צירי הלידה

(הופנה מהדף צירי לידה)

צירי הלידה הם התכווצויות בטניות שגוף האישה ההרה יוצר כדי להתחיל את תהליך הלידה. ההתכווצויות דוחפות את העובר אל תעלת הלידה, ומסייעות לו להתמקם בצורה מיטבית לקראת יציאה מצוואר הרחם אל אוויר העולם.

תפקיד הציריםעריכה

צירי הלידה דוחפים את העובר מחלל הרחם כלפי מטה, אל אזור האגן, וזאת על ידי התכווצויות קצובות של הבטן, שהולכות ומתחזקות עם התקרבות הלידה. במהלך ההתכווצויות צוואר הרחם נפתח ונמחק, כלומר מתקצר עוד ועוד עד היעלמות מלאה בזמן הלידה עצמה.

התגברות הצירים עם התקדמות תהליך הלידהעריכה

לרוב הצירים מתוארים על ידי נשים כתחושה של 'חגורת כאב', שמתחילה בגב ועוברת קדימה לבטן, או כאבים דמויי כאבי מחזור בעצימות גבוהה מאד. צירי הלידה גורמים גם להתקשות של הבטן, ובלשון חז"ל מכונים קישוי.[1]

בהגיע שלב הלידה עצמה, הצירים נעשים סדירים, וככל שהלידה מתקרבת כך הם נעשים תכופים יותר וכואבים יותר. פעמים רבות מתרחשת בשלב זה ירידת מים. הצירים ממשיכים עד שיש מחיקה מלאה של צוואר הרחם ופתיחה מלאה. בשלב הזה, הצירים הופכים לצירי לחץ.

צירי לחץעריכה

צירי הלחץ הם הצירים המובילים ללידה, והם מלווים ברפלקס לחיצה אל-רצוני שלא ניתן להתנגד אליו, על מנת לדחוף את התינוק לתעלת הלידה, ומכאן שמם. בדרך כלל צירים אלו מלווים גם בתחושת לחץ כבד על פי הטבעת וצורך להפריש צואה. לרוב בין הצירים הראשוניים לצירי הלחץ יש מספר דקות של הפסקה. במהלך צירי הלחץ נדחף התינוק החוצה על ידי שרירי הרחם ועל ידי לחיצות או נשימות של האם.

צירים מדומיםעריכה

לעיתים קרובות מתפתחים צירים מדומים (נקראים גם 'צירי ברקסטון היקס') שאינם מובילים ללידה באופן מיידי. צירים מדומים מתאפיינים בכך שאינם סדירים ואינם מתחזקים עם הזמן, שכיבה ומנוחה עשויות להפסיקם, הצירים מורגשים בקדמת הבטן, וכמו כן צוואר הרחם אינו נפתח או נמחק בעקבותיהם. צירים מדומים יכולים להופיע כבר בטרימסטר השני של ההיריון.

דרכי התמודדות עם כאב הציריםעריכה

הדרך שמציעה הרפואה הקונבנציונלית להתמודדות עם כאבי צירי הלידה היא מתן זריקת אפידורל בגב היולדת לשם אלחוש העצבים. עם זאת, ישנן שיטות שונות להתמודדות טבעית עם כאב הצירים חלקן מבוססות על הרגעת היולדת לשם הפרשת ההורמון אקסיטוצין המסייע בקידום הלידה, חלקן מבוססות על לחיצות באזורים שונים בשילוב נשימות מיוחדות, או על עמידה בתנוחות מסוימות, חלקן מבוססות על כניסה לאמבטיית מים או התזת מים על הגוף, וחלקן מבוססות על מכשיר חשמלי (טנס) שמבצע פולסים חשמליים שמעודדים הפרשת אנדרופינים ובכך יוצרים אפקט אלחוש המיקל על כאב הצירים.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.