קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות

חברה ישראלית לפיתוח תוכנות ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי.


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע"מ
.NSO Group Technologies Ltd
Nso-group-logo.png
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים עמרי לביא, שלו חוליו, ניב כרמי
תקופת הפעילות 25 בינואר 2010 – הווה (12 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי הרצליה
בעלות עומרי לביא, שלו חוליו, קרן נובלפינה
ענפי תעשייה לוחמת סייבר
מוצרים עיקריים תוכנת פגסוס המאפשרת השתלטות על מכשירים ניידים
הכנסות כ-100 מיליון דולר בשנת 2016 (על פי הערכות)
רווח תפעולי 99,000,000 דולר אמריקני (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל שלו חוליו עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח נשיאים: שירי דולב
עובדים 750 (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.nsogroup.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע"מאנגלית: .NSO Group Technologies Ltd) היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח תוכנות ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי.

המוצר העיקרי אותו מפתחת ומשווקת החברה היא תוכנת הריגול פגסוס, אשר נחשבת מיוחדת ביכולתה הגבוהה להצליח לחדור למכשיר האלקטרוני, וכן ביכולתה לפעול תוך שהיא ממשיכה להסוות את עצמה. ברגע שהתוכנה הושתלה במכשיר, מפעיל התוכנה מסוגל להשתמש בה על מנת לגשת לכל המידע שעל המכשיר (תמונות, הודעות טקסט וכו'), להשתלט על המצלמה והמיקרופון על מנת לצותת או לצלם תמונות, לעקוב אחר מיקום המכשיר (GPS), וכן לשלוח מסרים מהמכשיר.

היסטוריהעריכה

קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות הוקמה בשנת 2010 על ידי היזמים עמרי לביא, שלו חוליו וניב כרמי שקראו אותה על שמם: Omri‏ Shalev‏ Niv‏ (NSO). עם הקמתה גייסה החברה סכום של כ-1.6 מיליון דולר מקבוצת משקיעים בראשותו של אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס. תמורת ההשקעה קיבלו המשקיעים 30% מהבעלות על החברה, כש-70% הנותרים נותרו בידי עמרי לביא ושלו חוליו (ניב כרמי עזב את המיזם זמן קצר לאחר הקמתו).[2]

בשנת 2014 רכשה קרן האקוויטי "פרנסיסקו פרטנרס" 70% ממניות החברה, במחיר המשקף לחברה שווי של כ-130 מיליון דולר. הסכם המכירה כלל הסכמה על כך שמרכז הפיתוח של החברה יישאר בישראל.[2] בשנה זו מוזגה החברה עם חברת הסייבר ההתקפי סירקליס שנרכשה גם היא על ידי "פרנסיסקו פרטנרס", לכדי חברה אחת בשם Q Cyber Technologies.[3][4]

בפברואר 2019 מכרה קרן פרנסיסקו פרטנרס את חלקה בחברה בחזרה למייסדי החברה (חוליו ולביא) ולקרן הפרייבט אקוויטי האירופית נובלפינה. לפי הערכות העסקה נעשתה לפי שווי חברה של מיליארד דולר.[5]

באמצע 2021 הורד דירוג החוב של החברה על פי מודי'ס בשל היחלשות בביצועיה העסקיים ובנזילות.[6]

ב-31 באוקטובר 2021 מונה איציק בנבנישתי כמנכ"ל החברה, לאחר שבאוגוסט מונה לנשיא משותף[7]

ב-3 בנובמבר 2021 הכניסה ארצות הברית את החברה לרשימת הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של ארצות הברית, לצד החברה הישראלית קנדירו ושתי חברות נוספות. הן נוספו לרשימה בשל ראיות לכך שהן פיתחו וסיפקו תוכנות ריגול לממשלות זרות.[8]

ב-11 בנובמבר 2021, הודיע המנכ"ל בנבנישתי על התפטרותו מכל תפקידיו בחברה פחות משבועים לאחר כניסתו לתפקיד, לאור כניסתה של החברה לרשימה השחורה של ארצות הברית[7].

בפברואר 2022 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב צו פתיחת הליכים לשיקומן של שלוש חברות מקבוצת NSO - גאוטילב, ווייאאוט וקונווקסום.[9]

פעילות החברהעריכה

החברה מפתחת ומשווקת תוכנות המשמשות ממשלות לריגול אחר אנשים וגופים חשודים. הריגול מתבצע על ידי השתלת תוכנת ריגול במכשיר האלקטרוני של האדם אחריו רוצים לרגל - בדרך כלל בטלפון הסלולרי.

כיוון שפעילות החברה היא במישור הביטחוני וכן משום שמוצר החברה הוא נשק סייבר התקפי, NSO מייצאת את התוכנה שלה תחת רישיון לסחר בנשק, הניתן לה על ידי אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון ומשרד החוץ.[10][11]

על פי החברה, מטרת מוצרי NSO היא לסייע לגופי ביון ואכיפת חוק ממשלתיים מורשים להילחם בטרור ופשעים חמורים.[12] עם זאת החברה ספגה ביקורת על פעילותה לכאורה במדינות כמו מקסיקו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ומדינות אחרות בעלות משטרים אנטי-דמוקרטיים, שבהן נטען כי נעשה שימוש בתוכנה כדי לרגל אחר אזרחים לצרכים פוליטיים.[13]

במרץ 2020 בזמן התפרצות נגיף הקורונה בישראל שיתפה החברה פעולה עם המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ביוזמה של שר הביטחון נפתלי בנט, לפיתוח מערכת לריכוז מידע אודות סיכויי ההידבקות בקורונה של אזרחי ישראל.[14][15]

אירועים שנקשרו לפעילות החברהעריכה

באוגוסט 2016 נאלצה חברת אפל לפרסם עדכון אבטחה למערכת ההפעלה iOS, לאחר שהתגלה שזו נפרצה על ידי תוכנת ריגול. החוקרים שגילו את הפריצה מצאו ראיות המצביעות על כך שהיא בוצעה על ידי תוכנת פגסוס.[16]

ב-2017 פורסם כי ממשלת מקסיקו השתמשה בתוכנה כדי לרגל אחרי האופוזיציה, ובין השאר אחרי עורכי הדין שחקרו את רצח 43 הסטודנטים באיגואלה.

באפריל 2018 עובד החברה שזומן לשימוע לפני פיטורין, יצא בתום השיחה אל משרדו, גנב מידע רגיש ביותר באמצעות חיבור התקן חיצוני למחשב, וניסה למכור אותו ברשת האפלה, הדארקנט. הקונה הפוטנציאלי יצר קשר עם החברה, זו הדריכה אותו כיצד לנהוג ובהמשך פנתה למשטרה והעובד נעצר. עקב אופי פעילות החברה, הואשם העובד תחילה בין היתר בפגיעה בביטחון המדינה, אך בינואר 2019 הורשע במסגרת עסקת טיעון בגנבה ממעביד לצד עבירות נוספות ללא האישום הביטחוני, ונשלח ל-5 שנות מאסר בפועל.[17][18]

באוגוסט 2018 פורסם שהתוכנה שימשה גם את איחוד האמירויות הערביות.[19] בדצמבר 2018 דיווח הוושינגטון פוסט כי ישראל התירה לחברה למכור תוכנת ריגול לערב הסעודית.

באוקטובר 2019 טענה פייסבוק שתחקיר שביצעה העלה ש-NSO ניצלה פרצת אבטחה ביישומון הווטסאפ שבבעלותה כדי לפרוץ לעשרות מכשירים סלולריים. אף על פי שהפרשיה הוכחשה על ידי NSO, הגישה פייסבוק תביעה מול NSO בטענה שהחברה הפרה את החוק האמריקאי נגד ניצול והונאות מיחשוב, הפרה את החוזה בין החברות וביצעה הסגת גבול כאשר פרצה לשרתים בבעלות פייסבוק.[20][21] בדצמבר 2020 הצטרפו לתביעה מספר חברות נוספות, ביניהן מיקרוסופט וגוגל.[22]

דוח של "The Citizen Lab" מדצמבר 2020 העלה כי מוצרים של NSO שימשו לפריצות ללא אינטראקציה מצד המשתמש באמצעות ניצול פרצה בשירות iMessage של אפל. על פי הדיווח, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות פרצו לטלפונים של שני כתבים בלונדון ו-36 עיתונאים אחרים ברשת הטלוויזיה אל-ג'זירה בקטר.[23][24]

ביולי 2021 דווח כי אמזון החליטה להפסיק את פעילות החברה בשרתיה לאחר הדלפה של 50,000 מספרי טלפון שהיו במעקב בתכנת פגסוס;[25] ביניהם נמצאו גם מספרי טלפון של עיתונאים, פוליטיקאים ואקטיביסטים.[26]

על פי חברת אפל, ב-3 בדצמבר 2021, טלפונים של עובדי מחלקת המדינה בארצות הברית נפרצו על ידי תוכנה של NSO.[27]

ביולי 2021 הגיבה החברה להאשמות נגדה ואמרה שמערכותיה אינן מאושרות לשימוש עבור מספרי טלפון ישראליים או אמריקאיים.[28] אך בינואר 2022 טען תומר גנון בעיתון "כלכליסט" כי משטרת ישראל השתמשה באופן קבוע בכלים של NSO על מנת לחדור לטלפונים של חשודים ישראלים בחקירות, כולל חשודים בעברות קלות הקשורות למחאה והפרת סדר ציבורי, ללא צו בית משפט או פיקוח של שופט. ועדת בדיקה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבעה שטענות אלה אינן נכונות (ראו פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הגר רבט, מייסדי NSO רוכשים השליטה בחברה לפי שווי של 800 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2019
  2. ^ 1 2 גולן חזני, NSO הישראלית קיבלה הצעת רכישה של 100 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 במאי 2013
    אור הירשאוגה, NSO הישראלית נמכרה לפרנסיסקו פרטנרז לפי שווי של כ-130 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2014
  3. ^ גולן חזני, תוכנת הריגול של NSO מחלקת 850 מיליון שקל דיבידנד, באתר כלכליסט, 28 במאי 2017
  4. ^ תומאס פוקס-ברוסטר, חשופים: ואן המעקב הזה יכול לפרוץ לסמארטפון ממרחק של חצי קילומטר, באתר פורבס ישראל, 28 ביוני 2018
  5. ^ מאיר אורבך, נתוני חברת הצללים יוצאים לאור: מייסדי NSO גייסו 500 מיליון דולר לרכישת השליטה בחברה, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2019
  6. ^ אמיתי זיו, מודי'ס הורידה את דירוג החוב של NSO, באתר TheMarker‏, 14 ביוני 2021
  7. ^ 1 2 חזני, גולן; כלכליסט (2021-11-11). "איציק בנבנישתי עוזב את NSO פחות משבועיים לאחר כניסתו לתפקיד המנכ"ל". Ynet. נבדק ב-2021-11-13.
  8. ^ איתמר אייכנר, ארה"ב מאשימה את NSO בפגיעה באינטרס הלאומי: "כלי ריגול להשתקת התנגדות", באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
  9. ^ ליטל דוברוביצקי, צו פתיחת הליכים לשיקום שלוש חברות מקבוצת NSO, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2022
  10. ^ יוסי הטוני, ‏ישראל מקלה את ההגבלות על יצוא סייבר התקפי – וחוטפת ביקורת, באתר "אנשים ומחשבים", 26 באוגוסט 2019
  11. ^ יסמין יבלונקו, ‏על רקע הביקורת נגדה: NSO הודיעה כי תתאים את עצמה לכללים המנחים של האו"ם, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  12. ^ אושרית גן-אל, אורי ברקוביץ', ‏לאחר התביעה: פייסבוק מחקה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של עובדי NSO, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2019
  13. ^ רותי לוי, ישראל פישר, בעלת מניות בחברת הסייבר NSO נאלצה לפרוש מתפקידה בעולם האמנות עקב ביקורת ציבורית, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2019
    אמיתי זיו, התקשרו עם משטרים אפלים": עורך הדין שנלחם בחברת הריגול הישראלית, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2018
  14. ^ יסמין יבלונקו, ‏בנט רוצה להשתמש בטכנולוגיה של NSO כדי לדרג סיכויי הדבקות של אזרחים, באתר גלובס, 29 במרץ 2020
  15. ^ עמי רוחקס דומבה, ועדת הכנסת הזמנית לענייני השב"כ: משרד הבריאות לא יוכל למסור נתונים לחברת NSO, באתר IsraelDefense,‏ 1 באפריל 2020
  16. ^ ניקול פרלרות', הניו יורק טיימס, חוקרים: חברה ישראלית ניצלה פרצות אבטחה באפל כדי לרגל אחרי עיתונאים, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2016
  17. ^ יאיר אלטמן, ‏הותר לפרסום: עובד חברת סייבר ניסה למכור מידע ביטחוני, באתר ישראל היום, 5 ביולי 2018
  18. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת NSO: העובד לשעבר שגנב את תוכנת פגסוס נשלח ל-5 שנות מאסר, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
  19. ^ דיווח: איחוד האמירויות ריגלה באמצעות תוכנה ישראלית אחרי סעודיה וקטאר, באתר ynet, 1 בספטמבר 2018
  20. ^ חן בריל-אגרי, לא הופתענו, באתר העין השביעית, 30 באוקטובר 2019
  21. ^ עומר כביר והגר רבט, טלטלה ב-NSO: פייסבוק תובעת אותה על פריצה לווטסאפ, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2019
  22. ^ רפאלה גויכמן, ענקיות הטכנולוגיה נגד NSO: גוגל ומיקרוסופט מצטרפות לתביעה של פייסבוק, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2020
  23. ^ "Report accuses Saudi Arabia, UAE of probably hacking phones of over three dozen journalists in London, Qatar". The Washington Post. נבדק ב-20 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The Great iPwn: Journalists Hacked with Suspected NSO Group iMessage 'Zero-Click' Exploit". The Citizen Lab. נבדק ב-20 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Amazon Cuts Off Web Hosting Services For Israeli Spyware Firm NSO Group". HostAdvice.
  26. ^ "עיתונאים ונשיאים: הדלפת ענק חושפת את היקף השימוש בכלי הריגול הישראלי". Ynet.
  27. ^ דיווח: טלפונים של עובדי מחלקת המדינה בארה"ב נפרצו ע"י תוכנה של NSO, רשת 13
  28. ^ בר לביא, ‏הדלפת ענק חושפת: תוכנת הריגול של NSO עקבה אחר עיתונאים, ראשי מדינות ופעילי זכויות אדם, באתר גלובס, 19 ביולי 2021.