קבוצת רובינשטיין

קבוצת רובינשטיין היא קבוצת חברות ישראלית הפועלת בתחום הבנייה, הדיור המוגן והנדל"ן המניב. הקבוצה הוקמה בשנת 1931 על ידי אהרן רובינשטיין (אביו של אמנון רובינשטיין) ושותפים נוספים, ובהמשך הצטרף אליו אחיו אברהם רובינשטיין[1]. בשנות ה-80 של המאה ה-20, עם כניסת בני הדור השני של המשפחה לפעילות בחברה, הופרדה הבעלות בחברות שהחזיקה בין בני משפחה שונים[2]. בין הנכסים של הקבוצה נמנים רשת אחוזות רובינשטיין, חברה המנהלת ומפעילה בתי דיור מוגן, מגדלי המשרדים בית רובינשטיין, מגדל סונול ותאומי רובינשטיין בתל אביב[3]. ענף אחר של המשפחה מחזיק ברשת בתי הדיור מוגן "בית הזהב"[4].

בית רובינשטיין בתל אביב

היסטוריה

עריכה

מייסד הקבוצה, אהרן רובינשטיין, נולד בפולין, השני בין שבעה אחים ואחיות. אביו, מרדכי רובינשטיין, היה ממשפחה של סוחרים ובעלי בית־חרושת[2]. בשנת 1924 הגיע מרדכי רובינשטיין לבדו לארץ ישראל. זמן מה אחר כך הצטרפה אשתו ושישה מילדיו, כשהאחות הבכורה נשארה בפולין. בשנה הראשונה גרה המשפחה ביפו, ואחר־כך עברה לשכונת נוה שאנן בתל אביב. מרדכי רובינשטיין הפסיד את רוב הכסף שהביא עמו מפולין. לכן, כשהיה בן 17, נאלץ אהרן רובינשטיין לעזור בפרנסת המשפחה, ועבד בקידוח בארות. בהמשך, למד טפסנות בטון וארגן שותפות של פועלים שעסקה בתחום[2].

בשנת 1931 פנה אל אהרן רובינשטיין קבלן בשם זליג שחורי, שזכה בעבודות הבטון להקמת מוזיאון רוקפלר בירושלים, והשניים יצרו שותפות בשם רובינשטיין-שחורי לעבודות בטון[1]. השותפות זכתה במכרזים של ממשלת המנדט להקמת ארבעה בנייני משטרה ("מצודות טגארט"), ברמת־גן, נס־ציונה, רחובות ותל מונד (כיום מבנה בית הסוהר השרון), בנוסף בנתה את בית־הספר ביל״ו בשדרות רוטשילד בתל אביב ואת בניין הדואר המרכזי ביפו, ביצעה עבודות בנמל יפו ובמחנות הצבא הבריטי בארץ ישראל ובקפריסין[2].

כניסת האחים לבעלות והתרחבות

עריכה

בשנת 1949 הכניס אהרן רובינשטיין שלושה מאחיו לעסקיו ושותף נוסף, אליעזר וקסמן[5]. הוא הקים את חברת "אהרן רובינשטיין ושות'", שבה החזיק ב-60% מהמניות, ושאר השותפים החזיקו 10% כל אחד. לאחר כעשר שנים פרשו שני אחים והאח הצעיר, אברהם רובינשטיין, רכש את חלקם. בשנות ה-50 וה-60 התרחבה החברה באופן משמעותי והחלה לבנות שכונות שלמות, בין השאר את שכונת רמת יוסף בבת ים, את השכונות נאות רחל ונאות שושנים וחלק משכונת קריית בן-גוריון בחולון, שכונת אפרידר באשקלון, ואחר־כך חלקים גדולים משכונות רמת־אשכול, הגבעה־הצרפתית, פת וגילה בירושלים[6]. שכונת "נאות רחל" הוקמה בתחילת שנות ה-60 ונקראה על שם אשתו של אהרן רובינשטיין, רחל, שנפטרה ב-1962[7].

בשנת 1974 הייתה שותפה קבוצת רובינשטיין להקמת "החברה לישראל ב'", על פי הדגם "החברה לישראל" "המקורית" שהוקמה שש שנים קודם, במטרה לגייס הון של מיליונרים יהודים בישראל ובעולם להשקעה במפעלי תעשייה, תמורת הטבות מס[8]. ההשקעה הראשונה של החברה הייתה במניות מפעל "עסיס"[9], ובהמשך רכשה את השליטה במפעל[10]. ב-1980 רכשה קבוצת רובינשטיין את השליטה ב"חברה לישראל ב'". חלק מהתמורה שולמה במניות "החברה לישראל" המקורית, שגם בה החזיקו מניות[11].

בשנות ה-70 התחיל הדור השני של המשפחה להיכנס לחברה. השותף וקסמן פרש מהחברה, מפני שראה שבניו לא יוכלו להיקלט בה והחליט לצאת עם חלק מהרכוש שיוכל להעביר לבניו, ולהישאר בחברה כשכיר. האחים רובינשטיין קנו את חלקו, כל אחד לפי חלקו היחסי בחברה, ונוצרה חלוקה חדשה: 75% לאהרון ומשפחתו 25% לאברהם ומשפחתו[5]. בין אהרון ואברהם נוצרה בתקופה זאת חלוקת עבודה. אברהם עסק בניהול השוטף, פיתוח הקרקעות, ביצוע, מכירות, כשעל חלק מהתחומים ממונים בני הדור השני. אהרון התעסק בפיתוח עסקים חדשים, כולל השתלטות על חברות. קבוצת רובינשטיין התרחבה לתעשייה באמצעות חברת החזקות בשם "לנדקו"[12], כולל רכישת מפעלי השימורים "עסיס" ו"מן", ונכנסה לענף התיירות, עם שותפות ברשת מלונות "בזל", במלון "אסטוריה" ובחברת הנסיעות "קופל"[13]. בנוסף השתלטה על חברה שנסחרה בבורסת ניו יורק, שהיו שבבעלותה בתי דירות בעיר ניו יורק[5]. חברת "לנדקו" הוקמה בשנת 1963, נרכשה על ידי משפחת רובינשטיין ב-1971, והונפקה בבורסת תל אביב ב-1978, בשם "לנדקו-רובינשטיין השקעות"[14]. בין החזקותיה היו 42% ממניות "חברת הירקון", חברה שהוקמה לשם פיתוח שטח תל אביב שמצפון לירקון, שבין בעלי המניות שלה היו גם עיריית תל אביב-יפו וחברת הכשרת היישוב[15].

הפרדת הבעלות

עריכה

בשנת 1984 הונפקו עסקי הבנייה של המשפחה תחת השם "רובינשטיין ושות׳ חברה קבלנית", חברת החזקות שתחתה פעלו שורה של חברות. בשלב זה נחשף בציבור לראשונה היקף העסקים של המשפחה וההחזקות השונות שלה[15]. מיד אחר כך החלה לעלות השאלה של המשך ניהול הקבוצה. שני המועמדים העיקריים היו אמנון ומרדכי (מוטי), בניו של אהרון. מרדכי עבד בחברה מאז 1969 וראה עצמו כיורש, אך אביו העדיף את אמנון הבכור, שפנה לאקדמיה ואחר כך לפוליטיקה והיה מעורב בעסקי המשפחה רק באופן חלקי. אשתו של אממון, רוני רובינשטיין, שהיא עורכת דין במקצועה, עבדה בחברה והחזיקה במניות לאחר שנכנס לכנסת ולממשלה. מרדכי החליט לקחת את חלקו ולפרוש, ומכר את מניותיו לדודו אברהם בשנת 1985[5]. בהמשך חולקו שאר נכסי הקבוצה. אברהם ומשפחתו קיבלו את עסקי הבנייה והנדל"ן של "רובינשטיין ושות'" ואהרון ומשפחתו את "לנדקו"[16]. המהלכים שהביאו להפרדת עסקי המשפחה נעשו על רקע הנפקת החברה בבורסה, דבר שהוביל ב-1987 לחקירה של רשות ניירות ערך על אי-סדרים במהלך ההנפקה[17].

לאחר הפרדת הבעלות התמקד מרדכי רובינשטיין בניהול חברת "בית הזהב", שייסד עם שותפים ב-1981 לשם הקמת בית דיור מוגן בשכונת יד אליהו בתל אביב[18]. החברה הונפקה בבורסה ב-1989[19].

אברהם רובינשטיין ובנו יואב הועמדו למשפט בפרשת הנפקת חברת "רובינשטיין ושות' באשמת מרמה, בטענה שהסירו את כוונתם לרכוש מניות בהנפקה ולהשתלט על החברה[20]. הם הורשעו בדצמבר 1991 בבית המשפט המחוזי[21], ערערו לבית המשפט העליון וזוכו[22].

אברהם נפטר ב-31 בדצמבר 1995. לאחר מותו כך פרץ סכסוך ירושה בין שני ילדיו, אמם ואח שלישי, רמי רובינשטיין[23]. רמי רובינשטיין קיבל את השליטה בעסקיו של אביו, ובין השאר הקים את "אחוזת ראשונים", בית דיור מפואר בראשון לציון[24].

בשנות ה-2000

עריכה

בשנות ה-2000 נכנס הדור השלישי לעסקי המשפחה. גיל רובינשטיין, בנו של רמי ונכדו של אברהם, הוביל את הקמת רשת הדיור המוגן "אחוזות רובינשטיין"[25]. בנוסף הקימו רמי וגיל רובינשטיין את מגדלי המשרדים בית רובינשטיין, מגדל סונול ותאומי רובינשטיין בתל אביב.

גולן רובינשטיין, בנו של מרדכי (מוטי) ונכדו של אהרון, החל לנהל את חברת "בית הזהב". החברה נכנסה לשוק הבריטי ב-2015 כאשר רכשה שמונה בתי אבות בשותפות עם איש העסקים יגאל אהובי[26]. את הפעילות באנגליה מנהל ארנון רובינשטיין, אחיו של גולן[27].

"חברת הירקון" עברה לבעלותם של רוני רובינשטיין, רעייתו של אמנון רובינשטיין, ושל אחיו של אמנון, גיורא רובינשטיין[28]. החברה מחזיקה קרקעות בשכונת כוכב הצפון[29], נמל התעופה דב הוז, ו"הגוש הגדול" שעליו הוקמה שכונת נופי ים[30]. החברה גם מחזיקה בחלק מהבעלות על מגדל המאה ברחוב אבן גבירול בתל אביב[31], וב-2009 רכשה עם שותפים גם את קומת המסחר במגדל[32].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 תמר אבידר, אמפריה ושמה רובינשטיין, מעריב, 5 בדצמבר 1980
    אימפריה ושמה רובינשטיין המשך, מעריב, 5 בדצמבר 1980
  2. ^ 1 2 3 4 שרית ישי-לוי, רובינשטיין. חשבונות אישיים, חדשות, 19 בנובמבר 1987
  3. ^ דרור מרמור, ‏"לא חובה להיות הכי גדולים", באתר גלובס, 9 בדצמבר 2007
  4. ^ עומר שרביט, בית הזהב של משפחת רובינשטיין תרפד את גולן רובינשטיין ב-1.1 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2006
  5. ^ 1 2 3 4 שאול אברון, הסיפור המלא של הקרע הגדול בממלכת רובינשטיין ושות. מלחמת האחים אהד בשני ובילדיהם. האימפריה מכה שנית, חדשות, 19 ביולי 1985
  6. ^ אלעזר לוין, רובינשטיין נכנסת מתחת לשמיכה, כותרת ראשית, 31 באוקטובר 1984
  7. ^ דירות ב"נאות רחל" הועברו לבעלות הדיירים, קול העם, 10 במאי 1965
  8. ^ נבחרו יושבי-ראש , לחברה לישראל ב, דבר, 26 במרץ 1974
    תמיר: חוק החברות עתירות ההון - אבסורד - תובע לבטל הקמת החברה לישראל ב', מעריב, 27 באוקטובר 1974
  9. ^ ח"כים נגד הטבות ל"חב' ל ישראל בי", דבר, 11 בספטמבר 1975
  10. ^ עמוס מנור ינהל מפעלי "עסיס", דבר, 21 בנובמבר 1977
  11. ^ רובינשטיין משתלט על "חברה לישראל ב'", דבר, 10 בדצמבר 1980
    הפרוטקצונרים - "החברה לישראל" ובעליה מקבלים הטבות מס בניגוד לחוק, "העולם הזה", גיליון 2260 מ-24 בדצמבר 1980, עמוד 56
  12. ^ משה פרל, בקשה לפיחק חברת לנדקו של הקבלן אהרן רובינשטיין, חדשות, 2 ביולי 1987
  13. ^ רצח של חברה, "העולם הזה", גיליון 2599 מ-24 ביוני 1987, עמוד 17
  14. ^ "לנדקו - רובינשטיין" תגייס 35 מיליון ל"י, מעריב, 22 ביוני 1978
  15. ^ 1 2 שאול אברון, ממלכת רובינשטיין ושות׳ חברה קבלנית בע״מ, חדשות, 7 ביוני 1984
  16. ^ יגאל לביב, פשרה במשפחה - אהרון יקבל את לנדקו, אברהם ומוטי – את רובינשטיין, חדשות, 19 בנובמבר 1985
    אורי גינוסר, השרב מנע הופעה משותפת של אהרן ואברהם רובינשטיין, מעריב, 15 באפריל 1986
  17. ^ נעמי לויצקי, עסקי משפחת רובינשטיין, כותרת ראשית, 15 ביולי 1987
    מדוע לא הואשם השר, "העולם הזה", גיליון 2604 מ-29 ביולי 1987, עמוד 14
  18. ^ קבוצת ריגר־פישמן רכשה "בית הזהב" בכ־15 מיליון ד', דבר, 28 בדצמבר 1982
  19. ^ יואב יצחק, מרדכי רובינשטיין חוזר לבורסה דרך בית הזהב, מעריב, 3 בספטמבר 1989
    שמואל רוזנבלום, הטבות - בעלי השליטה בבית הזהב קיבלו הלוואות ללא ריבית, חדשות, 4 בספטמבר 1989
  20. ^ ענת אבניאל, ח״כ רובינשטיין: ההשתלטות גרמה לנו הלם, חדשות, 2 באוגוסט 1991
  21. ^ עתי"ם, מאסר וקנס לקבלן אברהם רובינשטיין ולבנו יואב, חדשות, 6 בדצמבר 1991
  22. ^ שרגא צייגר, חברת הבנייה של רובנישט״ן ערערה לעליון על הרשעתה, חדשות, 6 בפברואר 1992
  23. ^ ארנון בן-יאיר, מאבק ירושת המיליונים של הקבלן רובינשטיין: האחים טוענים כי האם מעבירה נכסיה לאח שלישי בניגוד לרצון האב, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2006
    נועם שרביט, ‏ירושת הקבלן אברהם רובינשטיין שבמחלוקת: כ-100 מיליון דולר - אחוזות דיור מוגן, מגדלי משרדים וחברות, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2007
  24. ^ אלעזר לוין, ‏"תהיה בעיה בתפוסה וברווחיות", באתר גלובס, 26 ביולי 1999
  25. ^ מיכל סבו-וינברגר, רובינשטיין מכרה 52 קוטג'ים בנתניה ב-13 מיליון דולר, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2003
    גיא ליברמן, משפחת רובינשטיין רכשה קרקע בחולון ב-50 מיליון שקל להקמת דיור מוגן, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2009
  26. ^   ערן אזרן, עסקת ענק: יגאל אהובי ומשפחת רובינשטיין ירכשו 8 בתי אבות באנגליה ב-370 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2015
  27. ^   יורם גביזון, הקורונה גרם לירידה בכניסת דיירים לבתי הדיור המוגן של בית גיל הזהב, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2020
  28. ^ הגוש הקטן הטוב ביותר בתל אביב, באתר גלובס, 27 ביולי 1998
  29. ^ אלעזר לוין, ‏רובינשטיין ויצחקי יבנו ב-4.5 מיליון דולר בכוכב הצפון, באתר גלובס, 6 במרץ 2000
  30. ^ רנית נחום-הלוי, אחרי סכסוך של 13 שנה: המדינה תשלם 14 מיליון שקל על השימוש בשטח שדה דב, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
    נועם שרביט, ‏אשתו של פרופ' אמנון רובינשטיין תשיב למדינה 6 דונם בשדה-דב, באתר גלובס, 4 בפברואר 2010
  31. ^ אלעזר לוין, ‏רובינשטיין הירקון אחזקות השכירה ב-15.1 דולר למ"ר במגדל המאה, באתר גלובס, 24 בפברואר 2002
  32. ^ רז סמולסקי, נתן חץ ומשפחת רובינשטיין קנו את קומות המסחר במגדל המאה בת"א, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2009