צדקיהו הרכבי
צדקיהו הרכבי (כ"ח באייר ה'תרנ"ו, 11 במאי 1896 - י' בתשרי ה'תש"ח, 24 בספטמבר 1947) היה איש ציבור ומשפטן בכיר ביישוב.
לידה |
11 במאי 1896 בת שלמה, ישראל ![]() |
---|---|
פטירה |
24 בספטמבר 1947 (בגיל 51) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) ![]() |
מדינה |
פלשתינה (א"י) ![]() |
השכלה |
אוניברסיטת דמשק ![]() |
תקופת כהונה |
? – 24 בספטמבר 1947 ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 24 בספטמבר 1947 ![]() |
צאצאים |
יהושפט הרכבי ![]() |
![]() ![]() |

ביוגרפיהעריכה
נולד בבת שלמה לשרה בת ר' שאול יהודה שהיה דיין בסטולוביץ, ולר' מאיר הרכבי[1] שהיה מחלוצי ההתיישבות היהודית באזור שנקרא באותה תקופה "שומרון"[2] ובגליל התחתון. למד בירושלים וביבנאל, בחטיבת הביניים של בית הספר המוסלמי בירושלים ובתיכון בדמשק.
את לימודי המשפטים שלו עשה בדמשק ולאחר שהוסמך, שב לארץ ישראל ועסק כמורה לבנות בפתח תקווה. במקביל השתתף בעריכת כתב העת "האחדות" של י. ח. ברנר.
לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה החל לעבוד כפקיד הממשל הצבאי וכמזכיר ראשי ונוטריון בבית המשפט המחוזי בטבריה ובצפת. בהמשך התמנה להיות התובע הכללי בחיפה, כשופט שלום בתל אביב, ולבסוף - ב-1935 - כרשם בית הדין המחוזי בתל אביב. הוא היה היהודי הראשון שהחזיק בתפקידים אלו במערכת השיפוט של המנדט הבריטי בארץ ישראל.
במקביל לתפקידיו הציבוריים היה אספן אמנות וספרייתו בת עשרת אלפים הכרכים התפרסמה.
הוא נפטר בפתאומיות מהתקף לב ביום הכיפורים של שנת ה'תש"ח, 1947. השאיר אחריו את רעייתו חיה, מפעילות ויצו בתל אביב, ושלושה בנים: אלוף יהושפט הרכבי, מאיר (איריק) שנפל במלחמת העצמאות, ונועם.
הוא נקבר בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות הישן בתל אביב.
לקריאה נוספתעריכה
- 'הרכבי, צדקיהו', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 186. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצונייםעריכה
- דוד תדהר (עורך), "צדקיהו הרכבי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 505
- צדקיהו הרכבי, דבר, 25 בספטמבר 1947
- השופט צדקיהו הרכבי, הצופה, 25 בספטמבר 1947
- דרכו האחרונה של השופט צ. הרכבי, הצופה, 26 בספטמבר 1947
הערות שולייםעריכה
- ^ עליו ראו: אמונה וביטחון, 17 באפריל 2022, באתר המגזין "עולם קטן".
- ^ אזור המושבות בדרום הכרמל נקרא בפי מתיישביו 'השומרון'.