צעדת המוות הראשונה מחלם והרוביישוב

צעדת המוות הראשונה מחלם והרוביישוב יצאה ב-1 בדצמבר 1939 מככר העיר בחלם ונרצחו בה קרוב ל-4,000 גברים מיהודי חלם והרוביישוב. זוהי צעדת המוות הראשונה בשואה.

תיאור צעדת המוותעריכה

במועד פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939 חיו בחלם ובכפרים הסמוכים כ-18,000 יהודים, מעל מחצית אוכלוסייתה של העיר. יהודי חלם היוו את עמוד התווך במסחר בעיר, בבנקאות ובתעשייה. היהודים היוו חברה הטרוגנית ומגוונת – החל באנשי חסידויות וחצרות רבנים וכלה באקדמאים, אומנים ופוליטיקאים.

בסוף נובמבר 1939 פרסמו הנאצים הודעה, על פיה נדרשים כל הגברים היהודים, בגילאי 16 עד 60, להתרכז ביום שישי בבוקר, 1.12.1939, בככר העיר. במועד זה התייצבו בככר כ-2,000 מיהודי חלם. השאר – בחרו להתחבא או לחמוק לכפרים הסמוכים. הנאצים הקיפו עם מכונות ירייה את המתייצבים והותירו אותם לעמוד במשך שעות, תוך השפלות ושריפת מסמכים ותעודות שהביאו עימם. כעבור מספר שעות הובילו אותם לעיר הרוביישוב, לאחר שירו בנכים ומוגבלים. הגברים היהודים נאלצו לצעוד בשלג במהירות תוך השפלות, מניעת אוכל ושתייה, ורציחת כל מי שנדמה שמעכב את הצעדה. עשרים ממנהיגי הקהילה, נורו 20 קילומטרים מזרחית לחלם, ביער פופולוביצה.

בערב הגיעו הצועדים לפאתי הרוביישוב ושם הוכנסו למחסן ריק. בבוקר הצטרפו אליהם כ-2,000 גברים מיהודי הרוביישוב, שנקראו על ידי הגרמנים מבלי שידעו על גורל יהודי חלם. הנאצים הצעידו אותם לנהר הבוג דרך יערות וביצות.

כעבור ארבעה ימים הגיעו מאות בודדים לנהר הבוג. האיכרים המקומיים יצאו מאוחר יותר לקבור את הגופות שנותרו לצידי הדרך בקברי אחים המוניים, על מנת למנוע התפשטות מחלות. הנאצים התכוונו להעביר את השורדים אל שטחי רוסיה. החיילים הרוסים שמצדו השני של הנהר סירבו לאפשר להם לחצות את הגבול. בודדים הצליחו להתחבא בצידי הנהר או לחצות אותו. חלקם חזרו כעבור מספר ימים לחלם ולהרוביישוב. קרוב ל-4,000 גברים, מיהודי חלם והרוביישוב, לא שרדו בצעדה.

ידיעה ראשונה על צעדת המוות והרצח ההמוני התפרסמה ב-22 בינואר 1940 בעיתונות העולמית אולם לא זכתה להתייחסות.

לא ברור מדוע חלם והרוביישוב נבחרו לצעדת המוות. ייתכן בשל היותה של האוכולוסיה קשת יום והקרבה לגבול הרוסי. אירוע תקדימי נוסף שהתרחש בחלם בתחילת המלחמה הוא השמדה של פולנים נוצרים, נכים ומוגבלים, ממוסד לחולי נפש בחלם.

הנצחהעריכה

רשימת קורבנות הצעדה לוקטה בעיקר מעדויות ניצולים אשר פורסמו בספרי היזכור של הקהילות ובספרים אוטוביוגרפיים.

בשנים האחרונות מופו וסומנו ארבעה קברי אחים לאורך מסלול הצעדה על ידי עמותת זיכרון אחרון הפולנית ובפיקוח הרבנות הראשית של פולין. שני קברי אחים בדרך מחלם להרוביישוב, ליד היישובים Busno ו-Mojslawice, ושניים בדרך מהרוביישוב לנהר הבוג, ליד היישובים Cichoburz ו-Malkow .

ב-1 בדצמבר 2018 צוינה לראשונה צעדת המוות. בעקבות כתבה בעיתונות המקומית אותר קבר אחים נוסף ביער פובולוביצה בו נקברו 20 גברים יהודים. ב-1 בדצמבר 2019, באירוע לציון 80 שנה לצעדה, הוצב לוח הנצחה על אחד הבתים בכיכר וכן על קבר האחים שנמצא.

קישורים חיצונייםעריכה