קארס (עיר)

עיר בטורקיה

קארסטורקית: Kars; באזרית: Qars; בכורדית: Qers/قەرس; בארמנית: Ղարս/Կարս) היא עיר בצפון-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה 117,235 תושבים.

קארס
Kars
פוטומונטז' של קארס
פוטומונטז' של קארס
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז מחוז מזרח אנטוליה
נפה קארס
שטח 2,095 קמ"ר
גובה 1,768 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 96,700[1] (2023)
 ‑ צפיפות 55.96 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות 40°37′00″N 43°06′00″E / 40.61667°N 43.10000°E / 40.61667; 43.10000
אזור זמן UTC +3
http://www.kars.bel.tr/
ממלכת ארמניה בשנת 1000 לערך
הסכם קארס
ארמניה
גאורגיה
אזרבייג'ן
טורקיה
קו אדום הגבול הרוסי-טורקי על פי הסכם קארס

היסטוריה עריכה

מעט מאוד ידוע על קארס לפני סוף המאה ה-9 אך נראה כי הייתה בירת ממלכה ארמנית בשם ונאנאד. לקראת סופה של המאה ה-9 צורפה העיר לממלכת ארמניה ואף שימשה כבירתה משנת 928 ועד 961. שנתיים לאחר שויתרה על מעמדה כבירת הממלכה לטובת אני, שוב הייתה קארס לבירת ממלכת ונאנאד שמידת עצמאותה אינה ברורה.

ב-1065 ויתר מלכה של קארס על העיר ומסרה לידי האימפריה הביזנטית, אך מיד לאחר מכן נכבשה בידי הסלג'וקים שהחזיקו בה עד 1206/1207 עת נתפסה בידי הממלכה הגאורגית. הגאורגים החזיקו בעיר משך מספר שנים כ-30 שנים העיר הייתה חלק של ארמניה הזקארידית. לאחר מכן שלטו בה נסיכים טורקים עד שנת 1534, וזאת למעט תקופות כיבוש בידי המונגולים ב-1239 ובידי טימור לנג במאה ה-14. ב-1534 נכבשה העיר בידי הסולטאן סולימאן הראשון "המפואר" וצורפה לאימפריה העות'מאנית. נכדו של סולימאן הראשון, מורט השלישי חיזק את ביצוריה והיא עמדה במספר התקפות של הפרסים והרוסים.

במהלך המאה ה-19 עברה השליטה בעיר כמטוטלת בין הרוסים לעות'מאנים. היא נכבשה בידי רוסיה ב-23 ביוני 1828 אך הוחזרה לשליטה עות'מאנית, נכנעה שוב לרוסים ב-1855 במהלך מלחמת קרים, ולאחריה שוב הוחזרה לידי העות'מאנים במסגרת חוזה פריז. בהמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) כבשו הרוסים את העיר בשלישית והפעם הנציחו חוזה סן סטפנו וקונגרס ברלין את הישגם. במהלך השלטון הרוסי התפתחה העיר ורחובותיה נסללו בתבנית שתי וערב. בשנים אלה עזבו 11,000 טורקים את העיר ואת מקומם תפסו ארמנים, יוונים ורוסים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ויתרה רוסיה לעות'מאנים על השליטה בעיר במסגרת הסכם ברסט-ליטובסק מה-3 במרץ 1918, אך הלכה למעשה הייתה השליטה בעיר נתונה אותה עת בידיהם של הארמנים. צבא האסלאם שהוקם על ידי איסמאיל אנוור פאשה כבש את העיר, ולאחר נסיגתו וכניעת האימפריה העות'מאנית בהפסקת האש של מודרוס מ-30 באוקטובר 1918, קמה באזור הרפובליקה הדמוקרטית של דרום מערב הקווקז שכונתה גם "רפובליקת קארס". רפובליקת קארס הייתה ישות עצמאית שהשתרעה בשטחן של (נפות קארס וארדהאן), ארמניה וגאורגיה של היום, ואשר התקיימה מה-1 בדצמבר 1918 עד ה-19 באפריל 1919. סופה של רפובליקת קארס בא לה כאשר כוחות בריטים כבשו את העיר והאזור סביב לה, ואלה היו לחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה.

בטרם חלפו חמישה חודשים פרצה מלחמת טורקיה–ארמניה וב-28 בספטמבר 1920 כבשו הטורקים את סרקמיש ואת קאיזמן והחלו להתקדם לעבר העיר. עם זאת ההתקפה על קארס התעכבה בשל התנגדות ארמנית וב-24 באוקטובר 1920 הבטיחו הרוסים את תמיכם לארמנים, במיוחד בכל הנוגע לשלטונם בקארס. משהגיע הדבר לידיעתו של מפקד הכוח הטורקי מוסה קזם קראבקיר, הוא תקף את קארס בו ביום והארמנים לא נלחמו על הגנת העיר אלא נטשוה. ב-30 באוקטובר 1920 שלט קראבקיר בעיר. בעקבות התבוסה הארמנית במלחמה נחתמו הסכם אלכסנדרופול והסכם קארס בין הטורקים לרוסים אשר הבטיחו את השליטה הטורקית בעיר ובאזורה.

לאחר מלחמת העולם השנייה דרשה ברית המועצות את ביטולו של הסכם קארס ואת השבת העיר והשטחים עליהם ויתרה במסגרתו לרשותה. הסובייטים אף החלו מרכזים כוחות צבא לאורך הגבול עם טורקיה, אך לחץ בינלאומי, במיוחד מצד וינסטון צ'רצ'יל הביא את הסובייטים לזנוח את דרישתם.

העיר כיום עריכה

בשנת 1992 הוקמה בקארס אוניברסיטת הקווקז ובשנת 2007 למדו בה 12,651 תלמידים[2]. העיר שוכנת בקצה מסילת הרכבת של חברת הרכבות הטורקית ויוצאות ממנה רכבות לאיסטנבול (אקספרס המזרח, Doğu Ekspresi) ולאנקרה (אקספרס ארזורום, Erzurum Ekspresi). מסילת הרכבת ממשיכה מזרחה אל הגבול הארמני אך היא אינה פעילה מזה שנים. קארס ידועה במצודה (Kars Kalesi) המשקיפה עליה מראש הגבעה שמעליה ואשר נבנתה ב-1153 ובמסגד קומבט (Kumbet Camii) ששימש בעבר ככנסייה ארמנית. בנוסף משמשת העיר כבסיס לביקור בחורבות אני שעל הגבול הארמני.

ערים תאומות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קארס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה