קבוצת זיקה
קבוצת זיקה (מאנגלית: Affinity group) או קבוצת אחווה היא קבוצה שנוצרה סביב עניין משותף או מטרה משותפת, וחבריה משתייכים אליה באופן רשמי או בלתי רשמי. לרוב, קבוצות זיקה תהיינה ללא חסות ממשלתית או מסחרית, אף כי העניין סביבו נוצרו עשוי בהחלט להיות פוליטי או כלכלי.
בהגדרה של קבוצות זיקה נכללים מועדונים חברתיים פרטיים, אחוות, חוגי כתיבה או קריאה, מועדוני תחביבים וקבוצות העוסקות באקטיביזם פוליטי.
קבוצות זיקה המוקדשות לפעילות פנאי
עריכהקבוצות זיקה המוקדשות לפעילות פנאי כוללות למשל מועדוני קריאה, מועדוני אופנועים, מועדוני גברים, מועדוני אספנים וכיוצא באלה.
קבוצות זיקה פוליטיות
עריכה
קבוצות זיקה פוליטיות הן בדרך כלל קבוצות קטנות של פעילים פוליטיים (בדרך כלל בין 5 ל-20 פעילים), לרוב בעלי עמדות רדיקליות אשר פועלים יחדיו בפעולה ישירה ובהפגנות. זו קבוצה לא היררכית, המורכבת בדרך כלל על ידי חברים הנותנים אמון אחד בשני ובאנשים בעלי דעות דומות. חלק מהפעולות כרוכות לעיתים בוונדליזם אידאולוגי ובהפרות חוק (כגון חסימת כבישים, חבלה בכלי עבודה, פריצה למעבדות ניסויים בבעלי חיים, חיתוך סמלי של גדר ההפרדה וכדומה). ההתארגנות נחוצה כיוון שפעולות רבות דורשות מספר אנשים הפועלים באזורים או בתחומים שונים. התארגנות בקבוצת זיקה משמשת גם לשימור מידע בתוך הקבוצה ולמניעת הדלפה לסוכנים ממשלתיים, המגלים עניין בפעילות הכרוכה בחתרנות מדינית והפרת הסדר הציבורי.
לעיתים הפגנה גדולה (כגון המחאה נגד ה-G8) מורכבת מקבוצות זיקה, וכך בתוך ההפגנה הגדולה חברי קבוצת הזיקה דואגים אחד לשני, ויודעים האם מישהו נפגע או נעצר. בנוסף, בקבוצות זיקה רבות בהפגנות גדולות, המטרה של המפגינים היא משותפת. כך למשל אוכל במקום פצצות (פעילים המחלקים מזון למפגינים), אקטיבסטילס (פעילים המתעדים את ההפגנה), וחובשי רחוב (פעילים המעניקים טיפול ראשוני לנפגעים), יהיו למעשה קבוצת זיקה בתוך ההפגנה. באופן דומה גם צבא הליצנים, מעודדות רדיקליות וקצב ההתנגדות הן קבוצות זיקה.
ישנו תיעוד של שימוש בקבוצות זיקה עוד במאה ה-19 בספרד, על ידי אנרכיסטים ספרדיים. קבוצות זיקה נעשו פופולריות שוב בשנות ה-70 בתנועה נגד נשק גרעיני בארצות הברית. בימינו, השימוש בשיטה זו נפוץ במאבקים רבים נגד הגלובליזציה, נגד מלחמות, למען זכויות בעלי חיים ועוד.
אוסף של קבוצות זיקה הפועלות יחדיו נקרא לעיתים אשכול.
