פתיחת התפריט הראשי

צב יבשה מצוי

מין של צב יבשה, נפוץ גם בישראל
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צב יבשה מצוי (שם מדעי: Testudo graeca) הוא מין קטן של צב יבשה מסדרת הצבים החי סביב אגן הים התיכון (כולל בישראל) עם חדירה מזרחית לכיוון איראן. בניגוד לדעה הרווחת, צב היבשה המצוי הוא חיית בר מוגנת, ולקיחתו מהטבע, גידולו בבית או בחצר הם עבירה על החוק שדינה עד שנתיים מאסר[2]. למין זה מספר תת-מינים החיים בארצות שונות, ומראם שונה מתת-מין לתת-מין (בייחוד בדוגמאות שעל השריון ובגודל הגוף).

קריאת טבלת מיוןצב יבשה מצוי
Testudo graeca02.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: סאורופסידה
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבים יבשתיים
סוג: צב יבשה
מין: צב יבשה מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Testudo graeca
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Areale Testudo graeca.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של צב יבשה מצוי
צב יבשה מצוי

צב היבשה הוא מין סוליטרי, חי לבדו ומתאחד עם פרטים אחרים בעונת הרבייה לצורכי הזדווגות. הזכרים במין זה אינם טריטוריאליים. מקום חיוּתו הוא בבתי גידול שונים המתאפיינים בצמחייה מגוונת, בעיקר שיחים ובני שיח ים-תיכוניים (אלת המסטיק, סירה קוצנית, בר זית בינוני) בצפיפות לא גבוהה, עם אזורי קרקע חשופים.

שימור וגורמי סיכוןעריכה

גורמי סיכון והפרעה:

  • הרס מקום החיוּת והפיכתו לשטח בנוי או חקלאי.
  • איסוף צבים בניגוד לחוק לגידול בבתים, חצרות ופינות חי.
  • איסוף לשם מסחר.
  • פגיעה בביצי הצבים הטמונות באדמה ובמקומות חיוּתם באמצעות רכבי שטח החורגים מנסיעה בדרכים וגם הידרסות בכבישים.
  • הִתרבות עורבים, תנים וכלבים, בקרבת יישובים, המגבירים את סכנת הטריפה, במיוחד לצבים צעירים.
  • צמצום השטחים הפתוחים הטבעיים.
  • התחממות כדור הארץ שעלולה לגרום לפגיעה בכל שלבי החיים של מין זה משלב הביתה ועד פרטים בוגרים.

הפעולות הנדרשות לשימור המין בארץ:

  • שמירה על בתי-גידול טבעיים.
  • מחקרים העוסקים בבית הגידול של הצבים ובמקומות הקינון של הנקבות.
  • הגברת הפיקוח והאכיפה למניעת איסוף ומסחר.
  • הגבלת נסיעה של רכב לדרכים מוגדרות.
  • צמצום אוכלוסיות העורבים הנסמכות על יישובי האדם, וצמצום מספר הכלבים המשוטטים.
  • הגברת החינוך לשמירת טבע בבתי הספר

פגיעה באוכלוסיית הצבים בישראלעריכה

צבים רבים נאכלים מדי יום על ידי בני אדם ברחבי העולם, בעיקר צבי ים.

סיכויי ההישרדות של צבים רכים שזה עתה נולדו פחותים הרבה יותר מכיוון ששריונם רך וכל דבר עלול להרוג אותם, בין אם חיות טרף, בין אם עקב התהפכות על הגב עד שהם מתים מהתייבשות. צב היבשה נמצא איפוא בסיכון עקב גורמים שונים - שהאדם אחראי להם.

הצב כחיית מחמד לא חוקיתעריכה

צב היבשה המצוי הוא חיית בר מוגנת, ועל כן נמצא תחת הגנת החוק להכנת חיות הבר. אסור על פי חוק לגדלו בבתים, בחצרות, בגני ילדים, או בכל מסגרת אחרת שאינה פינת חי או גן חיות מורשה עם היתר מרשות הטבע והגנים. המנהג הנפוץ בארץ של לקיחת צבים מהטבע והחזקתם בבתים וחצרות הוא אחד הגורמים המרכזיים להיעלמותו ההדרגתית של מין זה מנופי ארץ ישראל. עשרות אלפי צבים גדלים בפינות חי ובבתים וזאת משום שניתן לגדלו יחסית בקלות כל עוד דואגים לו למזון של ירקות, מסתורים בהם יוכל להסתתר ומצע הולם כמו אדמת גינה. עם זאת, פירות אינם מתאימים לתזונה של צב היבשה המצוי, וצבים שגדלו בבתים ואכלו מזון לא הולם סובלים לרוב מבעיות בריאות קשות, שבמקרים רבים מובילים לרככת ועיוותים קשים בשריון.גם החזקתם בתוך מבנים סגורים ללא חשיפה לקרינת UV פוגעת בהם ויש להוציאם להתחחמות וקליטת UV בשטח לא בנוי. צבים במצב זה צריכים טיפול רפואי, ולעיתים קרובות מאבדים לחלוטין את יכולתם לשרוד בטבע.

רבייהעריכה

הצבים מזדווגים בשתי עונות: בסתיו לקראת אוקטובר ואז הנקבה שומרת את הזרע ואינה מפרה את הביצים. עונה עיקרית נוספת באביב שלאחר מכן הנקבה מתחילה לחפש מקום לבניית הקן וההטלה. הנקבה מטילה 1–3 מחזורי הטלה. בכל תטולה 3–5 ביצים. לאחר ההטלה, הנקבה מכסה את הביצים בקרקע. לאחר 3 חודשים נסדקת הביצה, והצבים הקטנים מגיחים ממנה. הצבים הקטנים נוהגים לאכול את החול שסביבם, ויש פרשנויות שונות הגורסות שאכילת החול מספקת לצבים ארוחה של חד-תאים שהם זקוקים להם.

ביצי הצבים, בשונה מביצי עופות, ממוקמות באדמה ואינן זזות, היפוך של ביצת צב תגרום לעובר שבביצה למות, לכן חשוב לדעת לא לשנות את תנוחת הביצה.

לכול צב סביבת מחיה קבועה, והוא שב ופוקד את אותם מקומות קבועים.

קביעת הזוויג (זכר או נקבה) בצבי יבשהעריכה

לצבי היבשה כמו גם לצבים ימיים אין כרומוזומי מין. קביעת הזוויג שלהם נקבעת בשלב העוברי, בערך לאחר כחודש משלב ההטלה במנגנון הנקרא (TSD (Temperature dependent sex determination. התפתחות הגונדות: שחלות (לנקבות) או אשכים (לזכרים) תלויה בטמפרטורה בה הביצים מתפתחות. בתנאי מעבדה קבועים עבור המין צב יבשה מצוי בטמפרטורה מעל 31.8 מעלות צלזיוס יתפחו בעיקר נקבות ובטמפרטורת דגירה קבועה של 29 מעלות צלזיוס יתפתחו בעיקר זכרים. בטמפרטורה 30.5 מעלות צלזיוס יחס הזוויגים שווה.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צב יבשה מצוי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צב יבשה מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Nevo.co.il, www.nevo.co.il