש היחדה למען הגולן.

קורות חייםעריכה

נולד וגדל ברמת גן, למרדכי וליהודית האוזר, כבן הזקונים מבין שלושה. נולד עם מום בליבו ובגיל שמונה עבר בהצלחה ניתוח לב פתוח. בגיל אחת עשרה שיחק כדורסל בקבוצה של מכבי רמת גן. בהיותו תלמיד תיכון בבית הספר בליך ברמת גן שימש יו"ר ארצי של נוער מפלגת התחייה.[5]

את רוב שירותו הצבאי עשה בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל במסגרתו שימש, בין היתר, מ"מ מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. לאחר שחרורו מצה"ל שימש האוזר עוזר מקצועי למנכ"ל משרד העבודה והרווחה שמואל סלבין, ולאחר מכן שימש עוזר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית "עמידר".

האוזר שימש דובר התאחדות הסטודנטים בישראל (1992–1993), ובין השנים 1993–1994 שימש יועץ תקשורת לתנועת הליכוד ולראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. לאחר כשנתיים עזב כדי להשלים את התמחותו המשפטית. כמו כן, היה האוזר חבר בית הדין המשמעתי האוניברסיטאי לערעורים באוניברסיטת תל אביב (1992-1994).

בשנת 1994 סיים האוזר את לימודיו האקדמיים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1996 בתום תקופת התמחות במשרד עורכי הדין פנחס מרינסקי ושות', הוסמך לעריכת דין. בין השנים 2000–2009 פעל האוזר בסקטור הפרטי, והיה לשותף במשרד עורכי הדין גולדפרב לוי ושות' (לימים, 'גולדפרב זליגמן ושות'). במסגרת זו, עמד בראש מחלקת תקשורת ומדיה במשרד.

במקביל המשיך בפעילות ציבורית, תוך שהוא משמש חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים: היה חבר מועצות המנהלים של חברת "אוצר מפעלי ים", שימש חבר מועצת המנהלים של חברת "מקוה ישראל", והיה חבר המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל. כמו כן, שימש בין השנים 2008–2009 חבר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

רגולציה, תקשורת ושידוריםעריכה

לאורך השנים, היה האוזר מעורב בשוק התקשורת בישראל.[6]

עם הקמת ממשלת נתניהו הראשונה, בשנת 1996, מונה ליועץ מקצועי בכיר לשרת התקשורת לימור לבנת. במסגרת תפקידו, שימש מרכז הוועדה הבין-משרדית לפתיחת שוק הטלקום לתחרות, ומרכז פעולות משרד התקשורת לפתיחת שוק השידורים לתחרות; היה חבר הוועדה הציבורית להרחבת היצע השידורים לציבור; וכיהן כחבר הוועדה הבין-משרדית להסדרת שידורי רדיו ארציים.[7] במסגרת תפקידו יזם הצעה לפרק את ערוץ 1 ולהפנות את תקציבו להקמת חברת חדשות ולהפקות מקור.[8]

בשנת 1997 מונה ליו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין וליו"ר מנהלת הסדרת השידורים לציבור, תפקיד אותו מילא עד התפטרותו באוקטובר 1999.[9] בשנת 1999 מונה ליו"ר הוועדה הישראלית למדרוג למשך שנה.[10] בשנת 2002, שימש חבר הוועדה הציבורית לבחינת עתיד שידורי הטלוויזיה החינוכית.[11] הוועדה המליצה לשרת החינוך לימור לבנת להפסיק את פעילות הטלוויזיה החינוכית.[12]

לצד עיסוקיו המקצועיים כעורך דין, נמנה האוזר עם היזמים שהקימו את חברת 'חדשות ישראל', שזכתה בזיכיון להקמת ערוץ החדשות הייעודי.[13] הערוץ לא הוקם לבסוף עקב סכסוכים בין בעלי המניות.[14] כמו כן, בין השנים 2004–2009 שימש דירקטור בחברת "דורי מדיה גרופ" (DMG) שנסחרה בבורסת AIM, בורסת משנה לחברות הזנק של הבורסה לניירות ערך בלונדון. האוזר גם החזיק 1.5% ממניות החברה בעת שהונפקה בבורסה.[15]

במרץ 2015 מונה לדירקטור בזכיינית ערוץ 2 קשת.[16]

מזכיר הממשלהעריכה

באפריל 2009, עם הקמת הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו, מונה האוזר לתפקיד מזכיר הממשלה ה-17 של מדינת ישראל.

האוזר שימש בתפקיד בין השנים 2009–2013. במסגרת תפקידו, ליווה את הממשלה בניהול הנושאים והסוגיות שעל סדר יומה. בין היתר, היה מופקד על קביעת סדרי היום של ישיבות הממשלה וועדות השרים; שימש במקביל מזכיר ועדת השרים לביטחון לאומי ('הקבינט המדיני ביטחוני'); שימש הגורם המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, ובין הממשלה לבין נשיא המדינה; וכן היה ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנוסף, מתוקף תפקידו, היה האוזר דובר הממשלה.

במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, שימש האוזר יו"ר משותף של תוכנית 'מסע', המביאה לישראל מדי שנה כעשרת אלפים צעירים לשהות של מספר חודשים במטרה להגביר את הזיקה למדינת ישראל ולעם היהודי; היה חבר בקרן למורשת הכותל המערבי, וכן שימש חבר בוועדה המייעצת לשיקום היכל העצמאות. האוזר הקים את תוכנית "מורשת" לשיקום תשתיות מורשת לאומיות.

ב-2010 עברה בממשלה ההחלטה להקים את התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית ״ציוני דרך״.[17]

עם הקמת הממשלה ה-33, בינואר 2013, הודיע האוזר על רצונו לסיים את תפקידו לאחר כארבע שנים בתפקיד. האוזר המשיך לכהן כמזכיר הממשלה ה-33 עד למינויו של האלוף במיל' אביחי מנדלבליט, ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, בחודש מאי 2013. ברקע סיום תפקידו של האוזר כמזכיר הממשלה הייתה התלונה שהגיש יחד עם יועז הנדל ויוחנן לוקר על מעשיו של נתן אשל איש אמונו הקרוב של ראש הממשלה.

לאחר כהונתו כמזכיר הממשלהעריכה

לאחר סיום תפקידו שב למגזר הפרטי ושימש יועץ מיוחד במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. במסגרת זו, הוא ליווה חברות ותאגידים גדולים במשק הישראלי וייצג גופים זרים בישראל. שימש מעת לעת פרשן מדיני ופוליטי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל.

האוזר שימש חבר במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות ובכלל זה, יו"ר הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות; חבר הוועדה לבחינת ההסדרים המיוחדים בכותל המערבי; חבר ועדת החריגים לעניין כניסת בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה; יו"ר מוזיאון ארץ ישראל וכן היה חבר הוועדה הציבורית המייעצת לבחירת מדליקי המשואות, בטקס יום העצמאות התשע"ד.

בחודש אוקטובר 2013, הצטרף האוזר לסגל ההוראה בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל, באוניברסיטה העברית. במסגרת זו, הרצה האוזר בפני תלמידים לתואר שני בבית הספר. בנוסף שימש האוזר עמית מחקר בכיר ב"פורום קהלת". החל מחודש ינואר 2014, משמש האוזר יו"ר ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.[18] נוסף על אלה כיהן האוזר כדירקרטור של המרכז האקדמי שלם.[19]

בין 2017 ל-2019 כיהן האוזר כיושב ראש היחדה למען הגולן, הפועלת לקידום ההכרה הבין-לאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולהסרה מסדר היום של האפשרות לנסיגה ישראלית מרמת הגולן.[20]

ב-2018 פרסם האוזר מאמר, בו הביע את עמדתו כי האינטרס של ישראל הוא בפיצול של סוריה למספר ישויות, ובמעורבות אמריקאית בנעשה בה (כדי למנוע התחזקות של איראן וטורקיה בה), וכי ישראל צריכה להגיע ל-100,000 מתיישבים יהודים בגולן עד שנת 2030.[21]

קריירה פוליטיתעריכה

האוזר מזוהה עם הימין השמרני. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 חבר האוזר למשה יעלון ולמפלגת תל"ם והוצב במקום ה-14 ברשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד) לכנסת.[22] הרשימה קיבלה 35 מנדטים והאוזר נכנס לראשונה לכנסת העשרים ואחת.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו האוזר ועמיתיו למפלגת תל"ם יועז הנדל ואנדריי קוז'ינוב, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה. ב-29 במרץ 2020 אושרה בועדה המסדרת התפצלותו יחד עם יועז הנדל מסיעת תל"ם לסיעתם שתיקרא "דרך ארץ".[23] בתוך כך מונה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון.[24] ב-15 ביולי נבחר לכהן בוועדה למינוי שופטים.[25] באוגוסט 2020 בעקבות משבר קואליציוני על תקציב המדינה לשנת 2020 שהיה מביא לפיזור הכנסת, יזם האוזר את דחיית אישור התקציב ב-100 ימים.[26]

ב-9 בדצמבר 2020 הודיע האוזר יחד עם יועז הנדל על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" של גדעון סער[27] ובהמשך הוצב במקום השמיני ברשימתה.[28] בתגובה הודיע בני גנץ שיפעל להדיח את האוזר מתפקידו בוועדת חוץ וביטחון[29] ובמקומו הודיע גנץ שינסה למנות את חבר הכנסת איתן גינזבורג.[30]

חיים אישייםעריכה

היה נשוי להילה טוב ולהם שני בנים, בהם מיכאל האוזר טוב, המשמש ככתב הפוליטי של גלי צה"ל. לאחר עשור של זוגיות השניים נפרדו. בת זוגו היא מפיקת הטלוויזיה ודוברת חברת החשמל, דליה בודינגר.

האוזר הוא אספן של פריטי ישראליאנה.[31]

קישורים חיצונייםעריכה

מאמריו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנון לורד, מזכיר הממשלה לשעבר מקדם חוק: ישראל–מדינה יהודית, מקור ראשון, ‏25 בפברואר 2014
  2. ^ החלטת מל״ג, מינוי מר צבי האוזר כחבר בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת), המועצה להשכלה גבוהה, ‏26 ביוני 2018
  3. ^ גילי איזיקוביץתוכנית המורשת הלאומית: צבי האוזר, המוציא לפועל, באתר הארץ, 19 באפריל 2010
  4. ^ איתמר אייכנר, יניב חלילי, ויעל פרידסון, הכותל של כולם, ידיעות אחרונות, ‏31 בינואר 2016
  5. ^ ארי שביטראיון | מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר מסביר מה אנחנו עושים לא נכון, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013
  6. ^ שמואל דקלו, ‏האוזר לבג"ץ: משרד התקשורת אינו מתכוון לאשר למת"ב לעבור לשידורים דיגיטליים, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1998
    התנגדות ברשות השידור למינוי צבי האוזר, מועמדו של השר רענן כהן, למנכ"ל, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001
  7. ^ אפי לנדאו, ‏הרפורמה החדשה של צבי האוזר, באתר גלובס, 27 ביולי 1999
  8. ^ אפי לנדאו, ‏האוזר: לפרק את ערוץ 1 ולהפנות תקציבו להקמת חברת חדשות ולהפקות מקור, באתר גלובס, 22 ביולי 1999
  9. ^ אפי לנדאו, ‏צבי האוזר התפטר מראשות המועצה לשידורי כבלים ולוויין עקב חילוקי דעות עם בן-אליעזר, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1999
  10. ^ אביבה קרול, ‏אילת מצגר - יו"ר הוועדה למדרוג, באתר גלובס, 31 במאי 2000
  11. ^ השרה לבנת נפגשת עם חברי הוועדה לבדיקת הטלוויזיה החינוכית, באתר הארץ, 24 ביוני 2002
  12. ^ גל ניסים, ‏עתירה לבג"ץ: לבטל את החלטת לימור לבנת להפסקת פעילות הטלוויזיה החינוכית, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2002
    נרי ליבנהסיכול תרבותי ממוקד, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2002
  13. ^ שי שלו, ‏צבי חפץ השיג שליטה בערוץ החדשות, באתר גלובס, 11 במרץ 2003
  14. ^ רוני קורן-דינר, יורם גלובוס הגיש תביעת פירוק נגד חדשות ישראל; צבי חפץ: "התביעה מדגישה ניגוד האינטרסים של גלובוס", באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2003
    הארץאחרי שהושקעו בו 38 מיליון שקל - נקברה יוזמת ערוץ החדשות של "חדשות ישראל", באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2005
  15. ^ טלי ציפורי, ‏דורי מדיה גייסה 6.1 מיליון דולר לפי שווי של 41.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 22 במרץ 2005
  16. ^ נתי טוקרמהממשלה לתקשורת: צבי האוזר ישמש דירקטור בזכיינית ערוץ 2 קשת, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2015
  17. ^ "ציוני דרך" - התכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, Gov.il אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏12.09.2018
  18. ^ צבי האוזר, דבר יו״ר איגוד הבוגרים, ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
  19. ^ המרכז האקדמי שלם בע"מ (חל"צ), הדירקטורים
  20. ^ אנשי היחדה למען הגולן באתר היחדה למען הגולן
  21. ^ צבי האוזר ואיציק צרפתי, ‏"סוריה ורמת הגולן: עת לאסטרטגיה לאומית", השילוח 10, יוני 2018
  22. ^ טל שניידר, ‏לפיד וגנץ מתאחדים, אשכנזי מצטרף, רשימת "כחול לבן" נחשפת; כל הפרטים על הדרמה הפוליטית, באתר גלובס, 21 בפברואר 2019
  23. ^ אריק בנדר, ‏אושר פיצול "יש עתיד" מכחול לבן, האוזר והנדל התפצלו לסיעת "דרך ארץ", באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2020
  24. ^ יובל קרני, הנדל יכהן כשר וחבר בקבינט, האוזר - יו"ר ועדת חוץ וביטחון, באתר ynet, 13 במאי 2020
  25. ^ טל שניידר, חברי הכנסת צבי האוזר ואסנת מארק נבחרו לכהן בוועדה לבחירת שופטים, גלובס, ‏15 ביולי 2020
  26. ^ טל שלו, שתי הצבעות, מרוויח עיקרי: מה צריך לדעת על הפשרה במשבר הקואליציוני, וואלה News
  27. ^ חזקי ברוך, הנדל והאוזר מצטרפים לגדעון סער: "מגיעה לנו מנהיגות ימנית שתאחד אותנו", באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2020
  28. ^ רשימת תקווה חדשה לכנסת ה24, ועדת הבחירות המרכזית
  29. ^ חיים לוינסוןגנץ פיטר את הנדל מהממשלה והחל בהליך הדחה של האוזר מתפקידו כיו"ר ועדה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2020
  30. ^ חדשות כיפה, ‏גנץ ימנה את איתן גינזבורג לראשות ועדת חוץ וביטחון, באתר כיפה, 15 בדצמבר 2020
  31. ^ נועה קושרק, ויתר על מבנים טמפלריים בשביל להיות מזכיר ממשלה. התחביב של צבי האוזר, באתר הארץ