צו הורות פסיקתי
צו הורות פסיקתי הוא צו הניתן על ידי בית משפט בישראל, המורה להכיר בהורותו של אדם נטול זיקה גנטית או פיזיולוגית ליילוד, מכוח הקשר הזוגי שהוא מקיים עם ההורה בעל זיקות ההורות הקלאסיות, במקרים בהם אין בחוק הישראלי הסדרה של הורות היילוד.
היסטוריה עריכה
צו ההורות הפסיקתי ניתן לראשונה בשנת 2012[1], לשתי נשים, בעניינו של ילד שנולד בישראל מתורם זרע אנונימי, כאשר אחת מהנשים תרמה את הביצית והאחרת נשאה את ההיריון. היועץ המשפטי לממשלה סבר בהליך זה כי על האם שתרמה את הביצית לנקוט בהליך אימוץ, משום שהדין אינו מכיר בסטטוס משפחתי המורכב משתי אימהות ביולוגיות. אלא שבית המשפט קבע כי נוכח הקשר הגנטי הקיים בין האם תורמת הביצית לבין היילוד, אימוץ היילוד על ידה "נוגד את השכל הישר וההיגיון הבריא". בהשראה מ"חוק הפונדקאות" נקבע, כי יש לנקוט בהליך של מתן מעין "צו הורות", אך זאת בכפוף להגשת תסקיר מאת עובד סוציאלי, בדומה לתסקיר שנדרש בשעתו לשם תמיכה בבקשה למתן "צו הורות" לפי "חוק הפונדקאות".
בתחילת 2013 נקבע כי יש ליתן "צו הורות" במצב שבו קיימת זיקה גנטית בין האם והאב לבין היילוד, גם כאשר מדובר בהליך פונדקאות מחוץ לישראל, אשר לגביו לא חלות הוראות "חוק הפונדקאות", ללא צורך בפרוצדורה משפטית נוספת, וללא קבלת תסקיר. זאת כאשר לאם הפונדקאית אין כל זיקה ליילוד על פי דין מקום מושבה[2]. עם זאת, נקבע כי כאשר מתברר כי האם המיועדת, בת הזוג של האב הגנטי, איננה בעלת המטען הגנטי, אלא רק בת זוגו של האב, עליה לעבור הליך אימוץ.
בשנת 2013, במהלך דיון בבג"ץ על הכרה בהורות של שני גברים שבצעו תהליך פונדקאות מחוץ לישראל, הסכים משרד הפנים למתן צו הורות פסיקתי גם במצב זה, בכפוף לתסקיר[3] והרעיון אומץ על ידי שופטי בית המשפט העליון[4]. צו ההורות הפסיקתי משמש ליילודים בהליכי פונדקאות המתנהלים מחוץ לגבולות ישראל, ובמקרים של הסתייעות בתרומת זרע אנונימית.
בפברואר 2020 קבע בית המשפט העליון כי צו הורות פסיקתי הוא צו מכונן ותחולת הצו אינה רטרואקטיבית[5][6]. בשנת 2021 קבע בית המשפט העליון שצו הורות פסיקתי ליילודים מתרומת זרע יקבל תחולה רטרואקטיבית מהלידה רק אם הבקשה לצו הוגשה תוך תשעה חודשים מהלידה[7][8]. בדיון נוסף נקבע שגם ליילודים מפונדקאות בחו"ל יוכל להינתן צו הורות רטרואקטיבי, אולם זה לא יהיה מהלידה אלא מהזמן בו נותק הקשר מהאם הפונדקאית, על מנת להימנע ממצב בו ליילוד יהיו שלושה הורים. כן נקבע כי לא ניתן לרשום הורה שאין לו זיקה ביולוגית או פיזיולוגית ליילוד ללא צו הורות פסיקתי מבית המשפט[9].
ביולי 2022 קבע בית המשפט העליון שביטול צו הורות פסיקתי יכול להעשות רק במקרים נדירים, וכי הוא אינו תלוי בהמשך התקיימות הזוגיות בין ההורים[10][11].
קישורים חיצוניים עריכה
- נוי נעמן, תזמון ההורות במשפט – צו ההורות הפסיקתי כמקרה-מבחן, משפט וממשל כ"ה, 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ תמ"ש (ת"א) 60320/07 ת.צ נ' היועמ"ש לממשלה – פרקליטות מחוז תל אביב, ניתן ב-4 במרץ 2012
- ^ תמ"ש (ת"א) 21170-07-12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב-3 פברואר 2013
- ^ בג"ץ 566/11 דורון ממט–מגד ואחרים נ' משרד הפנים ומשרד החוץ, ניתן ב־28 בינואר 2014
- ^ בג"ץ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה, ניתן ב־1 באפריל 2015
- ^ בע"מ 3518/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, ניתן ב־3 בפברואר 2020
- ^ צו הורות פסיקתי – מתווה לכינון הורות לבן או בת זוג של הורה ביולוגי, באתר משרד הרווחה והביטחון החברתי, 14 באוקטובר 2021
- ^ בע"מ 5544/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' הדס איילון, ניתן ב־14 בפברואר 2021
- ^ תיקון צו הורות פסיקתי: אם לא ביולוגית תוכר כאמה של בת 10 מיום לידתה, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, 30 במאי 2023
- ^ דנ"א 1297/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־25 ביולי 2022
- ^ בע"מ 5010/21 פלוני נ' פלוני, ניתן ב־21 ביולי 2022
- ^ לא ניתן לבטל צו הורות רק בשל פרידה של ההורים, באתר כל זכות