צניחת רחם (באנגלית: Uterine prolapse) היא אחד מהמצבים הנכללים תחת תופעת צניחת אברי האגן (אנ'). זהו מצב בו הרחם צונח ממקומו כתוצאה מנזק או חולשה של רקמות החיבור[1][2] או של השרירים.[3] הטיפול יכול להיות שמרני או כירורגי, ומבוסס בדרך כלל על סימפטומי המטופלת והעדפותיה.

צניחת רחם
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים עצירות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 797295 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D014596
סיווגים
ICD-10 N81.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אזהרה: תמונה זו מציגה
איבר מין נקבי
הגדלה

פתופיזיולוגיה עריכה

במצבו התקין מוחזק הרחם במקומו על ידי רצועות ושרירים. צניחה מתרחשת כאשר הרצועות התומכות נעשות כה חלשות עד שלא מסוגלות להחזיק את הרחם במקומו או כאשר שרירי רצפת האגן נחלשים ואין כיווץ בעת מנוחה, במקרים אלו אין פלטפורמה יציבה לאיברי האגן והרחם צונח ממקומו הטבעי.

צניחת הרחם מסווגת לדרגות חומרה שונות.[4] הדרגות מבוססות על מרחק קצה הרחם מקרום הבתולין, המדד נקרא POPQ:

  • דרגה 0: ללא צניחה.
  • דרגה 1: קצה הרחם נמצא יותר מסנטימטר מעל גובה קרום הבתולין.
  • דרגה 2: קצה הרחם נמצא בין סנטימטר מעל גובה הקרום לבין סנטימטר מתחת לגובה הקרום. כלומר, בגובה קרום הבתולין.
  • דרגה 3: קצה הרחם נמצא יותר מסנטימר מתחת לקרום הבתולין אך מתחת לשני סנטימטר מאורכו המלא של הנרתיק.
  • דרגה 4: צניחה מלאה.

גורמי סיכון עריכה

לידה נרתיקית עריכה

צניחת רחם מופיעה בעיקר בקרב נשים שעברו לידות וגינאליות. חוקרים משוודיה מצאו[5] כי הפרש שיעור התופעה בין נשים שעברו לידה ובין נשים שלא עומד על כ-38.2%. חוקרים משערים כי שכיחות זו עולה עקב הפגיעות אשר עשויות להתרחש במהלך לידה וביניהן פגיעה בעצב הפודנדלי (אנ'), ברקמת החיבור ובשרירי האגן.

גיל עריכה

ככל שגיל האישה עולה ככה עולה הסבירות שיתחיל אצלה תהליך של צניחת רחם. זאת ככל הנראה עקב תהליכים טבעיים המתרחשים בכניסה לגיל הבלות. לאחר הפסקת הווסת מופיעים שינויים בגמישות הרקמות המקבעות את הרחם למקומו ובחוזק השרירים.[6]

לחץ תוך בטני מוגבר עריכה

לחץ בטני מוגבר יכול להגרם מכמה גורמים ביניהם מחלה חסימתית כרונית של דרכי האוויר, שיעולים תכופים, מאמץ בשירותים, השמנת יתר והרמת משקל כבד. הלחץ המוגבר גורם לנזקים מבניים לרצועות והשרירים התומכים ברחם[7].

ניתוחים קודמים לתיקון צניחה עריכה

30%[8]מהנשים שעברו ניתוח יזדקקו לאחד נוסף.

גורמים גנטיים עריכה

ישנה סבירות גבוהה יותר שלאישה תופיע צניחת רחם במידה וקרובות משפחתה לוקות גם הן בתופעה.[9]

תסמינים עריכה

נשים עם צניחת רחם ירגישו אי נוחות, תחושת מלאות, כובד ולחץ בנרתיק[4]. בצניחה מתקדמת יותר יוחמרו הסימנים וייתכן והאישה תרגיש בקושי לשבת וכן יופיע בלט באיבר המין. עקב הלחץ אשר מפעיל הרחם באזור עשויים להופיע תסמינים נוספים וביניהם כאב באזור האגן, אצירת שתן, דליפת שתן ועצירות. בנוסף, בעקבות תחושת אי הנוחות ייתכן ותחול ירידה בחשק המיני.

טיפול עריכה

הטיפול מתחלק לשמרני, מכני או כירורגי.

בטיפול שמרני האפשרויות כוללות שינוי התנהגותי הכולל ביצוע תרגילים לחיזוק השרירים כגון תרגילי קיגל.[10] טיפול זה ייושם בנשים עם תסמינים קלים תוך ביצוע מעקב אחרי מצבן.

טיפול מכני יכלול התקנת מכשיר בשם פסארי (אנ') העשוי מסיליקון רפואי, מטרתו היא סיפוק תמיכה מכנית תוך החזקת הרחם במקומו הטבעי והוא מוחזק במקומו על ידי חלקה האחורי של עצם החיק ושרירי רצפת האגן.[11][12]

ישנן אופציות כירורגיות רבות[13] ביניהן -

  • כריתת רחם.
  • סקרוקולפופקסיה, זהו ניתוח בו תולים ומעגנים את הנרתיק מעצם העצה.
  • קולפוקליזיס, ניתוח להחזרת הרחם ובו סוגרים את תעלת הנרתיק.
  • תפירת צוואר הרחם לאחת מרצועות התמיכה.
  • שימוש ברשת סינתטית[14] להרמת הרחם, נחשב לטיפול נסיוני וחדיש יחסית.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Richardson, D. A., Scotti, R. J., & Ostergard, D. R. (1989). Surgical management of uterine prolapse in young women. The Journal of reproductive medicine, 34(6), 388-392.
  • Hendrix, S. L., Clark, A., Nygaard, I., Aragaki, A., Barnabei, V., & McTiernan, A., Pelvic organ prolapse in the Women's Health Initiative: gravity and gravidity, American journal of obstetrics and gynecology 186(6), 2002, עמ' 1160-1166

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא צניחת רחם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Michael E. Carley, Joseph Schaffer, Urinary incontinence and pelvic organ prolapse in women with Marfan or Ehlers-Danlos syndrome, American Journal of Obstetrics and Gynecology 182, 2000-05-01, עמ' 1021–1023 doi: 10.1067/mob.2000.105410
  2. ^ H Mastoroudes, I Giarenis, L Cardozo, S Srikrishna, Prolapse and sexual function in women with benign joint hypermobility syndrome, BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology 120, 2013-01-01, עמ' 187–192 doi: 10.1111/1471-0528.12082
  3. ^ John O. L. DeLancey, Daniel M. Morgan, Dee E. Fenner, Rohna Kearney, Comparison of levator ani muscle defects and function in women with and without pelvic organ prolapse, Obstetrics and Gynecology 109, February 2007, עמ' 295–302 doi: 10.1097/01.AOG.0000250901.57095.ba
  4. ^ 1 2 ד"ר ליאור לבנשטיין, ד"ר איתמר נצר, צניחת אברי האגן- רחם ונרתיק
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    Hendrix S.L., Clark A., Nygaard I., Aragaki A., Barnabei V., McTiernan A.ֻ, Pelvic organ prolapse in the Women's Health Initiative: gravity and gravidity., PubMed, ‏2002
  6. ^ Effect of vaginal delivery on the pelvic floor: a 5-year follow-up.
  7. ^ Neuropathic injury to the levator ani occurs in 1 in 4 primiparous women
  8. ^ Epidemiology of surgically managed pelvic organ prolapse and urinary incontinence
  9. ^ Reproductive factors, family history, occupation and risk of urogenital prolapse
  10. ^ Hagen, Suzanne (7 בדצמבר 2011). "Conservative prevention and management of pelvic organ prolapse in women". The Cochrane Library (12): CD003882. doi:10.1002/14651858.CD003882.pub4. PMID 22161382. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Bugge, Carol (28 בפברואר 2013). "Pessaries (mechanical devices) for pelvic organ prolapse in women". Cochrane Library. doi:10.1002/14651858.CD004010.pub3. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Cundiff, Geoffrey (באפריל 2007). "The PESSRI study: symptom relief outcomes of a randomized crossover trial of the ring and Gellhorn pessaries". American Journal of Obstetrics & Gynecology. 196: 405.e1–405.e8. doi:10.1016/j.ajog.2007.02.018. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Maher, Christopher; Feiner, Benjamin; Baessler, Kaven; Christmann-Schmid, Corina; Haya, Nir; Brown, Julie (2016-10-01). "Surgery for women with apical vaginal prolapse". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 10: CD012376. doi:10.1002/14651858.CD012376. ISSN 1469-493X. PMID 27696355.
  14. ^ NICE interventional procedure guidance IPG284: Sacrocolpopexy with hysterectomy using mesh for uterine prolapse repair by the National Institute for Health and Care Excellence, Issued: January 2009