פתיחת התפריט הראשי

קאזאנלקבולגרית: Казанлък) היא עיר במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה, בפתח המזרחי של עמק הוורדים.

קאזאנלק
Казанлък
Kazanlak winter.jpg
קאזאנלק בחורף
מדינה בולגריהבולגריה  בולגריה
מחוז מחוז סטארה זאגורה
תאריך ייסוד 1300
שטח 36 קמ"ר
גובה 407 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 52,779 (2010)
 ‑ במטרופולין 90,855
 ‑ צפיפות 140 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 42°37′N 25°24′E / 42.617°N 25.400°E / 42.617; 25.400
אזור זמן UTC +2
http://www.kazanlak.bg

מספר התושבים של קאזאנלק נכון לדצמבר 2010 עמד על 52,779 נפשות. בעיר קיימת תעשיית שמן ורדים ומוזיאון בו מוצג תהליך הפקת השמן. אספקת הוורדים מקורה בעמק הוורדים. בתקופת קטיף הוורדים נערכים במקום פסטיבלים וריקודים המוקדשים לוורדים.

העיר נוסדה ב-1300 כמבצר, אך במקום מצוים קברים תראקים עתיקים וקבר אחד, מהמאה הרביעית, לפני הספירה, השתמר היטב, כולל פרסקות המתארות ריטואלים קדומים. הקבר אינו פתוח לציבור הרחב, אך למען התיירים נבנה העתק שלו.

בקאזאנלק שורר אקלים ממוזג כאשר הטמפרטורות נעות מ-1oc בינואר ועד 21oc ביולי. החודש הגשום בשנה הוא יוני והשחון הוא פברואר.

בנוסף לתעשיית שמן הוורדים, ידועה העיר במפעלי הנשק המצויים בה ובין היתר מפעל גדול לייצור רובי AK-47 "קלצ'ניקוב" שנוסד ב-1924.

תוכן עניינים

הקהילה היהודיתעריכה

  ערך מורחב – יהדות בולגריה

בעיר התגוררה קהילה יהודית קטנה אשר נוסדה בשלהי המאה ה-18 ומתועדת במקורות שניוניים במהלך המאה ה-19. לאחר קבלת העצמאות הבולגרית הותקפו היהודים על ידי התושבים הבולגרים מאחר שזוהו עם השלטון העות'מאני ותועדו מעשי רצח ואונס. בראשית המאה ה-20 נמנתה קהילת קאזאלנק ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בממלכת בולגריה ומנתה כ-300 נפשות[1]. הקהילה בנתה בית ספר יסודי ובית כנסת אחד. במהלך שנות ה-20 הייתה בעיר פעילות ציונית ענפה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ 500 יהודים. ב-15 ביוני 1943 גורשו יהודים מהעיר לערי השדה והכפרים הסמוכים והורשו לחזור רק בתחילת אוקטובר[2]. מרבית היהודים עלו למדינת ישראל בין השנים 19471949. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובקאזאנלק נמנו 85 יהודים[3]. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.

ערים תאומותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
  2. ^ חיים קשלס, המצב אחרי הגירוש, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
  3. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.