ציקלוספורין
ציקלוספורין (בלועזית: Cyclosporine) היא תרופה מדכאת חיסון. היא משמשת לטיפול במחלות ומצבים בהם נדרש דיכוי חיסוני, כמו מחלות אוטו-אימוניות או לאחר השתלות איברים, כדי למנוע את דחיית השתל. בנוסף היא משמשת כטיפול בתסמונת העין היבשה במתן תוך-עיני בטיפות.
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
1,201.841 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
| מזהים | |
| קוד ACT |
L04AD01, S01XA18 |
| מספר CAS | 59865-13-3 |
| PubChem | 5284373 |
| ChemSpider | 4447449 |
  | |
תופעות הלוואי השכיחות של תרופה זו הן לחץ דם גבוה, כאבי ראש, בעיות בכליה, ריבוי שיער גוף והקאות. תופעות לוואי נוספות כוללות סיכון מוגבר לזיהומים, עקב האפקט מדכא החיסון של התרופה, בעיות כבד ועלייה בסיכון ללימפומה. בשל תופעות הלוואי והשלכותיהן מנוטרת רמת התרופה באופן שגרתי בחולים הנוטלים אותה. שימוש בזמן ההריון עלול לגרום ללידה טרם המועד ומשקל לידה נמוך, אך לא מומים מולדים.[1]
הדיכוי החיסוני של התרופה מושג על ידי הפחתת פעילות לימפוציטים. הציקלוספורין נקשר לציקלופילין, קולטן הנמצא בתוך נוזל התא, פעולה זו מונעת אקטיבזציה של חלבון בשם קלצינורין ובכך נמנע ייצור של ציטוקינים דלקתיים על ידי לימפוציטים מסוג T.[2]
החומר בודד לראשונה ב-1971 מהפטרייה Tolypocladium inflatum ונכנס לשימוש רפואי בשנת 1983.[3] התרופה נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
שימוש רפואי עריכה
ציקלוספורין אושרה על ידי ה-FDA לטיפול במחלת השתל נגד המאכסן המתרחשת בהשתלת מח עצם וכדי למנוע דחיית איברים במקרים של השתלת כליה, לב או כבד.[4] היא משמשת לטיפול גם בדלקת מפרקים שיגרונית ופסוריאזיס ובמחלת בלוטות המיבומיאן ותסמונת שגרן. בנוסף להתוויות אלו משמשת התרופה לטיפול בדלקת עור אטופית, דלקת קרנית ולחמית אטופית (אטופיק קרטוקוניונקטיביטיס), מחלת קימורה, פיודרמה גנגרנוסום, סרפדת כרונית, מסטוציטוזיס מערכתית ובטיפול בדלקת הענבייה ממקור לא זיהומי.[5]
תופעות לוואי עריכה
תופעות הלוואי של התרופה עשויות לכלול הגדלת חניכיים, הגברת צמיחת השיער, פרכוסים, כיבים פפטים, דלקת לבלב, חום, הקאות, בלבול, שלשול, היפרכולסטרולמיה, קוצר נשימה, היפואסטטזיה, נמלול (בייחוד בשפתיים), גרד, יתר לחץ דם, עלייה ברמות אשלגן, התרופה היא נפרוטוקסית העלולה לפגוע בתפקודי כבד וכליה, תחושת שרפה בקצות האצבעות ועלייה בסיכון לזיהומים ויראליים ופטרייתיים. ציקלוספורין גורם לעלייה בלחץ דם משום שהוא גורם להיצרות כלי דם כלייתיים ועלייה בספיגה החוזרת של נתרן.
מתן התרופה למושתלי כליה קשורה בהיפראוריצמיה, ובמקרים מסוימים - לשיגדון.[6]
ציקלוספורין מופיע בקבוצה 1 של חומרים מסרטנים של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן.[7] המשמעות היא שחשיפה לחומר עלולה להוביל להתפתחות סרטן, ובייחוד קרצינומת תאי קשקש של העור ולימפומה שאינה הודג'קין.[8]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Karolina Paziana, Magaly Del Monaco, Elyce Cardonick, Michael Moritz, Ciclosporin use during pregnancy, Drug Safety 36, 2013-5, עמ' 279–294 doi: 10.1007/s40264-013-0034-x
- ^ "Mechanisms of action of cyclosporine" (PDF). Immunopharmacology. 47 (2–3): 119–25. במאי 2000. doi:10.1016/S0162-3109(00)00192-2. PMID 10878286. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-11. נבדק ב-2019-01-15.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Watts, Richard; Clunie, Gavin; Hall, Frances; Marshall, Tarnya (2009). Rheumatology. Oxford University Press. p. 558. ISBN 978-0-19-922999-4. ארכיון מ-2017-11-05.
- ^ DailyMed - NEORAL- cyclosporine capsule, liquid filled NEORAL- cyclosporine solution, dailymed.nlm.nih.gov
- ^ on the 17 April 2014, Neoral approved for treatment of sight-threatening uveitis, www.mims.co.uk
- ^ Houssem Hmouda, Neila Fathallah, Raoudha Slim, C. Ben Salem, Drug-induced hyperuricaemia and gout, Rheumatology 56, 2017-05-01, עמ' 679–688 doi: 10.1093/rheumatology/kew293
- ^ Agents Classified by the IARC Monographs, Volumes 1–110
- ^ https://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/ClassificationsGroupOrder.pdf