צבי מרקוביץ

רב ישראלי

הרב צבי מרקוביץ (ה'תרע"ח, 1917נובמבר 2006) היה רב ברמת גן, ראש ישיבת קרלין סטולין בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

צבי מרקוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1917
פטירה 13 בנובמבר 2006 (בגיל 89 בערך)
כ"ב בחשוון ה'תשס"ז
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות ? – 13 בנובמבר 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו

הרב שמעון שקופ

הרב ברוך בר ליבוביץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב מרקוביץ (במרכז, מול הצלם) בישיבת מועצת גדולי התורה בבית הרב שך

ביוגרפיה

עריכה
 
טקס קריאת רחוב בדנר, 1972.
מימין לשמאל: ראש העיר ישראל פלד, הרב הראשי לרמת גן צבי מרקוביץ, חבר מועצת העיר יצחק ילין, צילה בדנר (בבגד שחור), מרים בדנר (אשתו של משה בדנר) וסגן ראש העין דוד מלמדוביץ.

נולד בה'תרע"ח (1917) לרב שמואל ולאסתר מרקוביץ. אביו היה חתנו של רבי יוסף יצחק רבינוביץ, מחבר הספר "ברכת יצחק" ורב העיירה טורעץ (בלא') בליטאבלארוס המודרנית). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהו אביו ואמו בברדיאנסק, שלחוף הים השחור, שם שימש אביו כרב המקום. לאחר המלחמה חזרו לטורעץ שהשתייכה בין המלחמות לליטא הפולנית. אביו, אשר מילא את מקום חותנו שנפטר בשנת תרע"ט, היה רבה האחרון של העיירה.[1]

בצעירותו למד בישיבת גרודנה והיה תלמידו המובהק של ראש הישיבה, הרב שמעון שקופ. בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה קיבל צו גיוס ועל כן עלה לארץ ישראל, והחל בשנת תרצ"ט ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.[2] על חורבן יהדות אירופה אמר הרב: "מה שעבר עלינו בתקופת השואה פוגע ביסודי השקפות עולם שלנו. מזעזעז ערכים מקודשים וקניינים רוחניים שנראו כמוצקים".[3] בתחילת שנות הארבעים נישא לרבקה (נפטרה בכ' בסיון תשע"ז), בתו של הרב שבתי יגל. לאחר חתונתו, החל משנת תש"ד, שימש הרב מרקוביץ כר"מ בישיבת סלונים שהקים חותנו ברמת גן וכרב שכונה בעיר. בשנת תש"ג נסמך לרבנות, בשנת תשט"ו נבחר לחבר הרבנות בעיר.[4]

בין השנים תש"ח–תשט"ז שימש יושב ראש המועצה הדתית ברמת גן וחבר מועצת העירייה.[5]

בשנת תשכ"ב (1962) נפטר הרב לנדרס ששימש כרב האשכנזי של רמת גן, ותקופה קצרה אחר כך נבחר הרב הספרדי של העיר, הרב אליהו פרדס, לרבה של ירושלים. מתקופה זו ואילך שימשו הרב צבי מרקוביץ והרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי כרבני העיר בפועל[6] (בחירות רשמיות לרבנות העיר התקיימו רק ב-1990 לאחר פרישתו של הרב אושפיזאי מהתפקיד).

ב-1985 עבר להתגורר בירושלים ושימש כראש הישיבה של חסידות קרלין בעיר במשך כעשרים שנה, זאת למרות שיוכו לציבור הליטאי. ב-1988, עם הקמת מועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה על ידי הרב שך, מונה להיות חבר במועצה.

נפטר בכ״ג בחשוון תשס"ז (2006) בגיל 89, ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

כתביו

עריכה

ספרו "בנתיבות האמונה" עוסק בביאור פרקי אמונה ומושגי יהדות אקטואליים. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תש"ט מתוך מטרה להסביר גם ל"רחוקים" פרקי אמונה ומושגי יהדות, לשאוב ממקורות מוסמכים ולהסבירם לציבור העברי בשפה המדוברת. חלקו הראשון של הספר היה לנגד עיניו של החזון איש וזכה להסכמתו.[7]

במשך השנים הודפס הספר במהדורות נוספות. המהדורה השנייה הודפסה בסיוון תשכ"ז (1967), מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ובראשה פתיחה המתייחסת לשעה המיוחדת: ”כאשר הגיעו ימים גדולים לישראל, הקב"ה פקד את עמו בתשועה גדולה וגלויה... ובירך את מערכות ישראל ובמסירות נפשם העילאית של בניו לוחמי צבא ישראל הנחיל לעמו ניצחון מופלא. יד נס ההשגחה נראית ממש לעין... ארץ קדשינו כולה, על כל חמודיה ומחמדיה נכבשה לפנינו והרינו שומעים בבירור את עת הקץ מתדפקת על דלתנו ועינינו רואות בעליל במימוש שלב גדול נוסף בשיבת ציון...”. בהמשך מציין המחבר כי לאותה עת ראה צורך "לתת את הדעת על חיזוק האמונה וביצור יסודי היהדות בתוכנו", על מנת לשמר את ה"רוח הרוממת הפוקדת את האומה".

בספר ארבעה חלקים בהם דן המחבר ב"דרך אל האמונה", במשמעות התורה ומצוותיה בדורנו ובהתמודדות אמונית עם מאורעות השואה. הרב מרקוביץ עצמו איבד בשואה מכרים ובני משפחה בהם אביו ואמו, שני אחיו ואחותו. בחלקו האחרון של הספר מובאים מספר פרקים העוסקים בביקורת על תופעות שליליות אותן זיהה המחבר בחיים הציבוריים בזמנו. בחתימת הספר קורא המחבר ל"יהדות התורה" לשים לב ל"גודל השעה" ולכונן "תנועה רוחנית כבירה - תנועת התשובה".

מאמריו התורניים וההלכתיים של הרב מרקוביץ התפרסמו בכתבי עת תורניים שונים.

בני משפחתו אשר זכו לפרסום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ד"ר פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה. הפרטים מופיעים גם בספר "ברכת יצחק".
  2. ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 4
  3. ^ השואה: לקט דברים בנושא חורבן יהדות אירופה ת"ש-תש"ה מתוך אספקלריה של תורה, עורכים: הרב יואל שוורץ והרב יצחק גולדשטיין, תשמ"ז, עמ' 20.
  4. ^ הרב צבי מרקוביץ חבר הרבנות ברמ"ג, הצופה, 2 ביוני 1955, עמ' 2
  5. ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 32
  6. ^ [1] ,[2], [3], עמ' 24
  7. ^ לפי הכתוב בהקדמה לספר