קבר איתמר בן אהרן הכהן
קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תאריך הילולה | פוקדים את הקבר א' באב |
| עיר | עוורתא |
| קואורדינטות | 32°09′44″N 35°17′13″E / 32.162226°N 35.286887°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   קבר איתמר בן אהרן הכהן | |
  | |
קבר איתמר הכהן עריכה
על פי מסורת יהודית, נקבר איתמר ליד גבעת פינחס, דרומית לשכם. סמוך לגבעה נוסד היישוב איתמר המנציח את שמו.
בשנים האחרונות נבנה על-גבי ציון הקבר מסגד המשמש את תושבי עוורתא. רבים פוקדים את הקבר ביום ההילולה של אהרן הכהן שחל בא' באב, תחת אבטחת כוחות צבא.[1]
העדות הראשונה על מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ בסביבות שנת 1235 לספירת הנוצרים (למעלה מ-2,500 שנה אחרי זמן מותו המשוער של איתמר):
משכם עולים למקום שקורין עוורתא ושם שני הרים זה כנגד זה והדרך באמצע מקום מישור וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלם ושם קיברו של איתמר הכהן, והוא מקום נאה מאוד.
אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח בראשית המאה ה-14 כי הגיע לעוורתא, אשר שם קבורים אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים.[3]
ב-1838 ביקר בקברים אליעזר הלוי, והוא כתב תיאור מפורט של האתר.
סבותי ממנו אל קברי פינחס, אלעזר ואיתמר, אשר בכפר אווארטאה, רחוק כשתי שעות משכם. הקברים האלה עומדים על מכונם בנוים בגאוה, והמקום נעים, עד כי קשתה עלי מאד למוש ממנו. השומרונים המה המקימים את הקברים על כנם, ולא יחוסו על ההוצאה הרבה ביד הגדר החזקה עליהם; כי כאשר קבל אברהים־פחה את השלטון על סוריא ועל ארץ־ישראל, נחשבו השומרונים לו לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו, ותהי להם עת צרה, אשר כמוה לא נהיתה, בדעתם כי צפוים הם לאבדון, לולא מהר איש גדול מעדתם אל הפחה ויוכח לו, כי הם המה הישראלים האמתיים, עד אשר צלחה לו להטות את לב הפחה להחיותם ולקיימם על אדמתם. ובעת צרה הזאת נדרו לפאר את קברי הקדושים האלה בכל פאר, אבל גם הערביאים כבדו את הקברים האלה בכל כבוד, ולפעמים תשקדנה גם נשי המושלמנים להאיר את הקברים בשמנן אם יחסר להן פרי־בטן. על קבר איתמר חרות כדברים האלה: “בשם הויה הגדול עמד זה איתמיד האיש בעל הטוב אברהם בן”, ויתר הכתב היה ממוחה בסיד, עד כי לא יכולתי להוציא ממנו בלתי אם את פרט השנה הרשום בלשון ערבית. אין מספר להטעיות אשר בכתבת זו: השם “הויה הגדול” היא העתקה מוטעה מלשון הערביים, האומרים: אל אכביר (אל כביר), כי השם הויה לא יקבל בעברית כל תואר; “עמד זה” צריך להיות העמיד, “אקונן” צ“ל הכהן, אבל השומרונים השמיטו את הה”א מאת השפה העבריה, כאשר אמר עליהם המושל הקדמוני: “אין להם ה' מן אברהם ואין להם הוד, ואין להם ה' מן יצחק ואין להם חסד, ואין להם ע' מן יעקב ואין להם ענוה”; ובמקום האותיות האלה כותבים א', ובזה הדבר מודים שאינם מזרע ישראל, כי אין להאנשים האלה מדת הענוה, ורוח הגאוה מרחפת על פני כולם.
— אגרת ד"ר אליעזר הלוי משכם[4]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מאות בקברי בניו של אהרן הכהן בעוורתא, באתר ערוץ 7
- ^ נדפס בתוך יהודה דוד איזנשטין, אוצר מסעות, עמ' 66, באתר היברובוקס
- ^ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
- ^ מובא במרדכי אהרן גינצבורג, "השומרונים (על פי מכתבי המסע של הד"ר אלעזר הלוי)" בפרויקט בן-יהודה