צדקיהו הרכבי

שופט ארצישראלי (1896–1947)

צדקיהו הרכבי (כ"ח באייר ה'תרנ"ו, 11 במאי 1896 - י' בתשרי ה'תש"ח, 24 בספטמבר 1947) היה איש ציבור ומשפטן בכיר ביישוב.

צדקיהו הרכבי
אין תמונה חופשית
לידה 11 במאי 1896
בת שלמה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בספטמבר 1947 (בגיל 51)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת דמשק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה ? – 24 בספטמבר 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בספטמבר 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
השופט צדקיהו הרכבי עם הצייר משה מטוס באביב 1947 זמן קצר לפני נסיעתו של האחרון לאמריקה

ביוגרפיהעריכה

נולד בבת שלמה לשרה בת ר' שאול יהודה שהיה דיין בסטולוביץ, ולר' מאיר הרכבי[1] שהיה מחלוצי ההתיישבות היהודית באזור שנקרא באותה תקופה "שומרון"[2] ובגליל התחתון. למד בירושלים וביבנאל, בחטיבת הביניים של בית הספר המוסלמי בירושלים ובתיכון בדמשק.

את לימודי המשפטים שלו עשה בדמשק ולאחר שהוסמך, שב לארץ ישראל ועסק כמורה לבנות בפתח תקווה. במקביל השתתף בעריכת כתב העת "האחדות" של י. ח. ברנר.

לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה החל לעבוד כפקיד הממשל הצבאי וכמזכיר ראשי ונוטריון בבית המשפט המחוזי בטבריה ובצפת. בהמשך התמנה להיות התובע הכללי בחיפה, כשופט שלום בתל אביב, ולבסוף - ב-1935 - כרשם בית הדין המחוזי בתל אביב. הוא היה היהודי הראשון שהחזיק בתפקידים אלו במערכת השיפוט של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

במקביל לתפקידיו הציבוריים היה אספן אמנות וספרייתו בת עשרת אלפים הכרכים התפרסמה.

הוא נפטר בפתאומיות מהתקף לב ביום הכיפורים של שנת ה'תש"ח, 1947. השאיר אחריו את רעייתו חיה, מפעילות ויצו בתל אביב, ושלושה בנים: אלוף יהושפט הרכבי, מאיר (איריק) שנפל במלחמת העצמאות, ונועם.

הוא נקבר בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות הישן בתל אביב.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צדקיהו הרכבי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עליו ראו: אמונה וביטחון, 17 באפריל 2022, באתר המגזין "עולם קטן".
  2. ^ אזור המושבות בדרום הכרמל נקרא בפי מתיישביו 'השומרון'.