צבי ניסנוב
צבי ניסנוב (1881 – 1 במרץ 1966) היה פעיל בולט ביישוב העברי, חבר ארגון "השומר", ומראשוני אסירי המחתרות.
 | |
| לידה |
1881 ה'תרמ"א בוינקסק, דאגסטן, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1966 (בגיל 85 בערך) ט' באדר ה'תשכ"ו ישראל |
| תאריך עלייה | 1909 |
| השתייכות | השומר |
| תקופת הפעילות | 1911–1940 (כ־29 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
| פרש, שומר, שוטר, מפקד | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת רוסיה–יפן, מלחמת העולם הראשונה | |
חייו עריכה
ניסנוב נולד בטמיר חאן שורה שבדאגסטן, בצפון הקווקז.
את חינוכו הצבאי רכש בצבא הרוסי, במלחמת רוסיה–יפן. שאף לעצמאות יהודית, ועל כן בשנת 1909 עלה ארצה מבאקו בעלייה השנייה בלוויית אמו ואשתו. עם עלייתו הצטרף לאחיו יחזקאל ניסנוב ויהודה ניסנוב, חברי "השומר", והחל לשמור בכפר תבור.[1]
ניסנוב דיבר טורקית והשתתף במשא ומתן עם השלטונות בעת הצורך. כך היה ביבנאל אחרי רצח יחזקאל אחיו.
בשנת 1912 נאסר ניסנוב יחד עם חברו חיים שטורמן על ידי הטורקים, והם ישבו בכלא עכו (היו מראשוני אסירי המחתרות) כשנה ושבעה חודשים. ניסנוב היה לראש האסירים בכלא, ומשם גם פעל. כשהטורקים הכריחו את התושבים בארץ לקבל על עצמם את הנתינות הטורקית (קבלת נתינות טורקית או גירוש מהארץ), ניסנוב נלחם כדי להשאיר כמה שיותר יהודים בארץ, וזייף תעודות ודרכונים שפתרו את היהודים מגיוס לצבא הטורקי. כשיצא מהכלא, המשיך ניסנוב בפועלו.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) היה אחד מפעילי "השומר". דאג להסתיר נשק, להבריח חברים מחובת עבודת הכפייה בצבא הטורקי ועוד. ניסנוב חלה בשחפת ובתקופה זו שימש "מוכתר" ליהודי טבריה. דרכו העבירו כל דבר בעל חשיבות בין היהודים לערבים. ניסנוב היה ממקימי היישוב כפר גלעדי, ב-1916, במהלך מלחמה זו. ניסנוב נאסר על ידי חסן בק, עונה קשה והוגלה לטורקיה. ידיעת השפה ויכולתו כמתווך העמידה אותו בראש האסירים.
חזר לארץ לאחר המלחמה ועם אנשי גדוד העבודה עלה לעין חרוד. תפקידו היה אחראי ליחסים עם הערבים השכנים ולענייני הביטחון. מראהו, רוכב על סוסתו בראש שיירת העולים לגוש נוריס נחרת בלב רבים. ניסנוב התגייס למשטרה הבריטית בגליל, כפי שעשו כמה מאנשי "השומר". ניסנוב היה בין מקימי עין חרוד בשנת 1921.
טיפח קשרים עם הערבים וידע להבינם. תכופות נשלח על ידי המפקדים הבריטיים לפתור סכסוכים בקרב הערבים. הוא מילא תפקיד של "קצין פוליטי".
צבי ניסנוב היה בין הראשונים שהועסק בנהריה המושבה מיד כשקמה. תפקידו היה לדאוג לביטחון בנהריה ולייצג את המושבה החדשה מול השלטונות הבריטיים ושכנים ערבים במעמד של "מוכתר". ניסנוב ניסה לפתח יחסי שכנות טובים עם השייחים באזור.[2]
אשתו ואם שלושת ילדיו, ורה, עמדה לצידו כל השנים. הקימה אז את ביתם בטבריה. בעת הקמת מפעל החשמל (רוטנברג) בנהריים היה ניסנוב אחראי לביטחון המפעל. אחר כך עבר לעבוד ולחיות בחיפה. הקים לפרנסתו פנסיון בטבריה, ושם אירח את מנהיגי האוכלוסייה הערבית, כדי לעשות "סולחה".
צבי ניסנוב נפטר ב-1966 ונקבר בחלקת "השומר" בבית העלמין בתל חי. רעייתו ורה (1882 - 1932) נקברה אף היא באותו בית קברות.
לקריאה נוספת עריכה
- צבי ניסנוב, ימי רדיפות ומאסרים, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 226–228
קישורים חיצוניים עריכה
- צבי ניסנוב, דבר, 2 במרץ 1966
- משה דוד גאון, "צבי ניסנוב", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 472–473, באתר היברובוקס
- צבי ניסנוב נפטר, דבר, 2 במרץ 1966
- צבי ניסנוב נפטר, הצופה, 2 במרץ 1966