צוואתו של עבד אל-בהאא
צוואתו של עבד אל-בהאא היא מסמך אותו כתב עבד אל-בהאא, אחד ממנהיגיה של הדת הבהאית, לפני מותו בשנת 1921.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | עבד אל-בהאא |
| שפת המקור | פרסית |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
פלשתינה (א"י)  |
| תאריך הוצאה |
3 בינואר 1922 |
| תאריך הופעה ראשונה | 1922 |
  | |
מותו של עבד אל-בהאא עריכה
ב-28 בנובמבר 1921 נפטר עבד אל-בהאא. בסוף ימיו, זכה עבד אל-בהאא לראות את התרחבותה של הדת הבהאית ברחבי העולם. בהלווייתו השתתפו אלפי מאמינים המשתייכים לזרמים דתיים שונים, וזאת כאות הערכה על שפעל לקדם את אחדות האנושות. קברו של עבד אל-בהאא נמצא באחד מחדרי מקדש הבאב שעל הר הכרמל.
תוכן הצוואה עריכה
צוואתו של עבד אל-בהאא מחולקת לשלושה חלקים.[1]
בחלק הראשון, עבד אל-בהאא מהלל ומשבח את האל ואת בהאא אללה. הוא מתאר את תלאותיו של בהאא אללה ואת הדרך שעבר בתור הדמות המייסדת והמנהיג הראשון של הדת הבהאאית. נוסף על כך, מדובר בצוואה על תפיסה שהייתה רווחת בקרב זרמים שונים בעולם המתייחסים לעבד אל-בהאא כאויב קטלני החותר תחת ההנהגה באותם הימים. עבד אל-בהאא מוסר למאמיניו בהמשך דבריו כי על פי ציוויו של האל, אסור למאמין להשמיע דיבה, אלא להפגין שלווה וחביבות כלפי כל אדם באשר הוא אדם. עבד אל-בהאא מבקש מהאל שיגן על מאמיניו מפני רגשות שליליים בעולם, כמו תשוקה, שנאה וקנאה. הוא ממשיך ומנחה את מאמיניו להפיץ את האמונה הבהאאית בעולם, ומתאר את הנצרות כדת ששכחה את מושג הגשמיות ומתייחסת רק לרוחניות. בהמשך דבריו, עבד אל-בהאא מסביר על כינון בית הצדק העולמי ועל מעמדם של העומדים בראשו. הוא מדגיש כי המאמינים העומדים בראש בית הצדק העולמי צריכים להיבחר על ידי כלל המאמינים. עבד אל-בהאא ממשיך ומתאר את אופן המינוי של "ידי אמונת האל" על ידי שומר האמונה ומציין כי "ידי האמונה" מחויבים לסור למרותו של האחרון.[2]
את החלק השני של צוואתו, עבד אל-בהאא פותח בשבח והודיה לאל על שהיה לצידו לאורך הדרך וסייע לו להתמודד בקשיים מול אויביו השונים. הוא מציין כי האל יודע הכל על מאמיניו ועל כלל בני האדם, ומבקש מהאל שלא יזכור לבני האדם את אכזריותם ומעשיהם השגויים, כיוון שאינם יודעים מה הם עושים. עבד אל-בהאא חוזר להתייחס לעניין בית הצדק העולמי בכך שהוא מסביר כי על כל אדם לפנות אל הספר הקדוש, וכי מה שלא כתוב בספר הקדוש חייב להיות מופנה אל בית הצדק העולמי. הוא ממשיך ומסביר כי כל מה שמחליטים חברי בית הצדק העולמי שווה בחשיבותו לדברים הכתובים בספר הקדוש, וכי יש להם סמכות גם לבטל חוקים אם איבדו את הרלוונטיות שלהם. בהמשך, עבד אל-בהאא מבקש להזהיר את מאמיניו מפני מירזא מוחמד עלי, אחיו של עבד אל-בהאא, אשר ניסה לרשת את אביו, בהאא אללה, ומשניסיון זה כשל, החל בניסיון לחבל באמונה הבהאאית. הוא ממשיך ומבקש ממאמיניו שיעמדו על המשמר ויראו שאין בוגדים או כופרים בתוך הדת.[3]
בחלק השלישי והאחרון, עבד אל-בהאא מתאר כמה מהתלאות שעבר בחייו וחוזר להזכיר את הסבל שעבר בהאא אללה. הוא מבקש ממאמיניו להתנער מהכופרים והבוגדים ולהפיץ את האמונה הבהאאית בעולם. לבסוף, הוא מכתיר בחלק זה את נכדו שוגי אפנדי ליורשו.[4]
הערות שוליים עריכה