קאב קאלוויי

שחקן אמריקאי
(הופנה מהדף קאב קאלווי)

קאבל "קאב" קאלוויי השלישי (אנגלית: Cabell "Cab" Calloway III;‏ 25 בדצמבר 190718 בנובמבר 1994) היה זמר, רקדן, בדרן ומוביל הרכב ג'אז אמריקאי. הקריירה שלו נמשכה כשישה עשורים, עד מותו. הוא הנהיג את אחת מהתזמורות הפופולריות ביותר של שנות השלושים והארבעים, בה ניגנו בין היתר דיזי גילספי ובן ובסטר. התמחה בשירת סקאט.

קאב קאלוויי
Cab Calloway
לידה 25 בדצמבר 1907
רוצ'סטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1994 (בגיל 86)
Hockessin, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Cabell Calloway III עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרנקליף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לינקולן, תיכון פרדריק דאגלס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, סווינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סקסופון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ABC רקורדס, בל רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Camay Calloway Murphy, כריס קאלוויי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קאב קאלוויי, בתצלום מעשי ידי ויליאם פ. גוטליב
קאלוויי, 1933. צילם: קארל ואן וכטן.
כרזה של קאב קאלוויי ותזמורתו במועדון הכותנה, 1934

תולדות חייו

עריכה

קאלוויי נולד למשפחה אפרו-אמריקאית[1] מן המעמד הבינוני ברוצ'סטר, ניו יורק. אביו היה עורך דין ואמו ניגנה בעוגב בכנסייה. המשפחה עברה לבולטימור בילדותו. הוא נהג לשיר במקהלת הכנסייה וקיבל שיעורי פיתוח קול, כאשר הוריו הזהירוהו לבל יפנה לשירת ג'אז. אך קאלוויי הצעיר ואחותו, בלאנש, פנו למועדוני העיר בהם שמע את המתופף צ'יק וב ולהקתו ונמשך אחר הג'אז.

בלאנש קאלוויי הפכה למובילת הרכב, אליו הצטרף קאלוויי בשלהי שנות העשרים. ב-1930 התקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת לינקולן בפנסילבניה, אך לא סיים. במקום זאת הוא הצטרף לאחותו בשיקגו, שם היה למתופף, בדרן, זמר, רקדן סטפס ומנחה במועדוני העיר. בקפה סנסט האפנתי פגש בלואי ארמסטרונג, ממנו למד לשיר שירת סקאט, סגנון השירה בו התמחה.

בנוסף, הפך בעצת אחותו למוביל הרכב שגובש מנגני להקת "The Missourians". בביקורה של התזמורת בניו יורק קיבל קאלוויי הזמנה להחליף את דיוק אלינגטון בתזמורת הבית של מועדון הכותנה. שידורי הרדיו של רשת NBC מהמועדון הפכו את קאלוויי ולהקתו לכוכבים בכל רחבי ארצות הברית. הקטעים שהקליט נמכרו במאות אלפי עותקים, השיר "Minnie the Moocher" (אותו ביצע בסרט האחים בלוז) נמכר בלמעלה ממיליון עותקים[2] וזיכה את קאלוויי בכינוי "הי-די-הו". הקו המוזיקלי של התזמורת היה בידורי וקל, אך היא הייתה מקצועית מאוד וכללה מוזיקאים מעולים, אשר הפגינו מדי פעם וירטואוזיות קרקסית. אולם התזמורת שירתה בעיקר את המנצח-זמר-רקדן שלה. קאלוויי סיגל לו מנהגי כוכבות ונהג להופיע תמיד בחליפת טוקסידו לבנה, שהפכה לסמלו המסחרי.

תזמורתו של קאלוויי השתתפה בפסקול סרטים רבים[3], בהם סרטים מצוירים כגון שלגיה ושבעת הגמדים. ב-1947 הופק הסרט "Hi-De-Ho"[4] אודותיו ובהשתתפותו.

ב-1941 פיטר את גילספי מתזמורתו, עקב סכסוך על סגנון הנגינה החופשי מדי של גילספי שהתפתח לסכסוך אלים ביניהם.

קאלוויי לא הפסיק להופיע גם לאחר שתזמורתו התפרקה בראשית שנות הארבעים בעיקר כזמר ובקולנוע. ב-1952 גילם את דמותו של ספורטינג לייף בהפקת האופרה פורגי ובס של ג'ורג' גרשווין, במסגרתה ביצע את השיר It Ain't Necessarily So. ב-1967 השתתף בהפקה מיוחדת של המחזמר הלו, דולי!, שבה כל הזמרים היו אפרו-אמריקאים, שהייתה הצלחה גדולה. ב-1976 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו "Of Minnie The Moocher And Me".

בשנת 1980 השתתף בתפקיד משמעותי בסרט האחים בלוז, שביים ג'ון לנדיס. המדובר בקומדיה מוזיקלית מצליחה, בה הופיעו אמנים רבים וידועים (במיוחד אמנים שחורים, מתחום הג'אז, הבלוז והרית'ם אנד בלוז) בקטעי שירה, וביניהם ג'יימס בראון, ארית'ה פרנקלין וריי צ'ארלס. קאלווי, שהיה אז בשנות ה-70 לחייו, הופיע בתפקיד של שרת זקן בבית יתומים, המסייע לאחים בלוז (ג'ון בלושי ודן אקרויד) להציל את בית היתומים מסגירה. במסגרת תפקידו שר את "Minnie the Moocher", בליווי תזמורת נגנים גדולה, בתלבושת מפוארת, כפי שנהג בשנות צעירותו. התפקיד החזיר את קאלוויי לתודעת הקהל, ובעקבותיו הופיע כאורח ברחוב סומסום, בספינת האהבה ובתוכנית של ביל קוסבי. הוא גם הוזמן להשתתף כשופט היאבקות מקצועית בליגת WWE.

ב-1994 קאלוויי נפטר עקב אירוע מוחי.

פרסים והוקרה

עריכה

בשנת 1994 הוקם בדלאוור בית הספר לאמנויות הבמה על שם קאב קאלוויי (Cab Calloway School of the Arts).

בשנת 1999 זכה קאלוויי לאחר מותו לפרס גראמי למפעל חיים. ב-2008 נכנסה ההקלטה המקורית של Minnie the Moocher להיכל התהילה של פרס גראמי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קאב קאלוויי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Cab Calloway, timeless top-flight musician and singer - African American Registry". African American Registry (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-19.
  2. ^ 2008 Grammy Press release
  3. ^   Cab Calloway, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  4. ^   "Hi-De-Ho", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  5. ^ שימוש הוגן