קבר יהושע בן נון
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
קבר יהושע בן נון הוא אחד המבנים שמזוהים על פי המסורת השומרונית והערבית כמקום קבורתו של יהושע בן נון (ראו בהמשך מקומות נוספים המזוהים כקברו). המבנה נמצא בכפר הפלסטיני כיפל חארת', כקילומטר צפונית מערבית לאריאל. יש המזהים את המקום עם תמנת חרס המקראית, המצוינת במקרא כמקום קבורת יהושע, אולם אחרים מזהים את תמנת חרס עם חרבת תמנה, שבאזור היישוב נווה צוף.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תאריך פטירה | כ"ו בניסן |
| עיר | תמנת חרס |
| בית הקברות | מערת קבר יהושע בן נון |
| מיקום | דרום היישוב |
| ידוע כסגולה | לישועות |
| קואורדינטות | 32°07′07″N 35°09′25″E / 32.118617°N 35.15695°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   קבר יהושע בן נון | |
  | |
יהודים נוהגים לפקוד את הקבר ולהתפלל בסביבתו ביום פטירתו של יהושע בן נון החל בכ"ו בניסן, וכן בימי חול המועד ובימים הסמוכים לשבת פרשת שלח. בעבר היה נהוג להגיע למקום לתפילה באופן חופשי וללא תיאום, וכך נהג הרב גרשון ליבמן (עקבי ישראל ח"ב, תשפ"ה, עמ' קז - שם מסופר שבמהלך תפילתו הושלכו לעברו אבנים על ידי נערים מבית ספר סמוך).</ref> לאבטחת העולים לקבר משתלטים כוחות צה"ל ומג"ב על הכפר כיפל חארת', התושבים נמצאים בעוצר משעות הצהריים עד הערב, ונאסר עליהם להביט מחלונות בתיהם. על פי דיווחים של התושבים ושל חיילי מילואים של צה"ל, חלק מהמשתתפים בהילולה מבצעים מעשי ונדליזם והתנכלות לאוכלוסיה, כגון כתיבת גרפיטי "מוות לערבים", ניפוץ חלונות של בתים ומכוניות, פיזור פסולת ושאריות מזון, פיצוץ צינורות מים, שירת שירי נאצה באישון לילה ועוד.[1][2]
בסמוך נמצאים שני מתחמי קבורה עתיקים נוספים, במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה - האחד (מדרום מערב לקבר) מיוחס לכלב בן יפונה, והאחר (מדרום מזרח לקבר) מיוחס לנון אבי יהושע.
זיהוי האתר
עריכהבספר יהושע מוזכר מקום קבורתו של יהושע בו נון בתמנת סרח שבהר אפרים :
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ
— יהושע כ"ד, ל'
בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו".[3] על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים בקרבת מקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו - נון וכלב בן יפנה. בתוך מבנה קבר יהושע גדל עץ אלה ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.
ב-1968, לאחר כיבוש הכפר, הוצב במקום על ידי הרבנות הצבאית שלט המציין את "קבר יהושע בן נון".[4]
-
מצבת קבר יהושע בן נון בליל ההילולה -
מבנה הקבר באור יום -
ציון הקבר בכיפל חארס, 2007
זיהויים נוספים
עריכהציון קבר יהושע בן נון מיוחס למספר אתרים נוספים:
- נבי יושע בגליל העליון
- "נבי ינון" שבכפר יאנון שליד שכם
- מסורת מימי הביניים מזהה את קברו של יהושע בן נון בגליל התחתון[5]
- חירבת תיבנה ("ח'רבת תִּבְּנֶה") שליד הכפר דיר ניזאם, זיהוי החורבה עם העיר תמנה, הביא את חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן שביקר במערת קבורה במקום בשנת 1863, לזהות בקבר זה את מקום קבורתו של יהושע בן נון, ובהסבר מפורט אף מסביר את כוכי הקולומבריום בדופן חצר המבוא של המערה, הם כוכים להדלקת נרות. בסיורו במקום מצא גרן כמות גדולה של אבני צור קטנים ומושחזים כסכינים, ועל כן לדבריו מתאים הממצא למסופר בספר יהושע כי חרבות הצורים בה מל יהושע את ישראל בכניסתם לארץ נקברו יחד עימו.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה
- דביר רביב, מקום קבורתו של יהושע בן נון
- יוני קמפינסקי, מבנה קבר יהושע בן נון הושחת, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010
- אלכס ליבק, קבר יהושע בן נון - ברחבת המסגד הם רוקדים, הברסלבים, באתר הארץ, 1 במאי 2007
הערות שוליים
עריכה- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםשיזף - ^ כרמלה מנשה, "נאלצנו לאבטח יהודים תוך ביצוע ונדליזם בכפר פלסטיני", באתר כאן, מרץ 2025
- ^ ספר כפתור ופרח, עמוד ס"ז
- ^ אל קברו יהושע בן נון, על המשמר, 13 במרץ 1969
- ^ סבוב הרב רבי פתחיה מרגנשפורג, עמ' 56, אתר דעת
- ^ Guérin, 1875, p. 105