צפנת בת פניאל
צפנת בת פניאל היא דמות המופיעה באחת מאגדות החורבן. אגדות אלו מתארות את הנעשה בירושלים במהלך חורבן בית שני, שהתרחש בתשעה באב.
האגדה עריכה
האגדה על צפנת בת פניאל מופיעה במסכת גיטין[1], מסופרת על ידי ריש לקיש.
האגדה מספרת על צפנת בת פניאל, בתו של הכוהן הגדול, שהייתה יפה מאוד. היא נקראה צפנת כיוון שהכול היו צופים ביופייה. יש אומרים שהייתה כל כך יפה שכל מי שהסתכל עליה לא ידע את נפשו, ואור נוגה בא עליהם, כאילו כוכב מעלה ירד משמים ארצה. בגרסה אחרת של הסיפור, לא הייתה בעולם אשה יפת-תואר מצפנת."עיניה היו כגחלים; וכי הסתכלה באדם, שרפה אותו חי ויהוּמם."
במהלך החורבן נשבתה על ידי גיבור רומי, והוא "נתעלל בה כל הלילה". אולם בבוקר החליט כי אם היא תמשיך להישאר בבעלותו, הוא ישתגע מרוב יופייה והיא תמשול בו. על כן הלביש אותה שבעה חלוקים והוציא אותה לשוק למכור אותה כשפחה. בא אדם מכוער מאוד, אדם "קל שבקלים וריק שבריקים", ודרש לראות את יופייה לפני קנייתה. לאחר חילופי דברים הסכים המוכר להראות את גופה. כל פעם מורידים לה שכבה והקונה דורש לראות עוד. כשהגיעה לשכבה השביעית היא קרעה מעצמה את הבגד וצעקה צעקה גדולה "ריבונו של עולם, אם עלינו לא חסת, על קדושת שמך הגיבור למה לא תחוס?".
לפי גרסה אחרת של הסיפור, כשקרעה צפנת את החלוק השביעי, הקונה כל כך נבהל מיופייה, והנערה אמרה: "הוי, שוטה! קנה אותי בכסף מלא, אין כמותי נאה בבנות-עמי ובת-כוהנים אני; יבוא בעל-הדין ויתבע את עלבוני"; על נערה זו ניבּא הושע ואמר: פן אפשיטנה ערומה והצגתיה כיום-היוָלדה!
לקח ומוסר השכל עריכה
בקריאה פשוטה מתאר הסיפור, כחלק מאגדות החורבן, את ההתאכזרות של הכובשים במהלך החורבן.
במסכת גיטין, משווה ריש לקיש את הסיפור לקינתו של ירמיהו[2] "בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאום יבא השודד עלינו" ריש לקיש מדגיש שלא נאמר שהשודד יבוא "עלייך", כלומר על בת ציון, כי אם "עלינו". מילה זו מחדדת את הרלוונטיות של התוכחה, ורומזת שכל אחד יכול להיפגע[3].
חז"ל אמרו[דרושה הבהרה] כי צעקתה של צפנת היא תפילה של בת ישראל שלא חוזרת ריקם[4].
קישורים חיצוניים עריכה
- מסיפורי החורבן באתר benyehuda.org
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ח, עמוד א'
- ^ ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק כ"ו
- ^ מסיפורי החורבן באתר benyehuda.org
- ^ הרבנית ימימה מזרחי, כמים לבך, שיעורים לתשעה באב