פתיחת התפריט הראשי

הרבנית ציזיא חנה מזל (? - כ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה. היא מילאה את מקום בעלה באדמו"רות.

תולדות חייהעריכה

נולדה לרבי זאב וולף בעיר צ'רני-אוסטראה. אביה שימש כאדמו"ר ורב העיר. נישאה לרבי ישראל אברהם מזל, בן רבי משולם זושא מאניפולי. לאחר נסיעת אביה לארץ ישראל בשנת תק"נ, מילא בעלה את מקום חמיו באדמו"רות וברבנות העיר.

לאחר פטירת בעלה בכ"א בטבת תקע"ד מילאה את מקומו באדמו"רות. בהקדמת הספר מנורת זהב, שיצא בוורשה תרס"ב, מסופר כי כאשר ביקר בעיר רבי מרדכי מטשרנוביל הוא השתתף בסעודה שלישית שערכה[1].

בשנת תקצ"א עלתה לארץ ישראל והתיישבה בעיר טבריה. בכ"ד בטבת תקצ"ז נהרגה ברעידת אדמה שפקדה את העיר. נטמנה בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי המגיד ממזריטש.

השאירה ארבעה בנים ובת. בנה רבי פנחס, חתן רבי משה מסלאוויטא, מילא את מקום אביו ברבנות. חתנה היה רבי דוד טברסקי מטאלנא.

צאצאיה, הרב ישראל אברהם מזל ובנו גדליה, איתרו את מקום קברה, וחידשו את מצבתה.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זאת בשל היותם מחותנים באותה תקופה, כאשר בתה יענטא דבורה הייתה מאורסת לבנו רבי דוד