ציפי טרופה

במאית קולנוע, מפיקה, ותסריטאית ישראלית

ציפי טרופה היא במאית קולנוע, תסריטאית ומפיקהישראלית ופרופסור לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק.

ציפי טרופה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מישיגן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולדה וגדלה בתל אביב. למדה לתואר ראשון באקדמיה למוזיקה ובחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב[1].

טרופה בעלת תואר שני ודוקטורט בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת מישיגן[1]. היא פרופסור מן המניין במחלקה לקולנוע באוניברסיטת NYU, לימדה קולנוע באוניברסיטת קולומביה.

לאורך השנים כותבת, מביימת ומפיקה תוכניות וסרטים. נשואה ליעקב טרופה ואם לשלושה ילדים.

קריירה עריכה

בשנות השבעים, במהלך שהותה בארצות הברית עם בן זוגה, ביימה והפיקה במסגרת הדוקטורט שני סרטים קצרים, "איש היער" ו"החדר". עם שובה לישראל, לאחר סיום הדוקטורט, הפיקה וביימה שני סרטים קצרים בתמיכת הוועדה לסרט קצר של משרד המסחר והתעשייה: "יום חופש" (1978)[1], ו"שיעור פסנתר".

טרופה התחילה באותה עת לעבוד בטלוויזיה הישראלית, שם ביימה עד אמצע שנות השמונים כתבות וסדרות בנושאים חברתיים[2], בנוסף לכתיבת תסריטים לסרטים באורך מלא.

טרופה הייתה לקטורית בקרן הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לעידוד יוצרים צעירים, ו"קרן מקור" - הקרן לעידוד הפקות מקור בכבלים[3].

ב-1981 כתבה וביימה בקופרודוקציה ישראלית וקנדית, את הסרט "מירי" אשר הוקרן ב-HBO. במהלך השנים הייתה חברת מערכת וכתבה מאמרים לכתב העת "קולנוע".

כתבה וביימה את הסרטים "תל אביב - ברלין" (1987), "כרוניקה של אהבה" (1998), "שישה מיליון רסיסים" (2001)[4], "אויבת יקרה שלי" (2019) וכעשרה סרטי תעודה.

טרופה ממשיכה לביים סרטים, כותבת ומפיקה ללא צוות ועורך.

פילמוגרפיה עריכה

סרטים עלילתיים

סרטי תעודה (רשימה חלקית)

  • 2000- "קרוב רחוק", בימוי, מועמד לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בחיפה[8].
  • 2004 "בעקבות הקול האבוד", בימוי, מועמד לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בחיפה[9].
  • 2010 - "אשת ראש הממשלה" - בימוי, סרט תיעוד על עליזה אולמרט ששודר בערוץ 2[10].
  • 2012 - "קפה אירופה" - בימוי, סרט תיעוד ששודר בערוץ 10[11].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה