צבי ליברמן

איש העלייה השנייה ותנועת העבודה

צבי ליברמן (ליבנה) (1 במרץ 18916 באוגוסט 1985[1]) היה איש העלייה השנייה ותנועת העבודה, ממייסדי נהלל, וסופר ילדים עברי פורה.
ספריו של ליברמן עובדו לשני סרטים חלוציים בקולנוע הישראלי – "עודד הנודד" (1935) ו"מעל החורבות" (1938).

צבי ליברמן
לידה 1 במרץ 1891
מאנקובה סמוך לאומן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1985 (בגיל 94) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה נהלל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ופעילותו הציבורית עריכה

 
גבעת עודד
 
קברו של צבי ליברמן בבית הקברות של נהלל

ליברמן נולד בכפר מאנקובקה הסמוך לעיר אומן שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה).[2] הבית שבו גדל היה בית יהודי חסידי בעיירה שבה התפרנסו מאה משפחות יהודיות מחקלאות.[3] עוד בצעירותו גילה עניין בציונות ובעבודת האדמה, ובשנת 1912 עלה לארץ ישראל, כחבריו בני העלייה השנייה. בארץ עבד כפועל וכחקלאי ביישובים שונים, בהם חדרה, דגניה, סג'רה, ובשנת 1917 היה לחבר בקיבוץ גן שמואל. בימי מלחמת העולם הראשונה עמד בראש מרכז העבודה של "הפועל הצעיר", ובשנת 1916 היה בין מקימי המשביר המרכזי ונציגו באזור השומרון. בין 1919 ל-1925 נמנה עם מנהלי מרכז העלייה של ההסתדרות. כן היה פעיל במסגרת הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית. בשנת 1935 השתתף כנציג תנועת העבודה לקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן. היה פעיל אף במסגרת המרכז החקלאי, החבל הימי לישראל ותנועת המושבים.[4]

בשנת 1921 הצטרף לגרעין מייסדי מושב נהלל, ולאחר עליית המושב על הקרקע קבע בו את ביתו וחי בו כל חייו. עד גיל מתקדם המשיך להיות פעיל בענייני הציבור, ולהביע דעה בענייני השעה בעיתונים "דבר" ו"הפועל הצעיר".[5]

ליברמן נשא לאישה את רבקה פינסקי. בשנת 1919 נולדה בתם הראשונה, שנקראה "חפציבה", על שם חוות חפציבה, שבה גרו בני הזוג באותה תקופה. חפציבה מתה בהיותה פעוטה. לאחר מכן נולדו לזוג ארבעה ילדים נוספים: שרה, רחל, עודד ודינה. על שמו של עודד נקרא גיבור ספרו הידוע של ליברמן "עודד הנודד". שרה נישאה לפרץ רוזנברג. רחל, נישאה ליצחק בלינקי[6] ואחר נפילתו למרדכי כפרי, המשיכה בדרכו של אביה, ונותרה בנהלל.[7] דינה נישאה למוסה פלד.

עודד נפצע קשה ב-1943 מפגיעה בראשו על ידי חייל עיראקי משומרי בסיס התעופה ברמת דוד ומת שנה לאחר מכן בגיל 19. גבעת תל סיפן ליד רמת דוד נקראה "גבעת עודד" על שמו.

כתיבתו עריכה

עוד בהיותו באוקראינה עסק ליברמן בכתיבה, אך ערב עלייתו לארץ השמיד את כל שכתב.[2] את סיפורו הראשון פרסם בביטאון בשם "גן ירק" שיצא לאור על ידי אליעזר יפה בפתח תקווה, והפך בשנת 1920 לביטאון "השדה", ששימש כביטאון לתנועת "הפועל הצעיר", שאליה השתייך. היה זה פיליטון שעסק בגידול דבורים על ידי תימנים.[8] הצלחת המאמר הביאה אותו להמשיך ולכתוב לעיתונים "דבר" ו"הפועל הצעיר". כתיבתו בשנים אלו הייתה למבוגרים, והוא כתב במיוחד פיליטונים ומאמרים.

בשנת 1932 החל לכתוב לילדים – בתחילה ספרונים וחוברות כ"עודד הנודד" (1932), ולאחר מכן ספרים של ממש. כתיבתו לילדים נועדה בתחילה לדחוק את ספרות ה"שוּנְד" – סוג של ספרות זולה במיוחד בשפת היידיש, שהיה פופולרי בתקופה זו.[9]

כתיבתו של ליברמן עסקה בנושאים מגוונים. הוא כתב ספרי ילדים וספרי נוער. לעיתים כתב תיאורים מחיי הארץ, הקיבוץ והמושב, כ"עודד הנודד" המתאר מסעו של ילד שיצא לטיול עם בני כיתתו והלך לאיבוד, לפעמים סיפורים היסטוריים מחיי עם ישראל, מתקופת הבית הראשון והבית השני, ולעיתים רומנים אוטופיים שבהם תיאר את החברה האידיאלית ברוח ערכי תנועת העבודה, כמו ספרו "חלום השלושה", המתאר שלושה ידידים, בני צפת, שהאחד מהם רודף כסף, השני רודף תענוגות, אך שניהם ניצלים מחיי החטא והבזבזנות על ידי הידיד השלישי, המקים קומונה סוציאליסטית. ספרו "תבל בתחייתה" (1955) מתאר אוטופיה הנבנית על ידי אסטרונאוטים היוצאים למסע אל המאדים;[10] זהו מראשוני ספרי המדע הבדיוני שנכתבו בעברית. חלק מספריו של ליברמן אף תורגמו לאנגלית.

ליברמן כתב עשרות ספרים, והשפיע על שני דורות קוראים.[2] עמוס עוז מתאר בספרו "סיפור על אהבה וחושך" את ההשפעה העזה שהשפיע עליו ספרו של ליברמן "מעל החרבות", שאותו קרא בילדותו.[11]

כתב את הספר "חקלאים יהודים בערבות רוסיה", שמשמש מקור היסטורי לחוקרים בתחום.

ליברמן המשיך לכתוב ולהוציא ספרים לאור עד גיל מאוחר. גם לאחר מותו התפרסמו ספרים מעזבונו.

תרומתו לקולנוע הישראלי עריכה

שניים מספריו של ליברמן עובדו לסרטים, שהיו אבני דרך חשובות בהתפתחות הקולנוע הישראלי.

"עודד הנודד", שנוצר בשנת 1933, היה סרט ראינוע, הנחשב לסרט העלילה האמנותי הראשון שהופק במימון פרטי ובכוחות מקומיים לקהל בארץ ישראל המנדטורית. הסרט הופק בשנת 1933 בתקציב דל, ועסק בהרפתקאותיו של תלמיד בית ספר היוצא לטיול ומאבד את בני כיתתו. הסרט נחשב לסרט העברי הראשון. עם זאת, עלילת הסרט שונה בפרטים מהותיים רבים מעלילת הספר.

בשנת 1938 הפיק הקולנוען נתן אקסלרוד סרט חלוצי נוסף על פי אחד מספריו של ליברמן, "מעל החורבות". הספר מספר על ילדים בכפר בימי בית שני, שכל המבוגרים בו נהרגו על ידי הרומאים, והם מקימים מחדש את כפרם.

"מעל החורבות" היה סרט ציוני אשר תיאר מדריך נוער המספר לקבוצת ילדים בקיבוץ את סיפורם של ילדים בימי הבית השני, אשר לאחר חורבן כפרם בידי הרומאים, מקימים אותו מחדש. את הסרט ביים הבמאי ארי וולף. הסרט צולם בתנאים קשים, שכן התקופה הייתה תקופת המרד הערבי הגדול, והדבר גרם לקשיים חמורים בהפקה. הפקת הסרט עלתה אלף לא"י, והסרט לא החזיר את ההשקעה בו, והיווה כישלון חרוץ. עם זאת, הסרט נחשב לאבן דרך בהיסטוריה של הקולנוע הארץ ישראלי.[12]

בשנת 2018, במלאת 80 שנה להפקת הסרט, ולציון 7 שנים למותה של לאה אקסלרוד עורכת הסרט, הוא יוקרן בגרסה מחודשת.[13]

ספריו עריכה

  • עודד הנודד, 1932.
  • הרפתקאותיו של דן, הוצאת שטיבל, 1933.
  • מבבל לירושלים: סיפור היסטורי, הוצאת שטיבל, 1933.
  • גבעת הילדים, הוצאת אמנות, 1936.
  • צנונה, 1936.
  • הנוטע הקטן: תרומת ילד עני לקהק"ל, סיפור מעשה כעין אגדה, הוצאת קריית ספר, 1937.
  • חלום השלושה: סיפור לבני הנעורים, הוצאת מצפה, 1937.
  • מעל החרבות, הוצאת מצפה, 1938.
  • כפר העובדים ויסודותיו, הוצאת הפועל הצעיר, 1938.
  • גאולת הקרקע: סיפור, הוצאת מצפה, 1939.
  • עלילות פוטי, הוצאת ב' ברלוי, 1941.
  • הדיג הקטן ועוד סיפורים, הוצאת ב' ברלוי, 1943.
  • הלגלגן וענשו ועוד סיפורים, הוצאת ב' ברלוי, 1943.
  • מסעי זיזי הגמד, הוצאת מצפה, 1943.
  • פוט פעוט ועוד סיפורים מעלילות פוטי, הוצאת ב' ברלוי, 1943.
  • עונג שבת ועוד סיפורים מעלילות פוטי, הוצאת ב' ברלוי, 1943.
  • השומר והחומה ועוד סיפורים, הוצאת ב' ברלוי, 1943.
  • ילדי העמק, הוצאת קריית ספר, 1944.
  • הנשר הגדול: סיפורים לילדים, הוצאת עמיחי, 1945.
  • נפגשו במולדת, הוצאת יזרעאל, 1945.
  • התיישבות חיילים ונוטרים, הוצאת י' שלומי, 1945.
  • עמיחי ידיד כל חי, הוצאת י' שמעוני, 1950.
  • נחמיה: סיפור היסטורי, הוצאת עם עובד, 1950.
  • גדעון וחבריו: ספורים לילדים, הוצאת קריית ספר, 1951.
  • אביטל וזלזל: ספורים לילדים, הוצאת קריית ספר, 1951.
  • בהרי ירושלים, הוצאת עמיחי 1953.
  • דינה ותעלוליה: מחזור סיפורים לילדים, הוצאת קריית ספר, 1953
  • דוד ויהונתן: ספור לבני הנעורים, הוצאת עמיחי, 1954.
  • דוד ועמינדב: ספור היסטורי מתקופת שאול ודוד, הוצאת עמיחי, 1954.
  • ארבעה מלחים, הוצאת החבל הימי לישראל, 1955.
  • תבל בתחייתה, הוצאת אל"ף, 1955.
  • גד והגמד, הוצאת מ' ניומן, 1956.
  • הילד חי והחמור אשמדאי, הוצאת אל"ף, 1956.
  • יאיר הגלעדי: ספור מימי שפוט השופטים, הוצאת עמיחי, 1957.
  • שמשון בעל החלומות, הוצאת אל"ף, 1957.
  • הגמדים האדומים, הוצאת מ' נוימן, 1958.
  • במחבואים: סיפור לילדים, הוצאת עמיחי, 1958.
  • חנה ושבעת בניה: ספור לנוער, הוצאת עמיחי, 1958.
  • פרקי העלייה השלישית מכניסת הבריטים לארץ ועד ועידת ההסתדרות, הוצאת גדיש, 1958.
  • גורלה של העפלה: פרשת כיבוש העבודה בעכו, הוצאת תרבות וחינוך, 1960.
  • מעיינות: סיפור מחיי המושב הראשון בארץ ישראל, הוצאת קריית ספר, 1961.
  • גבעת אבנים, הוצאת אל"ף, 1963.
  • נחלי אכזב, הוצאת תרבות וחינוך, 1963.
  • בשליחות כלכלית: חברת אמפל - קורותיה ופעלה, הוצאת תרבות וחינוך, 1964.
  • חיי אחת חלוצה: סיפור חייה של רבקה לבנה ליברמן לבית פינסקי, הוצאת קריית ספר, 1965.
  • חקלאים יהודים בערבות רוסיה, ספרית הפועלים, 1965.
  • הקנאים לדרור: רומן היסטורי מתקופת בר כוכבא, הוצאת ארמון, 1966.
  • איכרים יהודים ברוסיה, הוצאת אל"ף, 1967.
  • פרקים לתולדות המשביר ליובלו החמישים, הוצאת אל"ף, 1967.
  • החמשה הוצאת אל"ף, 1969.
  • אברהם העברי, הוצאת עם עובד, 1973.
  • בין שדות ויער, הוצאת עמיחי, 1973.
  • מסיפורי החבריה, הוצאת עמיחי, 1973.
  • משה, הוצאת עמיחי, 1977.
  • בצל האקליפטוס, הוצאת י' שרברק, 1978.
  • חלומות ומעשים, 1978.
  • הגדה של פסח דם מדור מיוחד לילדים והגדת לבנך, הוצאת יבנה, 1987.
  • סיון בקיץ ובחורף, הוצאה עצמית, 1998.

לקריאה נוספת עריכה

  • אוריאל אופק, '"בין שדות ועצים יגדל דור בריא בגופו וברוחו" - פועלו החלוצי של צבי ליבנה (ליברמן) בספרות-הילדים', ספרות ילדים ונוער, מ"ו (ב'), 1985, עמ' 27–33.
  • גרשון ברגסון, 'אספקטים נבחרים ביצירתו של לבנה', ספרות ילדים ונוער, מ"ו (ב'), 1985, עמ' 34–37.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אהוד בן עזר, ימים של לענה, עם עובד, 1998, עמ' 543.
  2. ^ 1 2 3 אוריאל אופק, עולם צעיר, הוצאת מסדה, 1970, עמ' 369.
  3. ^ א. מש, ל"ה ספרים, יבול איש נהלל, דבר, 31 במרץ 1967.
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "צבי ליברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1405.
  5. ^ צבי ליברמן, שיחות עם עצמי, דבר, 21 בנובמבר 1969.
  6. ^ עוד אודותיו ראו סרן יצחק לבנה (בלינקי).
  7. ^ נדב מן, ליברמן - כפרי: משפחה שכזו בנהלל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2009.
  8. ^ א. מש, ל"ה ספרים, יבול איש נהלל, דבר, 31 במרץ 1967.
  9. ^ א. מש, ל"ה ספרים, יבול איש נהלל, דבר, 31 במרץ 1967.
  10. ^ רשימת ארז - ספרי מדע בדיוני בעברית, אתר "בלי פאניקה".
  11. ^ עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך, הוצאת כתר, 2002, עמ' 514.
  12. ^ אלי אשד בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע ובטלוויזיה בישראל.
  13. ^ יריב פלג, כשהקולנוע הישראלי התחיל לדבר, באתר ישראל היום, 31 אוגוסט 2018