צימוק

פרי הענב לאחר שייבשו אותו.

צימוק הוא ענב המשומר על ידי ייבושו. מאכל זה מוכר מזה אלפי שנים ומיוצר במדינות בהן שכיח גידול הגפנים. צימוקים מתוקים עקב תכולת הסוכר הגבוהה שבהם. אפשר לאכול אותם כפי שהם או לבשל ולאפות אותם כחלק מתבשיל. בצימוקים שחלפו מספר חודשים מתהליך הכנתם מתגבש הסוכר ומרקמם הופך גרגרי אך עדיין ניתן לצרוך אותם. ניתן להחזיר לצימוקים ממרקמם על ידי השרייתם בנוזל, הליך שכיח בבישול ובאפייה, המפחית מדביקותם.

צימוק
מאכלים
סוג פרי מיובש, רכיב קולינרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הרפובליקה העממית של סין, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים ענב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צימוקים
ייבוש ענבים בשמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים

הצימוק מופיע מספר פעמים בתנ"ך[1] כמאכל הניתן כמתנה או כצידה לדרך בשל שימורו. בארץ ישראל הקדומה מוזכר הצימוק ביחד או בסמוך לדבלה, התאנה המיובשת. תאנים כמו הגפן הם פירות נפוצים בארץ ישראל ופשוטים לייבוש. עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל והתפשטות האסלאם האוסר צריכת אלכוהול הצטמצם ייצור היין הנרחב שהיה בפלשתינה הביזנטית, וגידולי הגפן הרבים הוסבו בעיקר לשימורי צימוקים, דיבס ו"מלבן"- "לדר ענבים".

חומר הגלם ותהליך עיבוד הצימוק

עריכה

הזנים השכיחים ביותר בייצור צימוקים בהירים הם זני סולטנינה[2], בעיקר "תומפסון" וכן "פרלט", ועבור צימוקים כהים הזנים "סופריור", "125", ו-"פלם". בנוסף, נמכרים בשווקים צימוקים אוזבקיים (כהים) וצימוקים פרסיים (בהירים). ככל שתכולת הסוכר גבוהה יותר כך הצימוק ישמר עסיסי ובשרני יותר.

צימוק ניתן להכנה מכל זני הענבים. יש צימוקים עם גרעינים ויש צימוקים ללא גרעינים. בתהליך הייבוש המסורתי מיד לאחר הבציר מפזרים את הענבים על יריעות בכרם תחת השמש, כשהם מוגבהים מן הקרקע ומכוסים ברשת על מנת למנוע פגיעה של מזיקים. לאחר מספר ימים הצימוקים מוכנים. בתהליכים מתועשים ניתן לייבש את הענבים במהירות בתנורי קונבקציה המפיחים אוויר חם. לקבלת צימוקים בהירים משרים את הפרי בגופרית דו-חמצנית ומייבשים בחום. בתום תהליך הייבוש, הצימוקים מחוברים עדיין לשדרות ולגבעולים. מכניסים את התוצרת למיכל צנטריפוגה,שבדפנותיו הפנימיים בליטות זקורות. במהלך הסיבוב הפירות נזרקים על הדפנות ולבסוף נופלים לתחתית. משב חזק של אוויר נוסף כדי להסיר מפגעים קלים כאבק וחרקים. בהמשך, התוצרת עוברת על מסוע לשטיפה ומיון ידני, עד שלב האריזה. תוסף אחר שלעיתים מוסיפים לצימוקים הוא חומר זיגוג.


צימוק
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 299 קק"ל
חלבונים 3.07 ג'
פחמימות 79.18 ג'
שומן 0.46 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין B1 0.106 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.125 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.766 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.174 מ"ג
 ‑ ויטמין C 2.3 מ"ג
ברזל 1.88 מ"ג
סידן 50 מ"ג
אשלגן 749 מ"ג
נתרן 11 מ"ג
סיבים תזונתיים 3.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צימוק בוויקישיתוף
  • צימוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ s:שמואל א ל יב
  2. ^ מוכרים גם כ"צימוקי סולטנה"
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.