צרה (יהדות)

יחס תנכ"י ותלמודי בין שתי נשים הנשואות לאותו הגבר

צרה הוא מונח מתאר את הקשר המשפחתי בין אישה אחת לרעותה כאשר שתיהן נמצאות במקביל בקשר נישואים עם אותו הגבר. נישואים של גבר ליותר מאישה אחת מותרים על פי התורה, אך אסורים מתוקף חרם דרבינו גרשום.

מקור הביטויעריכה

בספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק י"ח נכתב איסור מיוחד על נשיאת שתי אחיות: ”וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ”. בעקבות לשון 'צרור' שבפסוק, נשותיו של אדם נקראות "צרות" זו לזו. רש"י כותב שמשמעות המילה צרות ביחס לשתי נשים היא: ביחד - סמוכות, כיוון שנשים אלו סמוכות זו לזו[1]. המצודת ציון מפרש כי נקראות צרות "מלשון צר ואויב כי על פי רוב שונאות זו לזו"[2].

שימוש במושגעריכה

בתנ"ך, המקום היחיד שמופיעה המילה "צרה" במשמעות זו היא בתחילת ספר שמואל א', על נשות אלקנה, חנה ופנינה – "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ"[3]. בתלמוד בבלי נפוץ השימוש בביטוי זה ביחס לשתי נשים, בעיקר בעניין צרת הבת במסכת יבמות.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.