צבי פלדמן

חייל נעדר

צביקה פלדמן (נולד ב-29 בדצמבר 1956 נעדר ב-11 ביוני 1982, כ' בסיוון ה'תשמ"ב) הוא חייל צה"ל שהוגדר כאחד משלושת הנעדרים בעקבות קרב סולטאן יעקוב בלבנון, יחד עם זכריה באומל (שגופתו הושבה בשנת 2019) ויהודה כץ.

צביקה פלדמן
אין תמונה חופשית
לידה 29 בדצמבר 1956
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נעדר 11 ביוני 1982 (בגיל 25)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי צבי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה רב-סמל רב-סמל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פלדמן הוא בנם הבכור מבין ארבעה של אברהם ופנינה. נולד בתל אביב. אביו עלה מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו עלתה לישראל ממרוקו. הוא קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח בשואה. לאחר שירותו בחיל השריון עבד כמדריך טבע לתלמידי בתי ספר תיכוניים. פלדמן תכנן ללמוד באוניברסיטה והתקבל לסמסטר הסתיו. במקביל תכננו פלדמן וחברתו להינשא.

קרב סולטאן יעקובעריכה

  ערך מורחב – קרב סולטאן יעקוב

כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה, הצטרף צבי לחבריו שם, ולחם בטנק יחד עם מפקד הטנק חזי שי וזכריה באומל ששימש כנהג הטנק. הוא נשלח לקרב סולטאן יעקוב, ב-11 ביוני 1982 עשרה ימים בלבד לפני מועד שחרורו מהצבא. בקרב שנערך מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 20 חיילים ישראלים ורבים נפצעו, לאחר שכוח צה"ל נקלע לתוך מתחם סורי גדול, וחולץ בקושי בסיוע ארטילרי כבד תוך שהוא משאיר מאחוריו מספר כלי רק"מ פגועים. בסיום הקרב, שישה חיילים הוכרזו נעדרים. מתוכם היו שני שבויים, שהוחזרו מאוחר יותר בחילופי שבויים, והרוג אחד - מפקד הטנק זוהר ליפשיץ - שגופתו הוחזרה. פלדמן, זכריה באומל ויהודה כץ נחשבו במשך שנים רבות כנעדרי קרב סולטאן יעקוב, ובשנת 2019 גופתו של באומל אותרה והובאה לישראל במרץ. גורלם של פלדמן ושל יהודה כץ לא נודע עד היום.

מאמצי החיפושעריכה

מאז הכרזתו של פלדמן כנעדר עסקו צה"ל ובני משפחתו בניסיונות שונים להשגת מידע על גורלו[1]. מנגד, על פי אגף המודיעין של צה"ל, מי שהחזיקו בנעדרים ובמידע על גורלם היו גורמים פלסטינים בסוריה, בהכוונת אש"ף ומנהיגו באותו עת, יאסר ערפאת, יחד עם סגנו לעניינים צבאים אבו ג'יהאד, שהוביל מאמץ הסתרה והונאה על מנת להקשות על צה"ל להשיג מידע על גורלו של פלדמן[2].

בשנת 2004 החליט הרב הראשי הצבאי ישראל וייס להכריז על שלושת הנעדרים כ"חללים שמקום קבורתם לא נודע", אולם בעקבות מאבק המשפחות נמנע המהלך[3].

ב-18 בדצמבר 2010 דיווח העיתון "ג'ואיש כרוניקל" כי ברשות ממשלת בריטניה דיווח משגריר בריטניה בסוריה, איוור לוקאס, שכלל עדות על שביית החיילים בידי הכוחות הסוריים[4].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה