צוות 6 של אריות הים

הקבוצה לפיתוח לוחמה ימית מיוחדת ((באנגלית: Naval Special Warfare Development group - DEVGRU) הידועה בכינויה צוות 6 של יחידת אריות הים[1]אנגלית: SEAL Team Six / ST6) היא יחידת עילית בכוחות המבצעים המיוחדים של ארצות הברית. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת קולונל.

היחידה מהווה את המרכיב הימי בפיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים (JSOC) לצד המרכיב היבשתי - כוח דלתא, והמרכיב האווירי - טייסת טקטית מיוחדת (STS) ה-24.

למרות שייעודה המקורי הוא לוחמה בטרור ימי, היחידה מבצעת מבצעים מיוחדים בעיקר נגד יעדים בעלי ערך גבוה (HVU) ומשימות בשיתוף עם סוכנות הביון המרכזית.[2]

המקבילה בישראל ליחידה זו היא שייטת 13

היסטוריהעריכה

כמעט כל המידע אודות היחידה מסווג מאוד ופרטים אודות משימות או פעולות ספציפיות בדרך כלל אינם זמינים בפומבי. היחידה ממוקמת במתחם סגור ומבודד בבסיס ליטל קריק, וירג'יניה. המתקן הוא מהמתקדמים מסוגו בעולם, וכולל מתקני אימונים רבים ומגוונים המאפשרים דימוי של תרחישים מגוונים.

היחידה הוקמה בעקבות כישלון מבצע מבצע טופר העיט (eagle claw) לחילוץ בני הערובה האמריקנים מאיראן ב־1979, ריצ'רד מרסינקו שהיה אחד משני נציגים של חיל הים האמריקני בצוות חשיבה של המטה הכללי (TAT-Terrorist Action Team צוות הפעולה הטרוריסטי) שמטרתו הייתה לפתח תוכנית לשחרור בני הערובה, הופקד בעקבות האסון על הקמת יחידה חדשה שיועדה להתמחות בהשתלטות וחילוץ בני ערובה.[3]

באותה עת (1980) כבר היו קיימות שתי קבוצות SEALs אחרות (צוותים 1 ו־2) מרסינקו כינה את היחידה החדשה שלו בשם צוות SEAL 6 כדי לבלבל את המודיעין הסובייטי לגבי מספר צוותי ה־SEALs הקיימים בפועל. לוחמי הצוות הראשון אותרו ונבחרו על ידי מרסינקו מקרב צוותי ה־SEAL ובתוך זמן קצר השיגה היחידה כשירות ייחודית והעמידה את עצמה בשורה אחת עם כוח דלתא של צבא היבשה. מרסינקו החזיק בפיקוד על היחידה במשך שלוש שנים, (מ־1980 עד 1983). השנים הראשונות מאופיינות לדברי לוחמי היחידה בתחושת כאוס בכל הקשור לבטיחות ונהלים. ליחידה הצעירה זרמו אמצעי לחימה חדישים ותקציבי עתק ולוחמיה הצעירים השתוללו יחד עם מפקדם ללא מעצורים. הלוחמים נהגו להסתובב עם שיער ארוך וזקנים בלתי מגולחים בניגוד לתקנות הצי, לשתות ולהשתכר ולהשתתף בקטטות המוניות.

על רקע זה החליט פיקוד הצי בשנת 1987, לסגור את צוות שש ולהקים במקומו יחידה חדשה בשם "קבוצת הפיתוח המיוחדת Warfare Development Group" או בקיצור DEVGRU.[4]

מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 פעילות היחידה התרחבה משמעותית במסגרת המלחמה בטרור.[5] במהלך 2002, חודשים בודדים אחרי הפלישה לאפגניסטן, נמלטו מרבית לוחמיו של בן לאדן מאזור מערות טורה בורה לפקיסטן ורק לעיתים נדירות יצא לקבוצה להילחם בקרבות יזומים מולם. היה נדמה שהאויב שעמו נדרשו להתמודד - נעלם ברובו. באותה עת נאסר על לוחמי הצוות לרדוף אחרי אנשי הטליבאן ואל־קאעידה אל תוך שטח פקיסטן. לוחמי היחידה, שברובם ישבו בבסיס חיל האוויר בגראם שבפרברי קאבול, הרגישו מתוסכלים. על הסי־איי־אי לא הוטלו מגבלות כאלה ולכן התחילה היחידה לעבוד עם סוכנות הביון המרכזית תחת אישורי הקרב הנרחבים יותר שלה. המשימות, חלק מ-"תוכנית אומגה"[6], אפשרו לאריות הים להוציא לפועל "פעולות בנות הכחשה" נגד הטליבאן ונגד אנשי מיליציות אחרות בפקיסטן. במערכה באפגניסטן התרכזה "תוכנית אומגה" בעיקר בהפעלת הפאשטונים האפגאנים למשימות ריגול בקרב השבטים בפקיסטן ולעבודה עם המיליציות האפגניות שהוכשרו על ידי ה־CIA.

היחידה שנשלחה במקור לאפגניסטן ולעיראק כדי ללכוד את מנהיגי אל־קאעדה ולבצע מבצעים מיוחדים בלבד, מצאה את עצמה בפועל מנהלת במשך שנים קרבות פנים אל פנים כנגד אנשי טליבאן מהדרג הבינוני והנמוך[7] במסגרת זו גם סבלה משיעור אבדות גבוה יחסית. האסון הגדול ביותר בתולדותיה (שהוא גם האסון בו נהרגו המספר הגדול ביותר של חיילים אמריקנים יחד במהלך השהות באפגניסטן) אירע בעת התרסקות מסוק מסוג צ'ינוק כתוצאה מירי רקטה של לוחמי טליבאן ב־6 באוגוסט 2011, ובמהלכו נהרגו 38 לוחמים אמריקנים ואפגנים (שמתוכם 15 היו שייכים לפלגה הזהובה של צוות 6).[8] אסון אווירי נוסף אשר נגרם בנסיבות דומות בשנת 2005 הביא למותם של כ־19 אנשי צבא אמריקנים (ובהם לוחמים מצוות 1, 2 ו־10 של ה־SEALs) ומתועד בסרט ההוליוודי "השורד האחרון".

משימותעריכה

מבנה היחידה[9]עריכה

היחידה מונה כמה מאות לוחמים השייכים לכוח הפשיטה, וכ־1,500 תומכי לחימה. פלגות המבצעים ביחידה מחולקות על פי צבעים:

  • הפלגה האדומה (פשיטה)
  • הפלגה הזהובה (פשיטה)
  • הפלגה הכחולה (פשיטה)
  • הפלגה הכסופה (פשיטה)
  • הפלגה השחורה (סיור מיוחד)
  • הפלגה האפורה (צוותי ניוד, צוללנים)
  • הצוות הירוק (אימונים והדרכה)

כל פלגה מתחלקת לשלושה מחלקות פשיטה, ומחלקות אלה מחולקות לצוותי לוחמים המכונים "פושטים" (Assaulters).

לכל פלגה יש גם כינוי מסוים. למשל: ה"אבירים" של הפלגה הזהובה, ה"אינדיאנים" של הפלגה אדומה, "הוויקינגים" של הפלגה האפורה, וה"פיראטים" של הפלגה הכחולה. פלגות הלחימה נתמכות גם על ידי מגוון רחב של אנשי תמיכה, כולל מומחי מודיעין וסייבר, חבלנים, מפעילי כלבים, ומומחים טקטיים מהטייסת הטקטקית המיוחדת ה-24.

על פי דו"ח ה־GAO על כוחות מבצעים מיוחדים משנת 2014, DEVGRU ביצעו בסך הכל 1,787 פעילויות, כאשר מתוכם 1,342 היו צבאיות ו־445 אזרחיות.

השתתפות במערכות/מלחמותעריכה

מבצעי פעולה ישירהעריכה

מבצעי תמיכה בכוחות, בניית אומה, ייעוץ ופעולה עקיפהעריכה

על פי מקורות שונים צוותי יחידות עילית אמריקנים ובייחוד st 6 ויחידת דלתא פעילים מאוד בשנים האחרונות בסוג זה של מבצעים, כך למשל פורסמה עבודתם של צוותי SEAL בלתי מזוהים בקרב הלוחמים הכורדים בסביבות קובאני במסגרת מבצע "Inherent Resolve" והמערכה בעיראק כנגד isis, יש לפחות 100 לוחמי SEALs וכוחות מיוחדים נוספים (כוח המשימה "טריידנט") המייעצים ומסייעים בלחימה לצבא ולכוחות הביטחון העיראקיים ולכוחות הפשמרגה הכורדיים במאבק כנגד דאעש בצפון עיראק, ב־3 במאי 2016, קצין ה־SEALs‏ 1Class צ'ארלס קיטינג נהרג על ידי אש ISIS ליד העיר תל Skuf במהלך תקיפה ISIS על עמדת פשמרגה. הוא היה חבר בכוח תגובה מהיר של 20 איש (QRF) שנשלח לסייע זמנית לפשמרגה.[11]

כמו כן על פי מקורות שונים, משנת 2012–2014 ביצעו הכו"מ האמריקנים כ־500 אימוני לחימה משולבים עם כ77 כוחות זרים ברחבי העולם במסגרת מה שהם מכנים (Joint Combined Exchange Training (JCET.[12]

מבצעי חילוץ בני ערובהעריכה

  • מאז 2001 ניסה st6 לבצע כעשר פעולות חילוץ בני ערובה לפחות, שביניהן היו כמה הצלחות מהוללות וכמה כישלונות מרים. בדרך כלל, אריות הים הרגו את רוב השובים.
  • בשנת 2003, סייעו לוחמי הצוות לחלץ את טר"שית ג'סיקה לינץ', שנפצעה בימים הראשונים של מלחמת עיראק, נפלה בשבי והוחזקה בבית חולים.
  • בשנת 2009, קפצו חברי הצוות ממטוסי מטען אל האוקיינוס ההודי עם סירות תקיפה מיוחדות כדי להציל את ריצ'רד פיליפס, הקברניט של ספינת מכולות שנחטפה על ידי פיראטים סומלים (המבצע מתועד באחד משלבי משחק המחשב Medal of Honor: Warfighter).
  • בשנת 2010, נערך ניסיון חילוץ כושל במהלכו נהרגה לינדה נורגרוב, בריטית בת 36 שעבדה בארגון הומניטרי והוחזקה על ידי הטליבאן.
  • בשנת 2012, בפעולת חילוץ שנערכה באחד מלילות דצמבר הצליחה היחידה להציל את הרופא האמריקאי פיליפ ג'וזף, אך במחיר מותו של אחד מלוחמיה.
  • 25 בינואר 2012: חילוץ שני עובדי סיוע, אמריקנית ודני, בסומליה משבי הפיראטים.

כוח משימה 88/145עריכה

בעקבות הפלת משטרו של סדאם חוסיין בעיראק, 2003 הוקצתה פלגה של ה־st6 ליחידה משותפת שהוקמה אד הוק עם בריטניה לטובת הוצאת מבצעים מיוחדים בעיראק, הידועה ככוח המשימה 145 בסופו של דבר שונה שמה ל־TF-88, הכוח הזה כלל:

  • TF שחור – מורכב מ־SASER SAS, וכמה מפעילי SBS.
  • TF כחול – מורכב מיחידת DEVGRU - צוות 6 של ה־SEALs.
  • TF ירוק – יחידה מבצעית מיוחדת - של "כוח דלתא"
  • TF כתום – יחידת מודיעין אותות משולבת בריטית/אמריקנית.

כמו כן אלמנטים של חטיבת הטייסת המיוחדת ה־160 (SOAR), טייסת הטקטיקה המיוחדת ה־24 של ארצות הברית, מטוסים מטייסות חיל האוויר המלכותי ה־7 וה־47, סיפקו תמיכה אווירית מיוחדת ל־TF-88. על פי הערכות, צוותי המודיעין הצבאי של ארצות הברית, לצד קבוצת התמיכה המשותפת של בריטניה, מרכיבים של MI6 ו־SRR, נקשרו לחיל המשימה כדי לספק תמיכה מודיעינית.

התפקיד העיקרי של TF-88 היה לצוד את בכירי אל־קאעידה הפועלים בעיראק.

לכוח המשימה היו מספר הצלחות, כולל הריגתו של אל־זרקאוי. בתגובה על חטיפה של אזרחים מערביים, הסמכות של TF-88 הורחבה כדי לכלול מענה נגד האיום הזה.

אמל"ח ושיטות לחימה[13]עריכה

  • היחידה עושה שימוש במגוון רחב של כלי רכב וטיס כגון אופנועים, רכבי שטח, סירות מהירות, מצנחי רחיפה ושימוש רב במסוקי בלק הוק (גם מיוחדים ומושקטים) ובמטוסי תובלת סער אוספרי v22 וקבלת סיוע אווירי צמוד כולל באש קרובה מטייסת המבצעים המיוחדים האמריקנית (ה־160)
 
לוחמי Navy SEALs (לא מזוהים) וכלב תקיפה (K9)
  • לוחמי היחידה עושים שימוש בבגדים אזרחים (או חלקי לבוש כאלה) לטובת טשטוש האפיון והזיהוי המיידי שלהם וכן למטרת השתלבות בקרב אוכלוסייה.
  • נעשה שימוש בנשק ובכלי רכב מקומיים (טנדרים של טויוטה למשל) והתאמתם/שיפורם לטובת משימות הכו"מ (מערכות קשר לוויני, כוונות אופטיות על כלי נשק מזרחיים, מצייני לייזר ועוד) ועוד כלי נשק רבים כגון‏ M4, MP7, SCAR, BENELLI M4, SR25, MP5, M203, M249, M60, מקמילן TAC 338, מקמילן TAC 50, טיל לאו


נעשה שיתוף פעולה עם גורמי כוח מדינתיים או אזוריים יצירת בריתות וקואליציות מקומיות, תיאום והובלת מתקפות גדולות.

  • חימוש/אימון וסיוע באש ובתצפית למקומיים
  • שימוש בכלבים, במל"טים, ובנשק מדויק לטובת איתור ספציפי של האויב והימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים.
  • שיתוף פעולה עם סוכנויות מודיעין של מדינת המוצא ושל מדינות נוספות.

פעולות ממושכות תוך שהייה ארוכה בשטח למבצעים שקטים או חדירות קצרות למבצעים אלימים.

היחידה בתרבות הפופולריתעריכה

כמה מלוחמי היחידה החשאית הזו התפרסמו ועוררו בכך דיון ציבורי[14] כאשר פרסמו את מעלליה.

עם זאת דווקא מייסד היחידה ריצ'רד מרסינקו היה הראשון שכתב עליה כבר בשנת 1992 את ספרו השנוי במחלוקת "Rogue Warrior" (לוחם זדוני)[15]

מאז מבצע החיסול המוצלח של בין לאדן שהעלה את קרנה של היחידה בין לילה העיסוק הציבורי בה גבר בכל העולם, לוחם היחידה מאט ביסונט כתב תחת שם העט מארק אוון שני ספרים על השירות כלוחם וכמפקד צוות ביחידה: אין יום קל ("No easy day") אודות חלקו במבצע לחיסולו של בן לאדן ולא גיבור ("no hero") אודות שירותו בצוות 6.

הווארד וייסדין (Howard E. Wasdin), לוחם עבר נוסף ששירת ביחידה בתחילת שנות ה־90, כתב גם הוא ספר ("SEAL Team Six") על חוויות הלחימה שלו בעיקר מפעילות צוותו במוגדישו במסגרת כוח המשימה "רינג'ר" במבצע שהתפרסם מאוד בעקבות הספר (התרסקות במוגדישו) וסרט הקולנוע ההוליוודי בלאק הוק דאון שנעשו אודות יום הקרב העקוב מדם שהתרחש במוגדישו ב־1993 ושבמהלכו נהרגו ונפצעו מספר רב של חיילים אמריקנים (וכן התרסקו שני מסוקי UH-60 בלק הוק).

שערוריה נוספת אירעה סביב יציאתו לאור של משחק המחשב Medal of Honor: Warfighter שעוסק בפעילות היחידה, לאחר שהתברר שכמה מלוחמי היחידה הצטרפו להפקתו כדי לסייע באותנטיות שלו. ואגב כך הואשמו במעילה בחוזה הלוחם שלהם בצי האמריקני ובכך שחשפו שיטות לחימה ייחודיות של הצוות.

ב־2017 יצאו לאקרנים הסדרות:"Seal Team" של רשת CBS, ו-"SIX" של ערוץ ההיסטוריה, שעוסקות בעלילות של צוות מהיחידה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צוות 6 של אריות הים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשנת 2010 שינה משרד ההגנה את יעוד ה-DEVGRU. למרות שינויי השם הרשמי, "SEAL Team Six" נותר השם המוכר ביותר של היחידה.
  2. ^ "FACT BOOK: united states special operations command". "USSOCOM" public affairs. 2013. 
  3. ^ Katz M Samuel., U.S. Navy SEALs: America's Toughest Commandos,, Concord publications, 1995
  4. ^ Fred j pushies ., the complete book of u.s special opretions forces, st paul, 2004
  5. ^ Shamir Eitan & Ben-ari Eyal, the rise of special operations forces:generalized specialization,boundary spanning and military autonomy, journal of strategic studies, 2016
  6. ^ "תוכנית אומגה" התבססה על "תוכנית פניקס" מתקופת מלחמת וייטנאם, כאשר הסי־איי־אי (CIA) וכוחות מיוחדים אחרים ערכו מבצעים עצמאיים וביצעו התנקשויות בניסיון לפרק את רשתות לוחמי הווייטקונג.
  7. ^ Naylor, Mark Mazzetti, Nicholas Kulish, Christopher Drew, Serge F. Kovaleski, Sean D.; Ismay, John (6 ביוני 2015). "SEAL Team 6: A Secret History of Quiet Killings and Blurred Lines". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2017. 
  8. ^ ראו 2011 Chinook shootdown in Afghanistan
  9. ^ מארק אוון, לא גיבור, כתר, 2015
  10. ^ Arkin, William M.; Dilanian, Ken; Windrem, Robert (3 בפברואר 2017). "What went wrong? Inside Sunday's raid in Yemen by Navy SEALs". NBC News. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2017. 
  11. ^ 1 2 https://www.facebook.com/tgibbonsneffU.S. Special Operations forces conduct helicopter raid in Somalia, Washington Post
  12. ^ ראו Joint Combined Exchange Training
  13. ^ Mathieson Greg, u.s navy seals book, NSW Publications, 2015
  14. ^ Crowell Forrest S,
    navy seals gone wild : publicity, fame, and the loss of the quit professional, California naval postgraduate school Monterey, 2015
  15. ^ Marcinko, Richard, . Rogue Warrior ., New York: Pocket Books, (1992), ISBN 0-671-79593-7