פתיחת התפריט הראשי

צב יבשה מצוי

מין של צב יבשה, נפוץ גם בישראל
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צב יבשה מצוי או צב יבשה ים-תיכוני (שם מדעי: Testudo graeca) הוא מין קטן של צב יבשה מסדרת הצבים החי באגן הים התיכון (כולל בישראל) ומכאן שמו. בניגוד לדעה הרווחת, צב היבשה המצוי הוא חיית בר מוגנת, ולקיחתו מהטבע, גידולו בבית או בחצר הם עבירה על החוק שדינה עד שנתיים מאסר[2]. למין זה מספר תת-מינים החיים בארצות שונות, ומראם שונה מתת-מין לתת-מין (בייחוד בדוגמאות שעל השריון).

קריאת טבלת מיוןצב יבשה מצוי
Testudo graeca02.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: סאורופסידה
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבים יבשתיים
סוג: צב יבשה
מין: צב יבשה מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Testudo graeca
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Areale Testudo graeca.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של צב יבשה מצוי
צב יבשה מצוי

מקום חיוּתו הוא בבתי גידול שונים המתאפיינים בצמחייה מגוונת ובצפיפות שונה של הצומח.

תוכן עניינים

שימור וגורמי סיכוןעריכה

גורמי סיכון והפרעה:

  • הרס מקום החיוּת והפיכתו לשטח בנוי או חקלאי.
  • איסוף צבים בניגוד לחוק לגידול בבתים, חצרות ופינות חי.
  • איסוף לשם מסחר.
  • פגיעה בביצי הצבים הטמונות באדמה ובמקומות חיוּתם באמצעות רכבי שטח החורגים מנסיעה בדרכים.
  • הִתרבות עורבים וכלבים בקרבת יישובים, המגבירים את סכנת הטריפה, במיוחד לצבים צעירים.
  • צמצום השטחים הפתוחים הטבעיים.

הפעולות הנדרשות לשימור המין בארץ:

  • שמירה על בתי-גידול טבעיים.
  • הגברת הפיקוח והאכיפה למניעת איסוף ומסחר.
  • הגבלת נסיעה של רכב לדרכים מוגדרות.
  • צמצום אוכלוסיות העורבים הנסמכות על יישובי האדם, וצמצום מספר הכלבים המשוטטים.

פגיעה באוכלוסיית הצבים בישראלעריכה

צבים רבים נאכלים מדי יום על ידי בני אדם ברחבי העולם, בעיקר צבי ים.

סיכויי ההישרדות של צבים רכים שזה עתה נולדו פחותים הרבה יותר מכיוון ששריונם רך וכל דבר עלול להרוג אותם, בין אם חיות טרף, בין אם עקב התהפכות על הגב עד שהם מתים מהתייבשות, ובין אם מטיילי היער דורכים עליהם או שהם נמעכים בתוצאה מאבנים שנופלות עליהם (עקב התדרדרות או מטיילים שמשליכים אבנים). צב היבשה נמצא איפוא בסכנת הכחדה עקב גורמים שונים - שהאדם אחראי להם.

הצב כחיית מחמד לא חוקיתעריכה

צב היבשה המצוי הוא חיית בר מוגנת, ועל כן נמצא תחת הגנת החוק להכנת חיות הבר. אסור על פי חוק לגדלו בבתים, בחצרות, בגני ילדים, או בכל מסגרת אחרת שאינה פינת חי או גן חיות מורשה עם היתר מרשות הטבע והגנים. המנהג הנפוץ בארץ של לקיחת צבים מהטבע וכליאתם בבתי וחצרות הוא אחד הגורמים המרכזיים להיעלמותו ההדרגתית של מין זה מנופי ארץ ישראל. עשרות אלפי צבים גדלים בפינות חי ובבתים וזאת משום שניתן להחזיק צב כזה בחיים גם גם בתנאים קשים ללא מזון ומים. עם זאת, ירקות ופירות אינם מתאימים לתזונה של צב היבשה המצוי, וצבים שגדלו בבתי ואכלו מזון לא הולם סובלים לרוב מבעיות בריאות קשות, שבמקרים רבים מובילים לרככת ועיוותים קשים בשריון. צבים במצב זה צריכים טיפול רפואי, ולעיתים קרובות מאבדים לחלוטין את יכולתם לשרוד בטבע.

רבייהעריכה

ארבעה חודשים לאחר הזדווגות, הנקבה מטילה 1–3 מחזורי הטלה (פעם בחודש). בכל הטלה 3–5 ביצים. לאחר ההטלה, הנקבה מכסה את הביצים בחול. לאחר 4 חודשים נסדקת הביצה, והצבים הקטנים יוצאים ממנה. הצבים הקטנים נוהגים לאכול את החול שסביבם, ויש פרשנויות שונות הגורסות שאכילת החול מספקת לצבים ארוחה של חד-תאים שהם זקוקים להם.

ביצי הצבים, בשונה מביצי עופות, ממוקמות באדמה ואינן זזות, היפוך של ביצת צב תגרום לעובר שבביצה למות, לכן חשוב לדעת לא לשנות את תנוחת הביצה.

לכול צב סביבת מחיה קבועה, והוא שב ופוקד את אותם מקומות קבועים.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צב יבשה מצוי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צב יבשה מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Nevo.co.il, www.nevo.co.il