ציפי ביידר

ציפי ביידר
	ציפי ביידר
לידה	25 ביולי 1973 (בת 50)
מדינה	ישראל
עיסוק	במאית דוקומנטרית
	פרופיל ב-IMDb

ציפי ביידר (נולדה ב-25 ביולי 1973) היא במאית, יוצרת ועורכת ישראלית. שימשה כמנהלת המחלקה הדוקומנטרית של ערוץ 10.

ביוגרפיה עריכה

ביידר החלה את דרכה כתחקירנית ועורכת, בין היתר בתוכניות "ערב חדש" ו-"רפי רשף". בשנת 2004 הצטרפה לערוץ 10 ושימשה בתפקידים שונים בין היתר כרכזת הפקות מקור וכאחראית מחלקת תעודה ודרמה בניהולם של דרור סבו וניר ברגמן.

בשנת 2008 קיבלה ביידר את ניהול המחלקה הדוקומנטרית בערוץ 10 ובמקביל, החלה לביים סרטים. היא יצרה וערכה סדרה דוקומנטרית בשם "אמא יקרה לי" שהנחתה מיקי חיימוביץ', כשאת רעיון הסדרה שאבה מהיותה ילדה מאומצת בעצמה^[1].

באותה שנה ביימה את סרטה התיעודי הראשון "להתראות מחר ילד שלי", שליווה שישה הורים שכולים שפוקדים את קבר יקירם מדי יום. בהמשך, ביימה מספר סרטים דוקומנטריים, שעסקו בעיקר במערכות יחסים במשפחה, צבא, שכול ובהנצחת השואה.

בין סרטיה: "הילדה שלי תחזור לשיר", "לבד מול כולם", "ניר יש לך בת", "צריכה להפסיק לחכות", " תמיד בלעדיו", "האחרונים מטרבלינקה"^[2], "בנהלל לא בוכים"^[3], "הבופור פצע פתוח", "רבקה ויוסף סיפור אהבה"^[4], "בן של אבא", "משהו ממני"^[5], "יומן מלחמה", "נעורים בהפרעה", "בדרכה שלה- סיפורה של דפנה מאיר", "מלכות מחפשות תשובה".

סרטה "ההמתנה לחיים - הסיפור של אמיר פרישר גוטמן" השתתף בתחרות הסרטים הדוקומנטריים בפסטיבל חיפה. "בוקר אחד ביוני" הביא את סיפורו של "מבצע מוקד", במלאת חמישים שנה למלחמת ששת הימים. סרטה "בלדה לחובש" הביא את סיפורם של ארבעה חובשים קרביים, בהם סיפרו על הרגעים הקשים בקרבות בהם לקחו חלק ולא הצליחו להציל את החברים שלהם. בסרטה "הסיירת" הביאה את סיפורה של סיירת גולני. סרטה ״קרבות לילה״ תיעד את הלילות של שלושה הלומי קרב.

סרטה ״אימהות אבודות״ הביא את סיפורן האישי של ארבע אימהות ביולוגיות שמסרו את ילדיהן לאימוץ ולראשונה מתעמתות עם עברן.

הסרט ״אנצאר״ בבימוי משותף שלה ושל דותן נוה הביא לראשונה את סיפורו של מחנה השבויים אנצאר שפעל בדרום לבנון בדרך השובים והשבויים ששהו במחנה.

סרטה האחרון "רוני", הביא את סיפור חייו של העיתונאי רוני דניאל בקולו.

ביידר ערכה והנחתה את כנס "דוקו-פריים" של ערוץ 10 להעלאת המודעות ליצירה ולעשייה דוקומנטרית ממשית בהשתתפותם של אנשי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע התיעודי בישראל.

השתתפה בקורס קומיוניטי של מכון גשר ומשרד התפוצות.

לקחה חלק כ"מנטורית" בתוכנית "מצפן" של עמותת "עטלף" של השייטת ומנטורית בתוכנית "מובילות" - תוכנית מנהיגות תעסוקתית לנשים חרדיות.

לקחה חלק בתוכנית "גוונים" לקידום פלורליזם יהודי בישראל.

השתתפה במשלחת מנהיגים צעירים לפרלמנט האירופי.

בשנת 2011 נבחרה ביידר בין 40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker‏^[6].

היא מרצה על סיפור חייה האישי ועשייתה הדוקומנטרית במופע ששמו "סודות שכבר אפשר לספר".

ביידר נשואה ואם לארבעה ילדים.