קבר רבי נחמן מברסלב

קבר רבי נחמן מברסלב (מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש") נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאוהדים.

קבר רבי נחמן מברסלב
Hasidi Uman 2.JPG
תאריך פטירה י"ח בתשרי ה'תקע"א
תאריך הילולה בראש השנה ובתאריך הפטירה
עיר אומן, אוקראינה
קואורדינטות 48°44′49.19″N 30°14′3.53″E / 48.7469972°N 30.2343139°E / 48.7469972; 30.2343139

הקבר והעלייה אליו בעברעריכה

 
ציון מקום הקבר

כחצי שנה לפני פטירתו עבר רבי נחמן להתגורר בעיר אומן, באמרו: "אומן מקום טוב להיקבר בו", וזאת מכיוון[דרוש מקור] שבבית העלמין נקברו יהודי העיר שנרצחו בידי ההיידמקים בטבח ב-1768. הוא עצמו נפטר בי"ח בתשרי (ג' חול המועד סוכות) ה'תקע"א (16 באוקטובר 1810).

רבי נחמן הבטיח כי מי שיבוא לקברו, ייתן פרוטה לצדקה, יאמר את עשרת פרקי התהלים של התיקון הכללי ו"יקבל על עצמו שלא ישוב לאוולתו", רבי נחמן "בהפאות יוציא אותו מהגיהנם"[1].

רבי נחמן הקפיד בחייו שחסידיו יגיעו אליו לראש השנה, באומרו כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים" מעל מי שיהיו אתו. בערב ראש השנה האחרון לחייו, כשהוא כבר נוטה למות, ציווה לחסידיו שכשיחזרו כל אחד לביתו, יעשו כרוז שכל מי שמאמין בה' יבוא להיות בראש השנה אצל רבי נחמן באומן. תלמידיו, ובראשם רבי נתן, הסיקו מכך כי כוונתו שימשיכו לבוא אליו לראש השנה גם אחרי פטירתו, לשהות בסמוך לציונו[2].

על פי צוואתו נוהגים חסידי ברסלב להגיע לקברו. גם בתקופת השלטון הסובייטי קיימו החסידים באזור את העלייה לרגל, ועד אמצע שנות ה-30 פעל במקום בית-מדרש קטן[3]. מעטים אף הצליחו להגיע מארצות אחרות תוך חציית מסך הברזל.

העלייה לקבר כיוםעריכה

  ערך מורחב – הקיבוץ באומן
 
מבקרים לצד חסידי ברסלב בפתח מתחם הקבר

לאחר נפילת ברית המועצות החלה עלייה נרחבת לקבר בשבת חנוכה ובחג השבועות, וכן ביום הולדתו של רבי נחמן, בערב ראש חודש ניסן. אולם המועד שבו מתרחשת העלייה ההמונית ביותר הוא ראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ באומן" או בקיצור "קיבוץ".

מסורת זו של נסיעות לאומן בראש השנה סוחפת גם אנשים מחוץ לחסידות ברסלב. בראש השנה תשס"ח הגיע מספר העולים לכ-31 אלף איש הבאים מישראל, מארצות הברית, מצרפת ועוד.

סמוך לקבר הוקמה קהילה יהודית שבה כמה עשרות משפחות.

בדצמבר 2016 השליכו אלמונים בתוך מבנה הקבר ראש חזיר שעליו חרוט צלב קרס ושפכו צבע אדום[4].

לקראת ראש השנה תשפ"א הובעה בישראל ובאוקראינה התנגדות לקיום ההתכנסות במקום בהיקף הרגיל של עשרות אלפים, בשל התפרצות מגפת הקורונה. אוקראינה הטילה איסור על כניסת חסידים למדינה וכתוצאה מכך היו במקום בחג רק כאלפיים חסידים, שרובם הצליחו להיכנס עוד קודם לכן.

התנגדות ליציאה לביקור בקבר באומן בראש השנהעריכה

בשנת 2007 שלל הרב עובדיה יוסף את המנהג לצאת מארץ ישראל לביקור בקברו של רבי נחמן[5]. גם בקרב רבנים ספרדיים אחרים נשמעה ביקורת על הנסיעה לאומן בראש השנה בהם הרב מאיר מאזוז והרב בן ציון מוצפי. גם בקרב רבני הציונות הדתית נשמעו הסתייגויות מקיום מנהג זה[6], בין השאר מהרב יהודה עמיחי[7], הרב שלמה אבינר[8], הרב בן ציון אלגאזי[9] והרב אורי שרקי[10].

חלק מתלמידיו של הרב לוי יצחק בנדר בישראל אינם נוסעים לאומן בראש השנה משום שלשיטתם רבי נחמן לא התכוון שיצאו מארץ ישראל לצורך כך[11]. קבוצה זו מקיימת קיבוץ בבית הכנסת ברסלב במאה שערים. קבוצה אחרת מקיימת קיבוץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וקבוצה מתלמידיו של הרב ישראל דב אודסר מקיימת מניין בכותל המערבי.

יוזמות וניסיונות להעלאת עצמותיו של רבי נחמן לארץ ישראלעריכה

מעת לעת עולות יוזמות להבאת עצמותיו של רבי נחמן לקבורה בירושלים. יוזמות אלו נתקלות בהתנגדות מצד חלק מחסידי ברסלב הסבורים שרבי נחמן רצה להיקבר דווקא שם, בעוד חסידי ברסלב אחרים סבורים שכך היה רצונו רק בזמן שעם ישראל היה בגולה.

בין הבולטים הלוקחים חלק ביוזמות אלו נמנים תלמידי הרב ישראל אודסר אשר פנה בנובמבר 1992 אל יצחק רבין בהיותו ראש ממשלת ישראל ואל נשיא המדינה חיים הרצוג. בראשית שנת 1993 פנה הנשיא הרצוג לאוקראינים בבקשה רשמית. ליאוניד קרבצ'וק נשיא אוקראינה התחייב שיאפשר את העלאת העצמות ברם חזר בו לאחר התנגדות עזה מצד פלג גדול של חסידי ברסלב בהם דוד רפאל בן-עמי.

גם ראש הממשלה אהוד אולמרט ניסה להעלות את עצמות רבי נחמן לקבורה בהר הזיתים[12]. בשנת 2017 אישרה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי כי ישראל פנתה לממשלת אוקראינה בבקשה להעלות את העצמות. זמן קצר לאחר מכן הבהיר שגריר אוקראינה בישראל שהנושא אינו עומד על הפרק ושעמדת אוקראינה היא שמדובר "בנכס תרבותי-היסטורי המהווה חלק מסיפורה של המורשת האוקראינית".

"ועד ציון רבנו בארץ ישראל" יצא באותו זמן במסע הסברה ציבורי בסימן "LET MY RABBY GO"[13]

לקריאה נוספתעריכה

  • אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה
  • פינחס זילברמן, אומן - כך נפרצה הדרך..., סיפור נסיעותיו הראשונות של ר' גדליה פליער, ירושלים תשס"א
  • משה וינשטוק, "אומן – המסע הישראלי לקברו של ר' נחמן מברסלב, ידיעות ספרים, 2011

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיי מוהר"ן, רכה; והשוו שיחות הר"ן, קמא
  2. ^ טובות זכרונות, סימן ח
  3. ^ Bernard Wasserstein, On the Eve: The Jews of Europe Before the Second World War, Simon & Schuster, 2012. עמ' 150. ראו גם עדות בעל-פה.
  4. ^ מנדי גרוזמןאנטישמים השליכו ראש חזיר וצבע אדום בקבר רבי נחמן, nrg, ‏21/12/2016
  5. ^ אבישי בן חיים, רבי נחמן בבעיה, באתר nrg‏, 17 ביולי 2007
    אבישי בן חיים, הרב עובדיה יוסף: לא לנסוע לקבר רבי נחמן באומן, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2007
  6. ^ אריה יואלי, אומן, אומן, ראש-השנה? רבני הציונות הדתית מתנגדים, סרוגים; נחשוני, קובי (9 ביולי 2008). "הרב אבינר נגד "אומן ראש השנה"". Ynet (בעברית). 
  7. ^ הלכות ראש השנה, באתר מכון התורה והארץ
  8. ^ יצחק טסלר, כיתת אומן: רבנים נגד עלייה לקבר רבי נחמן, באתר nrg‏, 7 בספטמבר 2010
  9. ^ "נשוי וטס לאומן? חשב מסלול מחדש | כיפה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2018. 
  10. ^ מוהר"ן (רבי נחמן מברסלב), כ"ב בסיון, תשס"ב.
  11. ^ צבי מרק, הקולות שהושכחו: תלמידי רבי נחמן מברסלב על הנסיעה לאומן מארץ ישראל, מקור ראשון, כט אב תש"ף.
  12. ^ הקרב על קברו של רבי נחמן/ כך נכשל אהוד אולמרט בניסיון להעביר את עצמותיו של הרבי מברסלב לירושלים, תום שגב, 01 בינואר 2008 בעיתון הארץ.
  13. ^ מחדשים את הקמפיין: "שחררו את רבי נחמן לארץ ישראל", מוריה חן, 13 בנובמבר, 2017, באתר הידברות.