צורן (יישוב קהילתי)

יישוב בישראל

צורן הוא חלק מהמועצה המקומית המאוחדת קדימה-צורן, והוקם בתחילה כחלק מפרויקט יישובי הכוכבים. מיקומו בשרון, מזרחית לנתניה ודרומית לכפר יונה וגאולים. היישוב נוסד כיישוב קהילתי בשנת 1992 בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן, אוכלס לראשונה בשנת 1994, הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1997 ואוחד בשנת 2003 עם המועצה המקומית קדימה לרשות אחת ומאוחדת.

צורן (יישוב קהילתי)
הכניסה ליישוב המאוחד קדימה-צורן
הכניסה ליישוב המאוחד קדימה-צורן
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב הקהילתי 9,500
קואורדינטות 32°17′16″N 34°56′39″E / 32.287858024773°N 34.944215615485°E / 32.287858024773; 34.944215615485 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכניסה לצורן
תוכנית היישוב צורן

נכון לשנת 2018 בצורן התגוררו כ-9,500 תושבים. כש-6,000 מתוכם בחלק הוותיק של צורן הכולל בעיקר קוטג'ים, ו-3,500 בשכונת "רמת אמיר" (ע"ש רס"ל אמיר בשארי שנפל במלחמת יום הכיפורים) המורכבת מבניינים בני שמונה קומות שנבנו בעשור השני של המאה ה-21.[1]

מקורות השם

עריכה

המקורות לשם היישוב מגוונים: ראשית, היישוב ממוקם על יד תל צורן, תל קטן הנמצא צפונית לו ומכונה "אום צור" [2] במפת החברה הבריטית לחקירת ארץ ישראל משנת 1880. שנית, צורן הייתה גבולה הדרומי של נחלת קיסרי, כפי שכתוב בתלמוד הירושלמי במסכת דמאי ב' ("עד היכן פונדקא דעמודא פונדקא דטיבתא עד ארץ ישראל. וצירן ודאי בקיסרין"), ובנוסף, אדמת החמרה באזור מורכבת ברובה מגרגרי קוורץ, דו-תחמוצת הצורן (צורן הוא המילה העברית לסיליקון).

חינוך

עריכה

בצורן ישנם שני בתי ספר יסודיים, לב-רן ויובלים, וחטיבת הביניים הרצוג.[3] עד שנת 2013, תלמידי חטיבת הביניים והתיכון למדו בבית הספר "רבין" בתל-מונד, אך חרף התנגדות התלמידים, החלו ללמוד בחטיבת הביניים "הרצוג" בקדימה.[דרושה הבהרה] בשנת 2016 נפתחה חטיבת ביניים בצורן בסמוך לבתי הספר היסודיים לב-רן ויובלים עם השם "הרצוג" ושם חטיבת הביניים בקדימה הוחלף ל"עודד" על שמו של עודד ראור, כשהוא משמש כבית ספר תיכון לתלמידי קדימה-צורן. תיכון חדש נפתח ושמו נקרא תיכון עודד. מעולם לא היה תיכון בשם הרצוג או בכלל תיכון בקדימה, כך ששמו לא הוחלף, אלא מלכתחילה נקרא תיכון עודד על שם עודד ראור.[3][4]

ביישוב פועלת תנועת הנוער "התנועה החדשה" בשיתוף עם תנועת "השומר החדש".[5]

ראשי המועצה

עריכה

כשהופרד היישוב מהמועצה האזורית לב השרון והפך למועצה מקומית, מונה מטעם שר הפנים אליהו סויסה כראש מועצה זמני עד לבחירות המקומיות, שנקבעו למועד לא ידוע, אך לבסוף, מונה יצחק אגסי מירושלים כראש המועצה הזמנית. הבחירות למועצה התקיימו בדצמבר 2011 ובהן זכה יוסי מלכה, שכיהן בתפקיד עד האיחוד עם קדימה. כיום (2024) קרן גרין מכהנת כראש המועצה.

המאבק נגד תחנות השידור

עריכה

צורן עלתה לכותרות בעקבות המאבק שניהלו תושבי היישוב בקרינה האלקטרומגנטית מאתר השידור "הלל" שפעל בקרבת היישוב. המשרד להגנת הסביבה, חברת "בזק" ומשרד התקשורת התנגדו להקמת היישוב כה סמוך לאתר השידור, אולם חרף כל האזהרות אוכלסה צורן החל משנת 1994. בשנת 1997, נפתחו בצורן בית ספר ומתנ"ס כ-200 מטר בלבד מן האנטנות. לרוכשי הבתים בצורן לא נמסר מידע, או שנמסר מידע מטעה על אופי האנטנות ועוצמתן. לאחר מספר שנות מאבק, בשנת 2003, החל משרד התקשורת לפרק את האנטנות ולהסירן. באתר השידור "הלל" הסמוך לצורן פעלו עוד לפני שנת 1978 שני משדרי רדיו חזקים מאוד. הראשון שידר את רשת ד' (קול ישראל בערבית) בתדר 738 קילוהרץ בהספק של 1200 קילוואט, והשני שידר את רשת א' בתדר 575 קילוהרץ בהספק 200 קילוואט,[6] כך שמתכנני היישוב הקימוהו תחת האנטנות.[7]

דגל צורן

עריכה

לצורן אין דגל רשמי, אך, בשנת 2022 נערכה הצבעה באינטרנט בשביל לבחור לצורן דגל חדש.

 
דגל צורן הלא רשמי
 
קניון רוטשטיין ברמת אמיר - צורן

נבחר דגל אבל הוא לא אושר על ידי מועצת קדימה-צורן בשל ההתייחסות לצורן כיישוב נפרד.

הדגל מייצג כמה דברים:

  • הרקע הכחול מייצג את צבעו הכחלחל של היסוד צורן (סיליקון).
  • המשולש הכתום מייצג את גבעות החמרה והפרדסים בצורן.
  • העיגול מייצג את השמש.
  • המלבן הלבן מייצג את בנייני רמת אמיר.
  • הצמח מייצג את אופיו החקלאי של היישוב.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, 2014–2020, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ ורד אשד, חדשות ארכיאולוגיות גיליון 126 לשנת 2014|תל צורן
  3. ^ 1 2 מועצה מקומית קדימה צורן, צפי הקמת מוסדות חינוך 2017–2019, באתר http://www.kadima-zoran.muni.il.
  4. ^ ראשי - תיכון עודד, באתר תיכון עודד (ארכיון).
  5. ^ תנועות הנוער, באתר מועצה מקומית קדימה צורן.
  6. ^ World Radio TV Handbook 1978, Vol. 32, Billboard Publication, London 1978, p.185.
  7. ^ משה שטרן, מאמר, הלוחמה הפסיכולוגית בישראל (בפרק "אנטנות נפולות").