צבי שטיינמן

רבי צבי שטיינמן (1865- ה'תרכ"ה בערך, לבידובה, ליטא - ה' בשבט ה'תש"ז, 26 בינואר 1947, רחובות) היה רב רוסי וארץ ישראלי בתקופת היישוב, רבה של רחובות במשך עשרים שנה.

הרב צבי שטיינמן

קורות חייםעריכה

למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב מוולוז'ין. לאחר נישואיו היה ר"מ בישיבה בסמרגון במשך עשר שנים, ואחר כך כיהן עשרים שנה כרב העיר ניז'ני נובגורוד ברוסיה.

עלה לארץ ישראל בסיועו ידידו הראי"ה קוק בשנת ה'תרפ"ה, 1925, וכיהן שנתיים כרבה של יבנאל. בשנת ה'תרפ"ז (1927) התמנה בתיווכו של הרב קוק לרבה של רחובות, וכיהן בה עשרים שנה עד לפטירתו.

בבחירות לאספת הנבחרים ביישוב העברי ב-1944 פעל למען תנועת המזרחי[1].

נכדו הוא לוחם הלח"י אברהם לרנר, שנפצע קשה מאוד במלחמת השחרור מפגז ירדני.

לפי עדותו של לוחם הלח"י אורי וינדמן, לאורך שנות המאבק בשלטון הבריטי הרב שטיינמן ואשתו הרבנית גיטל סייעו ללוחמי לח"י ברחובות בכך שאפשרו להם להסתיר מטעני חבלה וכלי נשק של הלוחמים מתחת למיטתה של הרבנית בחדרה.

נפטר בשנת ה'תש"ז, בגיל 82. בהלווייתו השתתפו הרבנים מלצר, אונטרמן, הרצוג, עוזיאל, סרנא, טולדנו וכץ.

הניח אחריו ארבע בנות ובן. חתנו (נישא לבתו סוניה) הרב צבי יהודה מלצר שכיהן עד אז כרבה של פרדס חנה, הוכתר על ידי הרב הרצוג בלוויה כיורש את מקומו ברבנות רחובות, וכיהן אחריו כרב העיר בתקופת קום המדינה. חתן אחר היה הרב אליהו חניאל (טוסקרן), מנהל בית הספר תחכמוני בעיר. חתן נוסף שימש כשוחט בליברפול. בן ובת נוספים נותרו ברוסיה.

הרב שטיינמן הותיר אחריו כתבים תורניים רבים. לאחר פטירתו שימשה דירתו כמשרד לרבנות רחובות ולמועצה הדתית המקומית.

לקריאה נוספתעריכה

  • "שטיינמאן, צבי", אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 752
  • ישראל זיסל דבורץ (עורך), תבונה ,כרך ז, ירושלים תש"ז, עמ' צג

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.