צור הדסה

מועצה מקומית בפרוזדור ירושלים

צור הדסה היא מועצה מקומית בפרוזדור ירושלים, הממוקמת כ-12 ק"מ דרומית-מערבית לירושלים, בגובה 755 מטרים מעל פני הים. המועצה שוכנת סמוך לכביש 375, מערבית לביתר עילית, כקילומטר אחד מערבית לקו הירוק. היא בנויה בחלקה על שלוחת הר כיתרון. ביישוב מתגוררים כ-12,091 תושבים (נכון לדצמבר 2023).

צור הדסה
לוגו מועצה מקומית צור הדסה
מראה היישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
גובה ממוצע[1] ‎732 מטר
תאריך ייסוד 1960
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 12,096 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.4% בשנה
31°43′02″N 35°05′44″E / 31.7171286650421°N 35.0954576776696°E / 31.7171286650421; 35.0954576776696
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
8 מתוך 10
אתר רשמי

גאוגרפיה

עריכה

האזור בו שוכנת המועצה הוא אזור מיוער, ובו שמורות טבע ופארקים מוכרזים. בצפון: פארק בגין, שמורת הר גיורא ושמורת נחל שורק. בצפון־מערב: פארק עצמאות ארצות הברית ושמורת נחל דולב. במערב: יער מטע. בדרום־מערב, בצמוד ליישוב, נמצאת שמורת סנסן, הכוללת את הר כיתרון, הר סנסן, וח'ירבת סנסן.

במקור היישוב נקרא על שם הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה "הדסה" בשל קרבתו לבית החולים הדסה עין כרם.

היסטוריה

עריכה

היישוב הוקם ב-1960 כמרכז שירותים ליישובי מועצה אזורית האלה: מבוא ביתר, מטע, בר גיורא, ונס הרים, ובו גם שכנו משרדי המועצה[3] ובית ספר אזורי[4]. בשנת 1963 החל לפעול במקום מפעל "מקשת כסף"[5], שנסגר לאחר כשנה. הבתים שנבנו נותרו ריקים ולא נמצאו מתיישבים שהסכימו לבוא לגור במקום שהיה ליד הגבול. הצעה לקבוצת אקדמאים מירושלים לעבור לגור במקום נדחתה על ידיהם בגלל הריחוק מירושלים[6]. רק בשנת 1964 נמצאו מתיישבים ראשונים שהסכימו לעבור לגור בצור הדסה, ובתחילת אוגוסט 1964 פורסם שביישוב מתגוררות 5 משפחות[7]. מתיישבים נוספים הצטרפו לאורך שנות ה-60. הבתים במקום הושכרו למתיישבים, תוך שלטענתם הובטח להם שמדובר על שכירות כמו בעלות, והם השקיעו כספים בשיפוץ הבתים השכורים.

בתחילת 1970 היו בצור הדסה 36 משפחות, ביניהן משפחתו של אהוד אולמרט. בשנת 1972 הועברה הבעלות על היישוב לידי מועצה אזורית מטה יהודה, כדי שישמש לייעודו המקורי כמרכז לנותני שירותים ליישובי האזור. במקביל הוכנו תוכניות להקמת יישוב פרברי בסמוך ליישוב[8]. בשנת 1979 שונה רשמית ייעוד היישוב ממרכז שירותים לשכונה פרברית. באותה עת התגוררו במקום כ-200 נפשות[9].

המעבר לא פתר את בעיות היישוב והתושבים התלוננו על ריחוק, העדר שירותים בסיסיים וחוסר יכולת להרחיב את בתיהם באופן חוקי[10]. בשנת 1983 התאפשר לתושבים לרכוש את הבתים בהם גרו[11] ורבים מהבתים הורחבו[12]. באותה שנה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הרחבת היישוב בכ-2,000 תושבים, ודחתה את ההצעה להרחיב את היישוב בכ-10,000 תושבים עד שנת 2010, בין השאר כדי למנוע עזיבה של ירושלים על ידי אוכלוסייה יהודית ובגלל התנגדות המועצה האזורית מטה יהודה ליישובים גדולים בתחומה[13].

בשנת 1985 שווקו 65 מגרשים ביישוב לבנייה עצמית לבני מושבים[14]. לאחר שלא הייתה התעניינות, נחתם הסכם עם קבוצה של ירושלמים, שהתאגדו בעמותה להתיישבות בערכי תנועת העבודה, על העברת ההרחבה לידי העמותה. העמותה, שנקראה העמותה להתיישבות בצור הדסה, בנתה את הבתים במשותף[11] וגייסה חברים נוספים להתיישבות[15][16]. הבנייה של ההרחבה התבצעה בסביבות שנת 1990, ועד אז תואר המקום כ"כפר זעיר ונידח"[17]. שיווק הבתים של העמותה נמשך לפחות עד אמצע 1992[18].

בשנת 1993 פורסם תוכנית מתאר לשכונת הר כיתרון, עבור עד 370 יחידות דיור[19].

בשנים 2004–2008 נוספו ליישוב 158 יחידות דיור חדשות. בשנים 2009–2013 נוספו רק מעט דירות חדשות ביישוב ובשנת 2013 עמדה אוכלוסיית היישוב על כ-7000 תושבים[20].

באוקטובר 2014 החלו רשות מקרקעי ישראל ומשרד הפנים לקדם תוכנית להקמת יישוב עירוני חדש בשם "בת הרים" בשטח של כ-14 אלף דונם, שיכילו את צור הדסה ומבוא ביתר, ולכלול עד 20 אלף יחידות דיור ו-100 אלף תושבים.[21][22]. שר הפנים גלעד ארדן התנגד למהלך.[23]

בעשור השני של של המאה ה-21 החל פרויקט בנייה ואכלוס של שכונת הסנסן ב-1, שכוללת כ-1,100 יחידות דיור על שטח של כ-350 דונם[24]. נכון ל-2022 מתקיימות עבודות להקמת שכונת סנסן ב-2 שכוללת כ-500 יחידות דיור נוספות[25].

ב-14 באפריל 2022, שרת הפנים איילת שקד חתמה על החלטה עקרונית להקים רשות מקומית עצמאית בצור הדסה[26], עם תאריך יעד של 14 באפריל 2023[27]. באוקטובר 2022 הקדימה השרה שקד את ההכרזה על המועצה המקומית. בעקבות זאת עתר הוועד המקומי לבג"ץ בדרישה לעכב את ההפיכה למועצה מקומית עד שיימצא מקור תקציבי למימון המועצה המקומית, ובג"ץ הוציא צו זמני שאסר על הקמת המועצה[28]. במאי 2023 דחה בג"ץ את העתירה[29][30] וב-23 במאי 2023, שר הפנים משה ארבל הודיע על מינוי תומר מוסקוביץ ליו"ר הוועדה הקרואה של המועצה[31].

שכונות

עריכה
  • השכונה הוותיקה: נקראת גם צור הדסה הישנה, מאוכלסת בעיקר על ידי אנשים מבוגרים ומקימי היישוב.
  • שכונת הר כיתרון: ממוקמת במערב היישוב, בנויה כולה מבתים פרטיים על חלק מדרך קדומה שהובילה מכביש 375 שהיה דרך רומאית לכוון יישוב קדום בשם ח'ירבת גֶרֶס - (ח'ירבת ג'וּרִיש) על פסגת הר כיתרון, שם נמצא המשך הדרך הקדומה, שרידי מבנים, בורות סיד, גתות, בורות מים ומערות קבורה.
  • שכונת העמק: נקראת גם צור הדסה החדשה. השכונה החלה להיבנות לקראת סוף 1998.
  • שכונת הסנסן: בשכונה שווקו 1,100 יחידות דיור, החל משנת 2011. הבתים הראשונים אוכלסו בשנת 2016, אך בניית רוב הבתים בשכונה החלה רק משנת 2016 ואילך[32].

צור הדסה הוא היישוב השלישי בגודלו בפרוזדור ירושלים (אחרי ירושלים עצמה ומבשרת ציון).

בתי ספר

עריכה

במועצה ישנם כ-4 בתי ספר יסודיים - שני בתי ספר ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי ובית ספר ממלכתי דתי משלב. בנוסף יש ביישוב 2 תיכונים שש-שנתיים:

  • "משלב דרור ברנקו וייס" - תיכון וחטיבה משלב דתי-חילוני השוכן בשכונה הוותיקה.
  • "בית החינוך השש-שנתי אור ברנקו וייס" - השוכן בקריית החינוך על יד שכונת העמק.

גן בוטני צור הדסה הוא גן בוטני לצמחי בר ארץ-ישראליים מחבלי הארץ הים-תיכוניים. הגן אינו מגודר ופתוח לביקורים בכל ימות השנה ובכל שעות היממה. הגן הוקם ב-2016 בידי מתנדבים תושבי היישוב, בתמיכת הוועד המקומי, והוא ממוקם במדרון הצפוני של ראש נחל סנסן, המדרון היורד מהר כיתרון. הגן ייחודי בכך שהוא משמר במידה רבה את אופיו הטבעי של המקום- הפיתוח בו מוגבל, וכך הוא נותן למבקר תחושה שהוא משוטט בשטח בר, טבעי, ועם זאת מזמן לו מפגש עם מגוון צומח עשיר. ההתערבות בשטח כוללת פריצת שבילים, שתילה וזריעה של מיני צמחים הגדלים בחבלים הים-תיכוניים של ארץ ישראל (חרמון, גולן, גליל, כרמל, גלבוע, שומרון, יהודה, השפלה ומישור החוף) שלא נמצאו בו באופן טבעי, שילוט צנוע והשקיה מעטה עבור צמחים המצויים בשלבי קליטה.

בגן שגודלו דונמים אחדים צומחים מאות מיני צמחים שרובם גדלו בשטח מאז ומתמיד, ויש בו גם פעילות בעלי חיים. הוא כולל את כל צורות הצומח - עצים, שיחים, מטפסים, בני שיח, עשבוניים רב שנתיים, חד שנתיים, גאופיטים, טפילים, טחבים ושרכים (שרכרך ריחני, דנדנה רפואית). בין המינים המקוריים בשטח גם אחדים נדירים - טופח כדורי, תמריר בינוני (חד שנתיים, ולכן הופעתם לא סדירה) ופרט אחד של סחלב קדוש.

שטח הגן נמצא על המפנים המזרחי והדרומי. חלקו התחתון שטוח למדי וכולל אזורים של קרקע עמוקה ושלולית חורף. באזור זה נוף הצומח הוא בתה וגריגה. חלקו העליון מאופיין במדרונות מעט תלולים יותר, טרשים ומדרגות סלע, ושם ישנם גם טלאים קטנים של חורש סבוך.

לאורך השנים הוכנסו לגן מינים רבים למדי של צומח ארץ ישראלי, שרובם נקלטו. ביניהם מינים נדירים (בוצין אופקי, שום החורשים, מרווה רחבת גביע, בן חצב החורש) ומינים בולטים ומיוחדים כגון שושן צחור (טרם הגיע לפריחה), איריס הארגמן, מרווה כחולה, אצבוע אירופי, רומוליאה צידונית ועוד.

גן יובל

עריכה

במרכז היישוב, בוואדי שבין שכונת הר כתרון ושכונת המאה, ממוקם גן יובל שהוקם בשנת 2013 ביוזמת משפחת יוחנן ולזכרה של יובל יוחנן ז"ל. ועד היישוב, לימים מועצה, הכיר בגן כמרכז פנאי לתושבי היישוב ומהווה מוקד תרבות עיקרי ביישוב והפך ברבות השנים למרכז תרבות היישוב בו מתקיימות הופעות חיות. על אף כי הגן מתוחזק על ידי המועצה, בגן מדי שנה ניטעים עצים חדשים, שיחים, רב שנתיים ופרחים עונתיים חלקם במימון המועצה וחלקם מתורמות תושבים. בגן מוצבים ספסלים ושולחנות פיקניק, ונשקף ממנו נוף מקסים לפארק כולו ולגן הבוטני. הגן ומתחם הפארק כולו, כולל הגן הבוטני, מהווים מוקד משיכה לציפורי האזור.

ארכאולוגיה

עריכה
 
מערכת מערות הקבורה בחורבה

ממערב ליישוב נמצאות הריסות הכפר העתיק חורבת גרס שזוהתה על ידי הארכאולוג בועז זיסו כגרסה, עיירה יהודית עתיקה שנחרבה על ידי הרומאים והוזכרה על ידי ההיסטוריון יוספוס. במקום נמצאו 3-4 מקוואות, מערכת מסתור ומערות קבורה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צור הדסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ כבישים חדשים מירושלים ליישובי הפרוזדור וללכיש, הצופה, 27 בינואר 1960
  4. ^ סוללים שבילים בצור הדסה, מעריב, 9 באוגוסט 1961
  5. ^ מפעלים חדשים יוקמו בכפרים, למרחב, 6 בפברואר 1963
  6. ^ לא רוצים "מכסות ייצור" - רוצים רק בית עם גינה, מעריב, 8 במרץ 1964
  7. ^ בצור־הדסה יש כבר 5 משפחות, מעריב, 11 באוגוסט 1964
  8. ^ אהרן דולב, מתיישבי צור הדסה יכולים ללכת, מעריב, 6 באפריל 1973; המשך
  9. ^ "צור הדסה הוקמה בטעות...", מעריב, 12 באוקטובר 1979
  10. ^ צבי זינגר, יעבירו מושבם — סמלית — מעבר לקו הירוק כדי לזכות בתשומת לב וסיוע, מעריב, 15 בפברואר 1980
    צור־הדסה בין פטיש השכנות לסדן המועצה האזורית, כל העיר, 29 באוגוסט 1980
  11. ^ 1 2 רולי רוזן, הלהיט: צור־הדסה, כל העיר, 16 בנובמבר 1990
  12. ^ למשל: מחיר מציאה, כל העיר, 1 באוגוסט 1986
  13. ^ איך שומרים על רוב יהודי, כל העיר, 9 בדצמבר 1983
  14. ^ מינהל מקרקעי ישראל, בנייה עצמית ב"צור הדסה", חדשות, 22 ביולי 1985
  15. ^ לעבוד בעיר ולגור בכפר, כל העיר, 17 בפברואר 1989
  16. ^ צור הדסה, כל העיר, 11 במאי 1990
  17. ^ טלי מורן, צייד אבנים מחפש תקציב, מעריב, 21 במרץ 1990
  18. ^ חלום שאפשר להגשים, חדשות, 27 במרץ 1992
  19. ^ הודעה בדבר אישור תכנית, חדשות, 3 ביוני 1993
  20. ^ עשר המבוקשות: אלו הערים שהכי צמחו בעשור האחרון, באתר ‏מאקו‏, 6 בדצמבר 2019
  21. ^   נמרוד בוסו, ירושלים ערים סביב לה: תוכנית חדשה להקמת עיר של 100 אלף תושבים, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2015
  22. ^   אסתר זנדברג, בשביל מה לבנות עוד יישוב ליד ירושלים?, באתר הארץ, 29 באפריל 2015
  23. ^   נמרוד בוסו, משרד הפנים: "מתנגדים בתוקף לקידום תוכנית בת הרים", באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2015
  24. ^ ניהול ביצוע ופיקוח שכונת סנסן ב-1, באתר קבוצת מלמד
  25. ^ מבוא ביתר תובע את משרד השיכון: פגעו במטעי הזית שלנו, אתר בקיצור, 13 ביולי 2022
  26. ^ עדו בן פורת, שרת הפנים שקד הכריעה: צור הדסה תהפוך למועצה מקומית, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2022
  27. ^ יורי ילון ואריאל כהנא, מועצה מקומית חדשה בישראל: צור הדסה נפרדת ממטה יהודה, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2022
  28. ^ אמיתי גזית, מדוע משרד הפנים רוצה שצור הדסה יהפוך למועצה למרות התנגדות התושבים?, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2023
  29. ^ בג"ץ 6924/22 וועד מקומי צור הדסה נ' שרת הפנים, ניתן ב־21 במאי 2023
  30. ^   טלי חרותי-סובר, בג"ץ מסרב להתערב בפרשת צור הדסה: תוקם מועצה מקומית עצמאית, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2023
  31. ^ https://twitter.com/avishaigrinzaig/status/1660903981726531584?s=46&t=pJbVY8KwjeDqd4Zmb8xRzA, Twitter
  32. ^ שלומית צור, ‏"אין דירת 4 חד' חדשה ב-1.4 מ' ש' בי-ם או מודיעין", באתר גלובס, 24 במאי 2016
השכונה הוותיקה
שכונת העמק