קארוי קצ'קמטי (היסטוריון)

היסטוריון וארכיונאי הונגרי-יהודי-צרפתי

קארוי קצ'קמטיהונגרית: Kecskeméti Károly; בודפשט, 19 באוגוסט 1933פריז, 2 באפריל 2021) היה ארכיונאי-היסטוריון יהודי-הונגרי-צרפתי. הוא גר בצרפת משנת 1956, לשם היגר אחרי המרד ההונגרי, בקושי שנה לאחר שסיים את לימודיו בהונגריה, בצרפת השיג את הדוקטורט בשנת 1980. כפקיד בכיר במועצה הבינלאומית לארכיונים, הוא השתתף בתוכניות פיתוח ארכיונים בכמה מדינות, בכמה יבשות (בעיקר באפריקה). עם פרישתו התפרסם לכבודו כרך לימוד בבלגיה, בשם Miscellanea Caroli Kecskeméti, בעריכתם של פרנק דיילמן ואנדרה ואנרי (Frank Daelemans - André Vanrie).

קארוי קצ'קמטי
Kecskeméti Károly
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 באוגוסט 1933
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 2021 (בגיל 87)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Palladium (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אביו של קארוי קצ'קמטי היה מורה, ג'רג' קצ'קמטי, ומאוחר יותר הפך לעיתונאי העורך ולאחר מכן העורך הראשי של העיתון היומי בשפה הגרמנית בבודפשט הפסטר לויד. אביו גורש באפריל 1944 ונרצח באושוויץ ביולי אותה השנה. אמו הייתה אגוטה קלר.[1] סבו מצד אביו, ארמין קצ'קמטי, היה הרב הראשי לשעבר של העיר מאקו וכן פרופסור באוניברסיטת סגד שכתב מספר ספרים על ספרות והיסטוריה יהודית. יחד עם אשתו גם הוא נרצח בשנת 1944 במחנה ריכוז. סבתו מצד אמו גם היא הייתה צאצא (נכדה) של הרב הראשי של העיר סגד לאופולד לעף, אחד מאחיו של ליאופולד היה עמנואל לעף. סבו מצד אמו היה מהנדס במשרד לאדריכלות ממלכתית. אחותו של קארוי קצ'קמטי היא ז'וז'ה פרגה, סוציולוגית, חברה קבועה באקדמיה ההונגרית למדעים. אחיינו, בנה של אחותם מרתה קצ'קמטי, הוא ג'רג' קוזמה, שהיה קריקטוריסט, שלמד בבית המדרש לרבנים בבודפשט, אך לא עשה בחינות סמיכה לרבנות.

לאחר מלחמת העולם השנייה בילה קצ'קמטי שנה וחצי בצרפת, חזר להונגריה וסיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות בגימנסיית אטווש יוז'ף. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה בשנת 1951 תחילה באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה ואחרי שנה עבר לפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת אטווש לוראנד. בתחום כהיסטוריון-ארכיבאי קיבל תואר והמנחה להמשך לימודיו לעבודת הדוקטורט על אוכלוסיית המאה ה-19 של היישוב טק היה ההיסטוריון היהודי-הונגרי ג'רג' סאבאד לימים חבר באספה הלאומית (הונגריה) יושב ראש הפרלמנט ההונגרי וחבר מן המנין באקדמיה ההונגרית למדעים. במקביל להכנת עבודת דוקטורט זו, כארכיונאי, ארגן קצ'קמטי את רשומות של היישוב טק בארכיון מחוז פשט.

הוא החל לעבוד כארכיונאי כאמור בשנת 1955 ובילה את התמחותו בארכיון המדינה של העיר שופרון ובארכיון הלאומי ההונגרי. ביוני 1956, בבודפשט הוא התקבל לארכיון המדינה. הוא ניצל את המרד ההונגרי ונמלט (היגר) בנובמבר 1956. כבר בינואר 1957 קיבל חוזה עבודה זמני בארכיוני המשרד הממשלתי צרפת מעבר לים (France d’Outre-Mer ) בפריז, ולאחר שסיים קורס ארכיונים בינלאומי, החל מיולי 1957 הפך להיות לארכיונאי של הארכיון הלאומי הצרפתי (Archives nationales). בשנת 1980 סיים סופסוף את הדוקטורט שלו במדעי הרוח באוניברסיטת סורבון, (דוקטורט שההתחיל עוד בהונגריה). נושא עבודת הדוקטורט הצרפתית הממלכתית שלו היה הליברליזם ההונגרי בין השנים 17901848. משנת 1986 היה קצ'קמטי חבר במועצה הבינלאומית לארכיונאות (International Council on Archives – ICA) ופרש לגמלאות בסוף 1998.

פעילותו המקצועית עריכה

משנת 1962 ועד סוף 1998 עמד קצ'קמטי בראש מזכירות מועצת הארכיונים, ואילו משנת 1964 היה מעורב גם בפיתוח ארכיונים ב"עולם השלישי". בתפקיד זה בילה שנה בדקר מדצמבר 1970 כמומחה של אונסק"ו, שם נדרש לארגן הכשרה לארכיונאות באוניברסיטת בירת סנגל. עד לפרישתו ניהל את תוכנית המחשוב בארכיון הקומינטרן. במשך מספר שנים, מטעם ה-ICA, לימד כמה קורסים בארכיונים וכן הופקד על ידי מועצת אירופה על משימות מקצועיות שונות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 השתתף בתוכניות פיתוח ארכיונים בכמה מדינות (ברזיל, קניה, תימן, בורקינה פאסו, בנין, הרפובליקת של קונגו, פורטוגל).

כהיסטוריון הוא סייע לעבודתו של מכון אימרה נאג' בבריסל במשך חמש שנים משנת 1958 ובמהלכן השתתף גם בפרסום שני כרכים שהוציא המכון. הוא חקר את ההיסטוריה של הליברליזם והפרלמנטריזם ההונגרי, אך חקר גם את ההיסטוריה של יהדות הונגריה מתקופת שלטונו של יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עד 1918.

עבודותיו עריכה

  • La formation professionelle des archivistes. Liste des écoles et des cours de formation professionelle d'archivistes; Unesco, Bruxelles, 1966
  • La Hongrie et le réformisme libéral. Problèmes politiques et sociaux, 1790–1848; Il Centro di Ricerca, Roma, 1989 (Fonti e studi di storia moderna e contemporanea)
  • Sovereignty disputed claims professional culture. Essays on archival policies; Bibliothèque royale de Belgique, Brussels, 2000
  • Notes, rapports et témoignages français sur la Hongrie, 1717–1809; Institut Hongrois–OSZK, Paris–Bp., 2006 (Documenta Hungarorum in Gallia)
  • Magyar liberalizmus, 1790–1848; Argumentum–Bibó István Szellemi Műhely, Budapest, 2008 (Eszmetörténeti könyvtár)
  • Le libéralisme hongrois, 1790–1848; Champion, Paris, 2010 (Bibliothèque d'études de l'Europe centrale)

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 530/1928. folyószáma alatt".